סימן שא - סעיף יד

Name: סיכום הלכות כלאי בגדים
Author: הרב ירון אליה

אין אסור משום כלאים אלא בגדים שהם דרך חימום*

בבלי ביצה טו. : אמר רבא: הני צררי דפשיטי בגד כלאים שצרורין בו מעות אין בהם משום כלאים מותר לתתן בחיקו שהמעות מקשין אותו ואינו מתחמם, דבזרני שצוררין בו זרעים - יש בהם משום כלאים טור: שהזרעונים רכים הם ומחממין הרטייה. רב אשי אמר: אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים, לפי שאין דרך חמום בכך.

כיס של מעות או זרעים* אין בו כלאיים

רי"ף מסכת ביצה דף ז עמוד ב : ערדליס וצררי דזוזי ודפשיטי ודביזרני אין בהם משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך: כרב אשי לעיל.

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן כ: פי' בגד כלאים שצרורין בו מעות מותר לתתן בחיקו שהמעות מקשין אותו ואינו מתחמם דבזרני שצוררין בו זרעים יש בו משום כלאים לתת בחיקו. ולא הזכיר הרא"ש דעת רב אשי.

תחבושת ורפואה אין בהם כלאים

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק ה הלכה כה: איסטפלינית מלוגמא ורטייה אין בהן משום כלאים רא"ש, רמב"ם: שאין זה דרך חימום.

ציץ להפרחת זבובים אין בו כלאים

בבלי שבת נז: תנו רבנן, שלושה דברים נאמרו באיסטמא: אין בה משום כלאים, ואינה מטמאה בנגעים, ואין יוצאין בה לרשות הרבים. לרמב"ם איסטמא הוא הציץ להפרחת זבובים – ב"י. (אולם רש"י הסביר שמדובר בבגד לבדים והוסיפו התוס' שהוא קשה. ואילו הערוך הסביר שמדובר בתכשיט מחתיכה של בגד מוזהב שקבועים בו אבנים טובות).

סעיף יד: אין אסור משום כלאים אלא בגדים שהן דרך חמום. כרי"ף וכר' אשי ולא כרא"ש וכרבא, כגון הכתונת והמצנפת והמכנסים והאבנט והשמלה ובגדים שמחפין בהם השוקיים ואת הידים וכיוצא בהם,
אבל צלצלים קטנים שעושים אותם העם בבית יד שלהם לצרור בהם מעות או תבלין כרי"ף ורמב"ם ולא כטור שהחמיר בזרעים כיון שהם רכים, וסמרטוט שמניחים עליו רטיה, או מלוגמא או אספלנית וכיוצא בהם, הרי אלו מותרים אף על פי שבשרו נוגע בהם, שאין דרך חימום בכך.
ציץ של עור או משי וכיוצא בהם שתלה בה חוטי צמר וחוטי פשתן מדולדלים על פני האדם כדי להפריח הזבובים, אין בו משום כלאים, שאין דרך חימום בכך הסבר הרמב"ם ל 'איסטמא אין בה כלאים' בשבת נז:.

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות