התחברות
סיכום הלכות כלאי בגדים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע.
סימן רחצ - סעיף א
הרב ירון אליה
סימן רחצ - דברים האסורים משום כלאי בגדים, ובו ב' סעיפים.סימן רחצ - דברים האסורים משום כלאי בגדים, ובו ב' סעיפים.
סימן רחצ - סעיף א
מהתורה אין אסור אלא צמר אילים ורחלים עם פשתים
ויקרא פרק יט, יט : אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ:
דברים פרק כב פסוק יא: לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו:
משנה כלאים ט משנה א: אין אסור משום כלאים אלא צמר ופשתים אין לך קרוי צמר סתם אלא צמר אילים אבל שאר צמר צריך ליתן שם לווי, 'צמר גמלים' 'צמר ארנבים' 'צמר עזים': ואינו מטמא בנגעים אלא צמר ופשתים אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ט הלכה א: הייתי אומר אפילו פשתן של ים אפילו קנבס תלמוד לומר [דף מ עמוד א] צמר ופשתים. מה צמר שאין לו שם לוויי אף כל דבר שאין לו שם לוויי. מניין שאין לו שם לוויי. אמר רבי יהושע בן לוי כתיב [מלכים ב ג ד] ומישע מלך מואב היה נוקד. מהו נוקד רועה. והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אלים צמר. אין לך קרוי צמר אלא צמר אלים בלבד.
חכמים אסרו מינים דומים שאינם מצויים משום מראית עין
משנה כלאים ט משנה ב: השיריים והכלך אין בהם משום כלאים אבל אסורים מפני מראית העין.
רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים: ומיני שיריים הללו לא היו מצויין ביניהם... הלכך יש לחוש למראית העין דמתוך שאינם מצויין ואין בקיאין בהן יהיו סבורין שלובש כלאים. ומתוך זה אסרתי באשכנז שלא לתפור בגדי קנבוס תחת בגדי צמר לפי שאין בגדי קנבוס מצויין באשכנז ויהיו סבורין שהוא בגד פשתן. והאידנא מצויין בגדי משי בינינו והכל מכירין בהן הלכך מותר לתפור בגדי משי תחת בגדי צמר וגם חוטי משי בסרבל של צמר:
סעיף א: אין אסור משום כלאים, אלא צמר רחלים נקבת הכבשים ואילים זכר הכבשים עם פשתן.
אבל צמר גמלים כגון צמר אלפקות וצמר ארנבים כגון 'אנגורה' ונוצה של עזים כגון 'קשמיר' העשוי משער עיזים וכל שאר מינים, מותרים בפשתן ירושלמי ט א. וכן קנבוס וצמר גפן וכל שאר מינים, מותרים אפילו בצמר רחלים ואילים;
וחכמים אסרו מפני מראית העין משי עם צמר משנה ט' ב', לפי שדומה המשי לפשתים ונראה כלובש כלאים. וכן כלך, והוא מין שגדל בכרכי הים על האבנים שבים ודומה לצמר, אסרוהו מפני מראית העין עם הפשתן.
והאידנא משי מצוי בינינו והכל מכירים בו, לפיכך אין בו משום מראית העין ומותר עם הצמר ועם הפשתן רא"ש נדה כלאי בגדים. והרי בטל טעם לא בטלה תקנה? פת"ש. ויש לחלק בין 'תקנה' שאינה מתבטלת בביטול הטעם, לבין 'גזירה' שסיבתה ידועה שבטלה. מג"א בהלכות ציצית ט' ז'. ועוד שבמקום שלא שכיח, מלכתחילה לא גזרו. ט"ז הלכות שבת של"ט ג'.
עמוד הקודםעמוד הבאאבל צמר גמלים כגון צמר אלפקות וצמר ארנבים כגון 'אנגורה' ונוצה של עזים כגון 'קשמיר' העשוי משער עיזים וכל שאר מינים, מותרים בפשתן ירושלמי ט א. וכן קנבוס וצמר גפן וכל שאר מינים, מותרים אפילו בצמר רחלים ואילים;
וחכמים אסרו מפני מראית העין משי עם צמר משנה ט' ב', לפי שדומה המשי לפשתים ונראה כלובש כלאים. וכן כלך, והוא מין שגדל בכרכי הים על האבנים שבים ודומה לצמר, אסרוהו מפני מראית העין עם הפשתן.
והאידנא משי מצוי בינינו והכל מכירים בו, לפיכך אין בו משום מראית העין ומותר עם הצמר ועם הפשתן רא"ש נדה כלאי בגדים. והרי בטל טעם לא בטלה תקנה? פת"ש. ויש לחלק בין 'תקנה' שאינה מתבטלת בביטול הטעם, לבין 'גזירה' שסיבתה ידועה שבטלה. מג"א בהלכות ציצית ט' ז'. ועוד שבמקום שלא שכיח, מלכתחילה לא גזרו. ט"ז הלכות שבת של"ט ג'.
