התחברות
סיכום הלכות כלאי בגדים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.
סימן שא - סעיף יא
הרב ירון אליה
סימן שא - סעיף יא
וילון רך אסור* בכלאים
בבלי ביצה יד: משנה. משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש בהן כלאים, והן לצורך המועד... גמרא. בשלמא תפורין - חזו למלבוש; שאין תפורין נמי - חזו לכסויי, אלא כלאים למאי חזו? ...אלא בוילון. - והאמר עולא: מפני מה אמרו וילון טמא - מפני שהשמש מתחמם כנגדו רש"י: מתעטף בשוליו, לפיכך יש תורת כלי עליו, וכיון דמתחממים כנגדו - אסור לעשותו כלאים. אלא בקשין, וכי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: האי נמטא גמדא דנרש שריא.
רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה יד : וכן הפרוכת שהיא כלאים אם היתה רכה אסורה שמא יסמך לה השמש ותעלה על בשרו ואם היתה קשה שאינה נכרכת מותרת.
רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן כ: וקאמר עלה בגמרא כלאים למאי חזו. ומשני בוילון והאמר עולא מפני מה אמרו וילון אסור מפני שהשמש מתחמם כנגדו פי' אסור לעשותו כלאים אלא בקשין כי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא.
תוספות מסכת ביצה דף יד עמוד ב "מפני מה אמרו וילון" : ובה"ג גרס וילון אסור 'ויש לפרש אסור לעשותו מכלאים מפני שהשמש מתחמם כנגדו' ול"נ דלא אשכחנא בשום מקום לא בברייתא ולא במשנה דיהא אסור וילון מכלאים.
פרוכת ומפות שפורסים בארון הקודש מותרים בכלאים
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות בית הכנסת ודברי קדושה סימן שפו : האי מפה או מעיל שפורסין ע"ג כורסייא דהיינו בימה של עץ ונותנין עליה ס"ת וקורין בו צריך להזהר שלא יהא בו כלאים דהתם נמי מחמם בה ידיו ותניא נמי בפרק בתרא דכלאים בתוספתא מטפחת תיבה אין בה משום כלאים דהיינו מפה או מעיל שפורסין בארון הקודש תחת ס"ת או סביב ס"ת משום דהתם לא שייכי הני טעמי דמפרש בירושלמי לענין מטפחת ספרים אבל מטפחת כורסיא דהיינו בימה של עץ לא תני דהני אית בהו משום כלאים משום דפעמים כשקורא בס"ת יש לו קרירות בידים ומתעטף בה ומתחמם בה:
סעיף יא: וילון, אם הוא רך, אסור לעשותו מכלאים, מפני שהשמש מתחמם בו לפעמים. רש"י, רמב"ם ורא"ש ולא כתוס'. ש"ך: אבל הנאה להגן מהחמה או הגשמים מותר בוילון רך שאסרו רק בבגד שנעשה למלבוש.
ואם היה קשה, מותר. רמב"ם. אמנם אין אנו בקיאים בהגדרת רך וקשה. פת"ש בשם 'חומות ירושלים'. אך בערוה"ש כתב שלא שייך כאן בקיאות.
הגה: אבל פרוכת שלפני ארון הקודש, או המפות שפורסין בארון או סביב התורה, מותר להיות מכלאים. ט"ז: דווקא כשאינם יוצאים עם התורה, שאין השמש מתחמם בהם. אבל בערוה"ש התיר גם היוצאים כיון שמוקדשים לספר התורה ואסור להתחמם בהם. וכשאינו מתכוין הרי מותר. (שם בהגהות אשיר"י בשם אור זרוע).
עמוד הקודםעמוד הבאואם היה קשה, מותר. רמב"ם. אמנם אין אנו בקיאים בהגדרת רך וקשה. פת"ש בשם 'חומות ירושלים'. אך בערוה"ש כתב שלא שייך כאן בקיאות.
הגה: אבל פרוכת שלפני ארון הקודש, או המפות שפורסין בארון או סביב התורה, מותר להיות מכלאים. ט"ז: דווקא כשאינם יוצאים עם התורה, שאין השמש מתחמם בהם. אבל בערוה"ש התיר גם היוצאים כיון שמוקדשים לספר התורה ואסור להתחמם בהם. וכשאינו מתכוין הרי מותר. (שם בהגהות אשיר"י בשם אור זרוע).
