סימן שא - סעיף ח

Name: סיכום הלכות כלאי בגדים
Author: הרב ירון אליה

מרדעת מותרת בכלאים ניכרים ולא* יגע בבשרו ולא יעלה לכתיפו

רמב"ם הלכות כלאים פרק י הלכה כה : ...ולעשות ממנו מרדעת לחמור ויושב עליה והוא שלא יהיה בשרו נוגע בה, ולא יניח מרדעת זו על כתפו אפילו להוציא עליהן את הזבל.

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן י: יראה מדנקט גבי כרים וכסתות ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן וגבי מרדעת לא תני מכלל דבמרדעת אפילו בשרו נוגע בהן שרי משום דמרדעת קשה אבל כרים וכסתות רכין הן.

כלאים שאינם ניכרים אסורים בשימוש ומכירה

בבלי נדה סא: ת"ר: בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים דאתא העובד כוכבים ומזבן ליה לישראל ולא יעשנו מרדעת לחמור.

סעיף ח: מרדעת החמור שטיח שעל החמור ועליו מניחים את האוכף, מותר לעשותה מכלאים הניכרים כיון שאיסור הצעה הוא מדרבנן ולא גזרו בקשים. ויושב עליה, והוא שלא יהיה בשרו נוגע בה. כרמב"ם וכדין מצעים. ולא כרא"ש שהקל בנוגע כיון שקשים ממצעים.
ולא יניח מרדעת זו על כתפו כיון שהעלאה היא מהתורה. ב"י., אפילו להוציא עליה את הזבל. כי נהנה מעצם ההעלאה ולכן חמוּר ממכס ואסור גם לרמ"א שהתיר במכס. ערוה"ש. אבל מת ובהמה הלבושים בכלאיים מותר לשאת על כתפו. ב"י בשם ארחות חיים.
ודוקא שכלאים ניכרים וידועים בבגד מותר לעשות מרדעת, אבל בגד שאבד בו כלאים ואין מקומו ניכר, אסור לעשות ממנו מרדעת לחמור, דכיון שאין מקומו ניכר שמא ישכח ויקח ממנו טלאי לתפרו על גבי בגדו.
ולא ימכרנו לעובד כוכבים, שמא יחזור וימכרנו לישראל נדה סא ב'.
אמנם ניתן לאתר חוט פשתן בבגד צמר ע"י צביעת הבגד כאמור בר"ס ש"ב. ש"ך. וכלאים אלו יעשו איתם תכריכים למת ואם אי אפשר ישרפם. ערוה"ש.

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות