סימן כט
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] שמונה מיני טריפות הן. כלומר וכל הטריפות נכללין בכלל אלו השמונה. טור. לבוש. ש"ך סק"א. וכל הטריפות הם. מבוארים לקמן בסימנים הבאים. וכתב הרמב"ם פ"י מה"ש דין ט' נמצאו כל הטריפות כשיפרטו ואפשר שימצאו בבהמה וחיה שבעים. ועי"ש שמנה כל השבעים טרפיות בפרטות יעו"ש.
סעיף קטן ב
ב) טרפות הטריפה הוא ממ"ש בתורה ובשר בשדה טרפה לא תאכלו אשר פירושו שטרפו חיה או עוף הדורס רק כפי המסורת לא דיבר הכתוב אלא בהוה ודבר המצוי אבל נלמד הימנו כל חולי ומכאוב הגורמים חולשא ומיתה לבעל חי כמו דרוסה טריפה וקבלו שהם שבעים טרפות. כריתי או' ג' ועיין בגמ' חולין מ"ב ע"א.
סעיף קטן ג
ג) אחד שאכל עוף ואח"כ מצא בו א' מי"ח טריפות א"צ כפרה על מה שאכל דהוי אונס. פנים מאירות ח"ב סי' מ"א וח"ג סי' י"ט והביא ראיה ממשנה פסחים ד' ע"א ומתו' דביצה דף כ"ה ד"ה אורח ארעא יעו"ש. פ"ת או' א' זב"צ או' ג' ומ"מ אם אפשר יש להתענות יום א' או לתת דבר מה לצדקה לכפר על שאינה לו דבר זה. ועיין בדברינו לאו"ח סי' של"ד שכתבנו איזה תיקונים למי שנכשל בעבירה יעו"ש.
סעיף קטן ד
ד) שם. וסימנם ד"ן חנ"ק נפ"ש. הסימן הזה יפה לענין ונאה לבנין כי הטרפות ההם הן חונקין נפשות בדין. שישן סודות. זב"ת או' ב' זב"צ או' א' ועוד י"ל כי בא לרמוז שהשי"ת דן למי שחונק נפש ר"ל שאינו נזהר בטוב בשחיטה ובבדיקה והו"ל כחונק נפש.
סעיף קטן ה
ה) בהמה שנרבעת מאדם מותרת באכילה. מחב"ר או' ד' ברכ"י בשיו"ב סי' קנ"ג או' א' ער"ה סי' קנ"ג או' ב' ומיהו כתב בתשו' ח"צ סי' פ"ד דנרבעה לישראל נכון לשוחטה ולהעבירה מן העולם משום ובערת הרע מקרבך וגם שלא יאמרו זו שנתקל פלוני בה ובמקום שנהגו הגוים שלא לאוכלה והוא מפורסם יש להחמיר משום חילול ה' יעו"ש. ער"ה שם. זב"צ או' ב'.
סעיף קטן ו
ו) שם. דרוסה. היינו שדרסה ארי וכה"ג וית' לקמן בסי' נ"ז. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' וטעמא לאו משום דסופה לינקב דא"כ בכלל נקובה היא אלא טעמא דדרוסה שהארס שורף וסופו למות. תו' ר"פ א"ט. פר"ח שם.
סעיף קטן ז
ז) שם. נקובה. היינו נקיבת קרום של מוח שבסי' שאח"ז ונקיבת הושט ותורבץ הושט שבסי' ל"ג וכו' וכיוצא בהן. ש"ך סק"ג.
סעיף קטן ח
ח) שם. חסרה. היינו בתחלת ברייתה והיינו חסרו האונות שבסי' ל"ה וכיוצא בהן. ש"ך סק"ד.
סעיף קטן ט
ט) שם. נטולה. היינו ניטל לחי העליון והתחתון בסי' ל"ג ונטילת הכבד שבסי' מ"א וכו' ש"ך סק"ה.
סעיף קטן י
י) שם. קרועה. היינו נקרע רוב בשר החופה את הכרם שבסי' מ"ח וכיוצא בו. ש"ך סק"ו.
סעיף קטן יא
יא) שם. נפילה. היינו נפולה ממש לקמן סי' נ"ח. ש"ך סק"ז.
סעיף קטן יב
יב) שם. פסוקה. היינו פסוקת חוט השדרה שבסי' ל"ב ופסוקת הגרגרת שבסי' ל"ד וכיוצא בהן. ש"ך סק"ח.
סעיף קטן יג
יג) שם. שבורה. היינו נשברה רוב צלעותיה שבסי' נ"ד. ש"ך סק"ט. ולא הארכנו בזה משום דכולם יתבארו לקמן בסימנים הבאים כל אחד במקומו המיוחד לו ורק כאן ריש מילין אמר להבין הסימן.
עמוד הקודםעמוד הבא