סימן שא - סעיף ב

Name: סיכום הלכות כלאי בגדים
Author: הרב ירון אליה

איסור הצעת כלאים תחתיו מדרבנן ומותר בקשים

רש"י: אין כלאים בקשה ומשמע שמותר בלבישה אפילו באריג.

בבלי יומא סט. : הגמרא דנה כיצד יַשְנוּ הכהנים עם בגדי הכהונה שהיו כלאים רב אשי אמר: לעולם תחת ראשיהן, - והא קא מתהני מכלאים! - בגדי כהונה קשין הן ואינן מחממין לפיכך אין בהן משום כלאים, כי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: האי נמטא גמדא לבד קשה דנרש שם מקום – שריא אין בו משום כלאים, דהעלאה דומיא דלבישה דאית בה הנאת חימום הוא דאיתסר.

תוס' ורא"ש: לבד קשה מותר בלבישה, אריג קשה מותר בהצעה אך אסור בלבישה מהתורה.

תוספות מסכת יומא דף סט עמוד א בגדי כהונה קשין הן: ...ותירץ ר"ת דלבישה והעלאה דהוו דאורייתא חידושי הריטב"א כאן: כלומר במקום שהוא שוע טווי ונוז אסירי אפילו בקשין. אבל הצעה דמדרבנן, לא גזרו בקשין. ודלא כפרש"י שפירש קשין הן ומותרין בלבישה והעלאה.

חידושי הריטב"א בהסבר התוס' : ונמטא גמדא דנרש שריא לגמרי אפילו בהעלאה דהכי משמע לישנא משום דנמטא הוא לבד שאין בו כלאים מן התורה לפי שאינו שוע טווי ונוז ורבנן הוא דאסרו וכי הוי קשה שרו אפילו בהעלאה.

רא"ש מסכת נדה הלכות כלאי בגדים : כי הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע האי נמטא גמדא דנרש שריא הם בגדים לבדים והן קשין כמו גמוד מסאניה (פסחים ד' קיא א) דבר שהוא נכווץ ונעשה קשה ומותרין אפילו בלבישה דלבדין הרכין אסורין מדרבנן בפרק בתרא דכלאים הלבדין אסורין מפני שהן שועין אבל טווי ואריג אינו הילכך מדאורייתא שרו ובקשין אוקמוה אדאורייתא ושרו אפילו בלבישה: והא דקאמר אלא בקשים מיירי בבגדים שהן שוע טווי וארוג אלא שהן קשין דלא שייך בהו כריכת נימא הילכך שרי בהצעה. ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן דלבישה והעלאה דאורייתא והצעה דרבנן. וברכין גזור אפילו עשר מצעות זו על גב זו ובקשין לא גזור כדתנן במסכת כלאים (פ"ט מ"ב) הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהן ודוקא בהצעה שרו אבל בלבישה והעלאה אסירי מדאורייתא אף על פי שהן קשין.

	אריג שוע טווי ונוז	אריג שוע טווי ונוז	לבדים	לבדים
	רך	קשה	רך	קשה
ללבוש	אסור מהתורה	אסור מהתורה	רוה"פ: אסור מדרבנן רמב"ם: אסור מהתורה	רוה"פ: מותר רמב"ם: אסור מהתורה
להציע תחתיו	אסור מדרבנן	מותר כשאין בשרו נוגע בהם	אסור מדרבנן	רוה"פ: מותר אפילו בשרו נוגע. רמב"ם: מותר רק כשאין בשרו נוגע.

סעיף ב: הני קאפאנאג"ש דידן בגד קשה עשוי מלבדים של צמר. ב"י, אם הם תפורין בפשתן, יש ליזהר מלהעלותם עליו ואפילו מלהציען תחתיו. שלרמב"ם לבדים מהתורה ובהצעה יש איסור דרבנן. וגם לשא"פ אסור שלא ברור שהגיעו לקושי הראוי לפטור. ב"י, עד שיתפרם במשי או בקנבוס.
הגה: כל בגדים אפילו שוע טווי ונוז הקשים ודאי. ולא כקפאנאג"ש שהם ספק. ערוה"ש. מותרים בהצעה מתחתיו כשאינם נוגעים בבשרו. ש"ך. כיון שאיסור הצעה מדרבנן ולא גזרו בקשים כדלעיל סעיף א', ואסור ללבשן מהתורה. רא"ש, ר"ת ולא כמשמע מרש"י יומא סט..
והלבדים שהם שוע אך לא טווי ונוז ובנוסף הם מסוג הקשים, מותרים אפילו בלבישה, הואיל ואפילו לבדים רכים אינם אלא מדרבנן לרוה"פ (טור).
ויש מחמירין בלבישת הלבדים כי סוברים ששוע דאוריתא וממילא שייך איסור לבישה מהתורה גם בקשים (ב"י בשם הרמב"ם). וכן הם מחמירים בלהציע תחתיו כשבשרו נוגע בהם. ש"ך.

עמוד הקודם עמוד הבא

התחברות