סיכום הלכות כלאי בגדים

שיתוף

תגיות:  כלאיים

סיכום הלכות כלאי בגדים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.

סימן שא - סעיף ז

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן שא - סעיף ז

תכריכי המת מותרים בכלאים ואפילו לקוברו בהם

משנה כלאים ט משנה ד: תכריכי המת ומרדעת של חמור אין בהם משום כלאים לא יתן המרדעת על כתיפו אפי' להוציא עליה זבל:
בבלי נדה סא: ת"ר: בגד שאבד בו כלאים - הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור. אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת - מצות בטלות לעתיד לבא. א"ל אביי ואי תימא רב דימי: והא א"ר מני א"ר ינאי לא שנו - אלא לספדו, אבל לקוברו - אסור! א"ל: לאו איתמר עלה, א"ר יוחנן אפילו לקוברו? ור' יוחנן לטעמיה, דא"ר יוחנן: מאי דכתיב במתים חפשי, כיון שמת אדם - נעשה חפשי מן המצות.
רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן י: והלכה כרבי יוחנן שהיה רבו של רבי אמי12.
סעיף ז: תכריכי המת מותר לעשותן מכלאים, אפילו לקברו בהם רא"ש וכר' יוחנן בנדה סא: . ואין כאן לועג לרש א. כיון שחששו דווקא בציצית ששקולה כנגד כל המצוות ב. כיון שאין למת הנאת לבישה וה"ה בחי. ר"ש.
ההיתר לקבור הוא למרות שעתיד לקום בבגדיו וק"ו להתיר בבגדים שרק סופדים אותו בהם. ט"ז ע"פ תוס'. ולרשב"א, ריטב"א ר"ן ועוד ההיתר מצד שעתיד לקום בבגדים אחרים.

  1. מעדני יום טוב מסכת נדה הלכות כלאי בגדים סימן י אות ב : אבל צ"ע לפי גרסת הגמרא, וכך העתיק גם כן רבינו בפרק אלו מגלחין דגרס ר' ינאי. ובפרק אלו טריפות סימן ל"ו דחה לדברי ר' יוחנן כנגד רבי ינאי לפי שרבי ינאי רבו של רבי יוחנן היה וצ"ע:

עמוד הקודםעמוד הבא