התחברות
סיכום הלכות כלאי בגדים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.
סימן שב - סעיף א
הרב ירון אליה
סימן שב - דין בגד שאבד בו כלאים, ובו ב' סעיפיםסימן שב - דין בגד שאבד בו כלאים, ובו ב' סעיפים
עמוד הקודםעמוד הבא
סימן שב - סעיף א
בגד צמר שאבד בו חוט פשתן בודקו בצביעה
בבלי נדה סא: אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא: בגד שאבד בו כלאים שאם היה מכיר חוט הצמר בבגד הפשתן נותקו וכשר צובעו, ומותר שעל ידי הצבע הוא ניכר כדמפרש עמרא וכיתנא לא שליט בהו צבעא כי הדדי שהפשתן קשה לקבל הצבע יותר מן הצמר ואי לא מינכר בצבעא ודאי נפל. א"ל רבא לרפרם בר פפא: מנא ליה לסבא הא? א"ל: מתני' היא, דתנן בודק עד שמגיע ' לסלע, ואי ליכא - אימר עורב נטלה (אדם שמוצא מת וחיפש אחרי חלקי הטומאה עד סלע או עד קרקע בתולה ולא מצא אינו חייב לבדוק עוד. משנה אהלות ט"ז ד), הכי נמי: עמרא וכיתנא בהדדי - לא סליק להו צבעא, וכיון דלא ידיע - אימר מנתר נתר.
רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה כז :בגד צמר שאבד בו חוט של פשתן... וכיצד תקנת בגד זה, צובעו שאין הצמר והפשתים עולים בצבע אחד ומיד הוא ניכר לו ושומטו, ואם לא ניכר הרי זה מותר שמא נשמט והלך לו שהרי בדק ולא מצאו, וכבר בארנו בהלכות ביאות אסורות שכל איסור ספיקות מדברי סופרים ולפיכך הקלו בספק.
השגת הראב"ד: וכבר בארנו בביאות אסורות וכו'. א"א אמת הוא זה שכל הספקות אינן של תורה מיהו קי"ל כל ספק איסור תורה לחומרא ובדרבנן לקולא.
כסף משנה הלכות כלאים פרק י הלכה כז : י"ל שחז"ל שאמרו כן הם אמרו דספק זה יהא לקולא מפני שהוא מילתא דלא שכיחא.
ט"ז יורה דעה סימן שב ס"ק ב : ואין כאן ספק דאורייתא לחומרא כיון דכבר בדק אחר זה ובדיקה מהני לביטול איסור דאורייתא אלא שיש לחוש לשמא לא בדק יפה וזה הוא ספק דרבנן.
בגד שהיה בו כלאים וסילק מה שראה
בבלי נדה סא: אמר רב אחא בריה דרב ייבא משמיה דמר זוטרא: האי מאן דרמי חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה, ולא ידע אי נתיק אי לא נתיק - שפיר דמי. מ"ט - מדאורייתא שעטנז כתיב - עד שיהיה שוע טווי ונוז, ורבנן הוא דגזרו ביה, וכיון דלא ידע אי נתקיה - שרי. שהוא ספק דרבנן. ולרמב"ם שגם שוע לבד מהתורה מימרא זו אינה מלשון התלמוד. ב"י.
טור יורה דעה הלכות כלאי בגדים סימן שב : בגד צמר ארג בו חוט של פשתן ואינו ניכר יצבענו ויהיה ניכר ויסירנו שאין הצמר והפשתן עולין בצבע אחד או ינתק חוט אחד ממנו למרות שאנו יודע איזהו חוט הפשתן משמע לטור שינתק חוט כלשהו והוא מותר שאנו תולין לומר שהסיר החוט של כלאים: בד"א בכלאים דרבנן אבל כלאים דאורייתא אין תולין להקל בספיקן:
ב"ח יורה דעה סימן שב : ואם כן איכא לתמוה אדברי רבינו שכתב דינתק חוט אחד ממנו וכו' דמשמע דאף על פי דלא ידע מקום החוט ינתק חוט א' ותולין לומר שהחוט שניתק היה של פשתן וזה היפך משמעות התלמוד! ונראה דסבירא ליה לרבינו כיון דלא ניכר החוט מדינא שרי אפילו לא ניתק שום חוט מן הבגד דכיון שאין איסורו אלא מדרבנן הקילו בספיקו ותלינן דנשמט החוט והלך לו שהרי בדק ולא מצאו וכן כתב הרמב"ם בפרק י' (הכ"ז) וכן כתב הראב"ד לשם בהשגות אלא דמכל מקום למצוה מן המובחר15 ינתק חוט אחד ממנו ותולין לומר שהסיר החוט של כלאים:
ט"ז יורה דעה סימן שב ס"ק א : ואני אוסיף לתמוה מ"ש מההיא דסימן ק"י בתערובות איסור שאינו בטיל מחמת חשיבותו דמותר בנפל אחד מהם לים דאמרינן האיסור נפל ודוקא נפל מעצמו אבל אם הפילו אדם אפילו שוגג אסור וכאן בחוטין של כלאים ג"כ חשיבי... אלא ודאי הכי פירושו... כיון שכאן הוא הפסד מרובה שהרי אפילו למכרו לעובד כוכבים אסור על כן הקילו רבנן לסמוך על זה דאיסור ניתק משא"כ בההיא דסי' ק"י דמותר למכרו לעובד כוכבים הוה הפסד מועט על כן גזרו שלא לסמוך על זה אם עושה במזיד.
ערוך השולחן יורה דעה סימן שב : דלפי שהוא מדברי סופרים לפיכך הקילו בספק כלומר שכך ראו חכמים להקל בספק זהמטעם שלא יפסיד הבגד וברוב פעמים הבדיקה עולה מסתמא גם היום עלתה והכלאים נשמט והלך לו.
חידושי הר"ן מסכת נדה דף סא עמוד ב: והאי כיון דנתקיה נתקיה כלומר דכיון דמדרבנן הוא תלי' לקולא ואמרי' דכוליה אינתיק ומשמע דה"ה לכל איסורין דרבנן שאעפ"י שהוחזק כאן איסור כל שסילקו אעפ"י שלא נתברר לו אם סילקו כולו משמע בר"ן שצריך לזהות ולמשוך את חוט הפשתן והספק הוא אם נותר עוד ממנו וכן משמע במאירי להלן אם לאו מותר ומיהו מסתברא דדוקא דומיא דחוט שהוא נמשך ביחד:
בית הבחירה (מאירי) מסכת נדה דף סא עמוד ב : ואם הכירוונתקו אלא שנסתפק לו אם ניתק כולו אם לאו אף זה מותר הואיל וחוט זה מדברי סופרים הוא שאין כלאים מן התורה אלא בשוע טווי ונוז כיון דנתקיה נתקיה ולדעת גדולי הדור כך הוא כלל לכל איסורי סופרים שאע"פ שהוחזק שם איסור כל שסילקו משם אף על פי שאינו יודע אם עבר כלו אם לאו ספיקו להקל ומותר.
סעיף א: בגד צמר שאבד בו חוט של פשתן או בגד פשתן שאבד בו חוט של צמר, צובעו, שאין הצמר והפשתן עולים בצבע אחד ומיד הוא ניכר לו ושומטו.
ואם לא ניכר, הרי זה מותר, שמא נשמט והלך לו, שהרי בדק ולא מצא. כרמב"ם וגם בדאוריתא כיון שספקו מדרבנן.ולא גזרו כשאינו שכיח. ב"י. ואין כאן ספק דאוריתא לחומרא כחשש הראב"ד כיון שבדק ולא מצא בטל איסור תורה. ט"ז.
(בד"א, בכלאים דרבנן. אבל בכלאים דאורייתא, אין הולכין להקל בספיקן) (טור) ולדעת הגר"א והט"ז גם לטור מותר בכלאים דאוריתא, שכן מוכח מהשוואת הגמרא לטומאת מת16, והבנת הב"י וערוה"ש בטור כרמ"א.
ואם נִיתֵּק ממנו חוט אחד תולים שניתק את חוט הפשתן ומותר בכלאים דרבנן.ט"ז, ש"ך, ד"א כטור.
ואם לא ניכר, הרי זה מותר, שמא נשמט והלך לו, שהרי בדק ולא מצא. כרמב"ם וגם בדאוריתא כיון שספקו מדרבנן.ולא גזרו כשאינו שכיח. ב"י. ואין כאן ספק דאוריתא לחומרא כחשש הראב"ד כיון שבדק ולא מצא בטל איסור תורה. ט"ז.
(בד"א, בכלאים דרבנן. אבל בכלאים דאורייתא, אין הולכין להקל בספיקן) (טור) ולדעת הגר"א והט"ז גם לטור מותר בכלאים דאוריתא, שכן מוכח מהשוואת הגמרא לטומאת מת16, והבנת הב"י וערוה"ש בטור כרמ"א.
ואם נִיתֵּק ממנו חוט אחד תולים שניתק את חוט הפשתן ומותר בכלאים דרבנן.ט"ז, ש"ך, ד"א כטור.
