התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן ט
הרב יעקב חיים סופר
סימן ט
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] אם שחט בסכין מלובנת וכו' ושיעור הליבון בכדי שיהא היד סולדת בצדדי הסכין. !שמ"ה או' א' ואע"ג דלענין הכשר כליס בעי' שיהא ניצוצים ניתזין כמבואר באו"ח סי' תנ"א היינו להוציא הבלוע שבתוך הכלי אבל לשרוף בשר הסימנים פשיטא דבקל דהו שורף. תב"ש או' ג' והכריתי או' ד' כתב דהיינו שקש נשרף מהחום אבל פחות מזה יש לסמוך על המקילין. וכ"כ המחב"ר או' ג' וכתב הזב"צ או' ג' דהיינו ג"כ השיעור שכתב השמ"ח יעו"ש.
סעיף קטן ב
ב) שם. שחיטתו פסולה. דסכין כשנכנס לתוך החתך קודם שתשחט רוב הסימנים היא שורפת הסימנים ונמצא שהיא נשרפה קודם שחיטה שהרי ושט נקובתו במשהו ליטרף ושריפה כנקב היא. רש"י חולין ח' ע"א. ב"י. ש"ך סק"א.
סעיף קטן ג
ג) שם. ויש מכשירין. דס"ל בית השחיטה מרווח רווח ולא נגע בהו בצדדי הסכין. ט"ז סק"א. והעיקר כסברא ראשונה דאפי' בדיעבד שחיטתו פסולה. רש"ל ביש"ש פ"ק דחולין סי' יו"ד. ב"ח. ט"ז שם. ש"ך סק"ב. לה"פ או' ב' בל"י או' א' כריתי או' ד' וכתב דלא כהפר"ח שהקל בהפ"מ. פר"ת או' א' שו"ג או' א' שמ"ח או' א' מש"ז או' א' וכתב וכן משמעות כל האחרונים דאסור אף בהפ"מ דלא כפר"ח. וכ"כ המחב"ר או' ב' דהסכמת האחרונים שחיטתו פסולה אף בהפ"מ והכי נקטינן יעו"ש. זב"צ או' א' וכתב ודלא כהפר"ח וער"ה.
סעיף קטן ד
ד) ומסתברא דבעוף אם תפס הקנה לבדו באופן שלא נגע בושט כלל כיון דפסיקת הגרגרת ברובו וחידודו קודם ללבונו א"כ ע"כ נשחט רובו בהכשר קודם שריפת רובו וכשרה לכ"ע. פר"ח או' א' והתב"ש או' א' חלק עליו וכתב שאין לחלק בין בהמה ובין עוף. וכ"כ הכריתי או' ב' שפ"ד או' א' מחב"ר או' א' זב"צ או' ב'.
סעיף קטן ה
ה) מכאן דקדקו התוס' והרשב"א והרא"ש והר"ן ורי"ו והאחרונים שאם בשעת שחיטה ניקב הושט כנגד מה שנשחט קודם גמר הכשר שחיטה נאסר בכך. כנה"ג בהגב"י או' א' זב"צ או' ד'.
סעיף קטן ו
ו) ומ"מ נ"ל שאותן הרישומין שעושין האומנים בסכין שהה רחוקים הרבה מן החוד אין בהם חשש שיעשו טריפות בחלק הנשחט וכן מצאתי לרש"ל. ט"ז סוף הסי' כנה"ג שם או' ט' פר"ח סוף או' ב' לה"פ או' ב'. וכתב ודלא כביה"ל שכתב שיש למחות בשוחטין שלא יהא בסכין שום רושם מן הצד. בל"י או' א' כריתי סי' יו"ד או' ו'. שמ"ח או' ב' מש"ז סוף או' א' זב"ת או' ד' מנחת יוסף או' א'. ומשמע דדוקא אם הוא רחוק אבל אם הוא קרוב אל החוד יש לחוש. וכ"כ הזב"צ או' ה'.
סעיף קטן ז
ז) ומ"מ לכתחלה יש ליזהר היכא דאפשר שלא ישחוט בסכין שיש בו רושם וה"ה כל דבר כל שאינו חלק היטב. שמ"ח שם. מש"ז שם. מנ"י שם. וכ"כ בש"ך הארוך סי' י"ח.
סעיף קטן ח
ח) ורושם שהוא בולט יש לאסור אפי' בדיעבד אפי' רחוק מהחוד. שמ"ח שם. מש"ז שם. זב"צ או' ו' מנ"י או' ב'.
סעיף קטן ט
ט) וראוי להזהר ולראות בסכין שלא יהא בסכין פלעני"ש בל"א והיינו סמוך אצל חידוד יש בברזל של סכין כמין בקעים ורואין כעין חוט שחור וזהו שהברזל שוכב זה ע"ג זה ואינו דבוק ובקל יבא לידי עקירה שנפגם בוושט ופוסלת את השחיטה. בל"י או' ב' זב"צ או' ז' מנ"י שם.
עמוד הקודםעמוד הבא