התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן כא
הרב יעקב חיים סופר
סימן כא
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] כמה הוא שיעור השחיטה וכו' אם שחט רוב אחד מהם וכו' קנה הוא הקרום שבפנים הגרגרת המחבר את הטבעות יחד אבל טבעות עצמן נקראים גרגרת ורובו של אחד כמוהו ה"ד רוב מתחלת הקרום ולמטה ולא רוב הגרגרת דהיינו עובי !הטבעות. שחיטות מהרי"ו. ש"ך סק"א. פר"ח או' א' והקנה עב מלפניו מצד העור דשם יש טבעות וקרום אבל לצד המפרקת הוא דק דשם אין טבעות כ"א קרום וא"כ לענין שחיטה בעינן רוב עביו ורוב חללו (ר"ל בעינן שישחט רוב החלל מצד מקום העב ולא מצד מקום הדק) ואפי' שחט רוב הקנה בעביו ולא בחללו דהיינו ששחט רוב העב ולא רוב החלל א"נ שחט רוב חללו ולא רוב עביו כגון שנתהפך הסי' ושחט מצד המפרקת לצד העור ג"כ לא מקרי רוב ושחיטתו פסולה עד שישחוט רוב העב ורוב החלל. שמ"ח או' ב' ותב"ש או' ג' שפ"ד או' ב' מנ"י או' ב' זב"צ או' א'.
סעיף קטן ב
ב) וה"ה בושט אי ליכא רוב חללו אפי' שחט עור החיצון דושט כולו וחצי חלל הפנימי לא מקרי רובא ופסולה. ש"ך סק"ב. שמ"ח שם. שפ"ד או' ב' קומץ או' ד' מנ"י או' ד' ואפי' אם חתך בעור הפנימי סביב בעיגול מצד חוץ רק שהוא בעובי עור הפנימי ולא הגיע לחלל הושט ברוב חללו בכ"ז לא מקרי רוב ופסולה. קומץ שם. מנ"י שם.
סעיף קטן ג
ג) שם. ואם שחט רוב א' מהם בעוף וכו' בר אוזות הזכרים ברוב מהם יש כמו ב' קנים דהיינו שלפעמים הקנה שלו באמצע יוצא כעין קנה אחר אלא שאין עשוי חליות חליות כדרך הקנה וחוזר ומתחבר בקנה וכתבנו לקמן סי' ל"ג או' מ' דכשרים הם דהיינו רביתייהו יעו"ש ומיהו לענין שחיטה אם שחט הבר אווזא למעלה בקנה קודם שמתפצל ושחט הקנה לבדו פשוט הוא דכשרה אלא דאם אירע ששחט למטה במקום שמתפצל ולא שחט רק קנה א' הדע"ק סוף או' ב' נסתפק בזה והניח בצ"ע אבל הרב זבח שמואל בחלק השו"ת סי' יו"ד פסק דטרפה. וכ"פ מקדש מעט סי' ל"ג או' כ"א. ומשמע מדבריו דבעינן רוב שניהם ואם שחט כל הקנה הא' וחצי קנה השני לא מהני יעו"ש. וכ"מ בקומץ כלל י"ח או' ב' וכ"כ זב"צ או' ג'.
סעיף קטן ד
ד) שם. וכיון שימצאו שהנשחט יותר מחצי אפי' כחוט השערה דיו. כ"כ ב"י בשם הרשב"א והר"ן וכ"כ הב"ח. פר"ת או' ב' מחב"ר או' א' ובספרו ברכ"י בשיו"ב או' א' תו"ז סי' פ"ט או' ל"ד. אמנם שאר רבני אחרונים החמירו ובעו רוב הניכר לעינים ולא במדידה כל שהוא. פר"ת או' ג' לה"פ או' א' וכתב וכן נוהגין כל השוחטים דטרפה אף בהפ"מ בזה"ז ודלא כהט"ז וש"ע שכתבו אף חוט השערה הוי רוב. וכ"כ הבל"י או' כ' ביה"ל או' א' שמ"ח או' א' ער"ה או' ה' שש"א או' ד' קומץ או' ג' מנ"י או' ג' אך במקום שאין מנהג כתב שם השמ"ח דבהפ"מ יש להכשיר ע"י מדידה בכל שהוא. וכ"כ הקומץ שם. מנ"י שם. ונראה אף להנך דסברי דסגי ברוב כל דהו אם לא בדק הסימנים תכף בלי הפסק זמן אחר שחיטה רק המתין רגע רגעים ומצא רק כדי חוט שער ודאי טרפה דכל שהוא כי האי יכול לבוא בקל ע"י פרכוס והוא שכיח ותלינן בדבר המצוי. כריתי או' ד' חכ"א כלל ו' או' ו'. מנ"י שם.
סעיף קטן ה
ה) וכתב שם הקומץ דבושט ודאי אין לסמוך על המדידה מחמת שהוא נמתח וברצותו מרחיב וברצותו מקצר רק בקנה יעו"ש אך בסביבותינו השו"ב בקיאים למדוד על ב' קנים שתוחבים על אורך הושט כידוע ואין שום חשש דנמתח ב' החתוכים בשוה ואדרבא יש להעמיד עליו יותר מהקנה. והמדידה בקנה לדחוק ב' צדיו זע"ז ויוכל להכיר בטוב אך שיהיה רוב חללו והקיפו. ויזהר במדידת הושט שלא ישאר מאומה אף מעט מקרומי הושט שנשארים לפעמים מסבוב דלא כמו שמורגל בפומייהו דהשו"ב דזהו מהקרומים המחברים הקנה לושט דליתא דהכל נכלל בכלל סימנים. מנ"י בלק"י סוף או' יו"ד. זב"צ או' ה'.
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] אם שחט בבהמה האחד כולו וכו' גם בדין לכתחלה לא סגי באחד ורוב שני בבהמה וגם בעוף בעי שנים שלמים לכתחלה ולא סגי בא' ורוב ב' דכל לכתחלה צריך לשחוט שניהם לגמרי. פר"ת או' ג' ואותם השוחטים המראים חריפות בעצמן ששוחט מהיר הוא וגורם שאין בידו כ"א הדיעבד עתידים לתת דין וחשבון ע"ז לכן מי שנגע יראת ה' בלבו ימשיך ידו מזה. קומץ או' א' מנ"י או' א' זב"צ או' ו'.
סעיף קטן ז
ז) שם. ובעוף שני חצאי סימנים פסולה. דכמו דלא עביד מידי דמי דזיל הכא ליכא שיעורא וזיל הכא ליכא שיעורא. רש"י חולין כ"א ע"א.
סעיף ג'
סעיף קטן ח
ח) [סעיף ג'] לא שחט הסימן במקום אחד וכו' בכל הסעי' מיירי בלא שהה ולדידן צריך שלא ישהה אפי' כל שהוא. ש"ך סק"ג. וכ"כ הכריתי או' ה' דהך דהכא וכן בסעי' שאח"ז כקולמוס הכל באופן שלא ישהה כלל אפי' שהייה כל שהוא דשהה מטריפין בכל דהוא עכ"ל. וכ"כ זב"צ או' ז' ועיין לקמן סי' כ"ג סעי' ב' בהגה.
סעיף קטן ט
ט) שם. לא מיבעיא אם שני החתכים שוים בהיקף אחד אלא אפי' האחד לצד הראש והשני לצד מטה כשר. פי' כגון שאינם בצד א' אלא כגון ששחט מיעוט הקנה במזרחו ואח"כ שחט לצד מטה בצפונו של קנה ולא בצד חתך הראשון. זב"צ או' ח'.
סעיף קטן י
י) וגם בכאן בשחט לצד הראש והב' לצד מטה כגון דלא שהה כלל ולא העמיד הסכין ולא הגביהה אלא כגון שנדחפה ידו לצד מטה ושחט. זב"צ או' ט'.
סעיף קטן יא
יא) וה"ה אם שחט את הקנה למעלה ואת הושט למטה או איפכא שחיטתו כשרה. כנה"ג בהגב"י או' ט' משם כמה רבוותא. זב"צ או' יו"ד.
סעיף קטן יב
יב) והא דשוחט בב' וג' מקומות דכשר ה"ד בדיעבד שכבר שחט אבל לכתחלה אסור לשחוט בב' וג' מקומות אפי' בבת אחת ובטבעת אחת. כנה"ג שם או' י"ב בשם דמש"א. שמ"ח או' ג' אלא שכתב דאפי' בדיעבד המחמיר תע"ב. ועיין באו' שאח"ז.
סעיף קטן יג
יג) וכתב ביה"ל או' ב' דעכשיו בזה"ז נוהגין כל השו"ב להטריף אם שחט בב' או בג' מקומות אף שיודע בודאי שלא הגביה ידו ואפי' בדיעבד טרפה עכ"ל אמנם הפר"ח בקו"א דחה דבריו וכתב דדין זה הויא מילתא דלא שכיחא ובדבר שאינו מצוי לא שייך מנהג אלא דהעיקר בדיעבד כשר יעו"ש. וכ"כ הלה"פ או' ב' בל"י או' ג' והתב"ש סוף או' ו' כתב דיש להחמיר שלא להכשיר שום שחיטה ע"י צירוף אפי' בהיקף א' כ"א לצורך גדול והפ"מ וכל בעל נפש ראוי לו להחמיר טפי דלא עדיף מבהמה שהורה בה חכם מסברא יעו"ש. וכ"כ זב"ר סי' ג' או' ב' וכ"כ זב"צ או' י"ב דאין להתיר כ"א בהפ"מ.
סעיף קטן יד
יד) ומשמע מסתמיות דברי הפו' דגם בעוף אם שחט בב' או בג' מקומות בדיעבד כשר אבל השמ"ח או' ג' כתב דבעוף יש להטריף בכל גוונא. וכ"כ זב"ר סי' ג' בתמידים או' י"א. יד אליהו או' ה' קול שמחה בסי' זה סעי' ג' או' א' ועיי' עוד לקמן סי' כ"ג או' ט"ו.
סעיף ד'
סעיף קטן טו
טו) [סעיף ד'] שחיטה העשויה כקולמוס. פי' כמו שחותכין הקולמוס באלכסון במדרון כשמתקנין אותו לכתוב. הר"ד עראמה ופו' זב"ת או' ט"ו. זב"צ או' י"ד. והשמ"ח או' ה' כתב דהיינו שהניח הסכין על הצואר מעוקם קצה אחד לצד הראש והקצה הב' לצד הגוף ושחט כך או שהניח הסכין ישר רק שעיקם וירד למטה או למעלה כשרה. וכ"כ חכ"א כלל ו' או' יו"ד.
סעיף קטן טז
טז) ואפי' לכתחלה יכול לשחוט כקולמוס. שמ"ח שם. חכ"א שם. תו"ז סי' פ"ט או' ל"ח. זב"צ או' ט"ו וכתב דכך הם נוהגין גם בעוף. ויש נוהגין שאין שוחטין כקולמוס ורק אם נעשה מאליו.
סעיף קטן יז
טוב) שם. או כשיני המסרק. דהיינו שאינו חותך חתוך ישר רק חותך ומעקם וחוזר כנגד המקום שהתחיל וחוזר ומעקם וזה כמו המסרק. ב"י בשם מהר"י בן חביב. פרישה או' ה' ופשוט דצריך שיהיה רוב הסי' שחוט לפי היושר אלו לא היה אלכסון. שמ"ח או' ו' ומיהו לא יעשה כן לכתחלה שאפשר לבא לידי מכשול. שמ"ח שם. וכ"כ המש"ז או' ד' ועכשיו ראוי ונכון שלא לשחוט כשיני המסרק כלל והשוחטים בקיאים הם לשחוט שחיטה הגונה עכ"ד. זב"צ או' ט"ז.
סעיף ה'
סעיף קטן יח
חי) [סעיף ה'] היה חצי קנה חתוך ושחט בו והשלימו וכו' ולדידן בכל גווני טרפה כל שיש רעותא בסימנים. ט"ז סק"ד. כנה"ג בהגב"י או' ט"ו. בל"י או' ד' וכתב וכן נוהגין ודלא כהש"כ שכתב בשם הב"ח. וכ"כ השו"ג בסוף הסי' דהכי נקטינן דאין אנחנו בקיאין בבדיקות הללו. וכ"כ התו"ז סי' פ"ט או' ט"ל. זב"צ או' י"ז וכתב וכן נוהגין.
עמוד הקודםעמוד הבא