סימן ש - סעיף ו

Name: סיכום הלכות כלאי בגדים
Author: הרב ירון אליה

חבלים של צמר ושל פשתן בידו מותר, ואם קשרם אסור ויש מתירים

משנה שבת ה, ג: ... לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך ובלבד שלא יכרוך לאו לענין שבת קא מיירי השתא אלא לענין כלאים, והכי קאמר המכניס חבלים בידו קצתם של פשתן וקצתם של צמר לא יכרוך זו בזו, דכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן ואסור:

בבלי שבת נד.: אבל מכניס. אמר רב אשי: לא שנו אלא לענין כלאים. כלאים דמאי? אילימא כלאים דאדם - והתנן: אדם מותר עם כולם לחרוש ולמשוך! אלא כלאים דחבלים שיש בהן חבלי צמר וחבלי פשתן, וכי כריך להו הוו כלאים, וידו מתחממת באחיזתן, וקסבר: דבר שאין מתכוין אסור והתניא: התוכף בגדי צמר ופשתן תכיפה אחת כגון על ידי מחט פעם אחת, או שקשר קשר אחד אינה חיבור דכתיב (דברים כב) צמר ופשתים יחדו, לא אסרה התורה אלא חבור יפה המתקיים! - לעולם כלאים דחבלים, והכי קאמר: ובלבד שלא יכרוך ויקשור בשתי תכיפות.

רבינו ירוחם - תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ב: וי"א דההיא אתיא כרבי יהודה אבל לר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר אם כן מותר כי אינו מתכוין לכך וכן פרש"י ותמהתי על הר"אש שלא חלק בזה כלל וכתב לאסור ואנן ק"ל כרבן שמעון ודמיא לההיא שכתבתי דמוכרי כסות.

סעיף ו: המנהיג בהמות ומכניס חבלים לתוך ידו, מהם פשתים ומהם צמר, ה"ז מותר, ואף על פי שכורכן על ידו.
אבל אם קשרם כולם בשתי קשירות שהוא של קיימא⁷. נעשו כלאים ואסור לו לכרכם על ידו רמב"ם. שידו מתחממת ודומה ללבישה. ש"ך.. ( ויש מתירין, הואיל ואינו מתכוין) (הגהות אשיר"י ורבינו ירוחם ני"ט שאנן קי"ל כק' שמעון ודבר שאין מתכוין מותר. רי"ו)
(ועיין לקמן סימן ש"א. שם כתב המחבר בסעיף ו': 'מוכרי כסות מוכרין כדרכן, ובלבד שלא יתכוונו בחמה מפני החמה בגשמים מפני הגשמים'. ולאוסרים אינו דומה שכאן הוא פסיק רישא, שאי אפשר שלא יתחמם ידו. ש"ך.).

כך כתבו הב"ח, הט"ז וערוה"ש אמנם בב"י כתב שלרמב"ם די בקשר אחד ולרש"י דווקא שתי תכיפות. אך בבדק הבית הביא את המרדכי שהוא דווקא בשתי תכיפות ונראה שהב"י חזר בו. ערוה"ש.
↩

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות