התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן לד
הרב יעקב חיים סופר
סימן לד
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] גרגרת שנפסק רוב חללה וכו' שדופן הקנה עב מלמעלה ולצד הצואר אינו אלא קרום דק ואינה אסורה עד שיפסק רוב החלל ועובי דופן הקנה אינו משלים לרוב. הכי איתא בש"ס ופו' ש"ך סק"א. פר"ח או' א' לה"פ או' א' בל"י או' א' וכן אם נפסק מלמטה למעלה שיש רוב חללה אעפ"י שרוב עובי קיים טרפה. פר"ח שם. זב"ת או' א' ומיהו בטבעת גדולה רוב היקף הוי רוב חלל. רשד"ם. זב"ת שם. ור"ל לפי שכולה עבה ולא כמו הקנה שלצד הצואר הוא דק ועיין לעיל סי' כ"א או' א'.
סעיף קטן ב
ב) מעשה שהביאו לפנינו תרנגולת א' אחר ששחטו אותה וראו בקנה למטה ממקום ששחטו מקום א' שהוסרה הגרגרת ממנו דהיינו הטבעת הקשה ולא נשאר כ"א קרום המחברם דהיינו קרום הרך שהוא בפני הטבעות והוא נקרא קנה כמ"ש לעיל סי' כ"א או' א' ואותו קרום היה שלם מכל צד ולא היה בו שום ריעותא והיה נראה שמתחלת ברייתה היתה כן והכשרנוה כמ"ש מרן ז"ל דבעינן רוב חללה והכא כל החלל שלם וכמ"ש הטור ז"ל דאם לא נפסק רוב חללה אעפ"י שהוא רוב הקיפה וכו' כשרה יעו"ש והגם דחסרה כל הטבעת אין בכך כלום דהלכה כמ"ד רוב חללה והכשרנו בפומבי. זב"צ או' א'.
סעיף קטן ג
ג) שם. או למעלה מזה וכו' פי' למעלה מן המקום הראוי לשחיטה נמי דינא הכי דפסוקת הגרגרת ברובא אבל למטה ממקום הראוי לשחיטה במשהו טרפה כמ"ש לקמן סעי' ח' ב"י. ט"ז סק"א. ש"ך סק"ב. פר"ח או' ב' לה"פ או' ב' ואו' ג' בל"י או' ב' שו"ג או' ב' זב"ת או' ב' בי"צ או' א' ועיין לעיל סי' ך' סעי' א' איזה מקום נקרא למטה משיעור שחיטה בעוף ובבהמה יעו"ש.
סעיף קטן ד
ד) ואם נפסק בכמה מקומות מיצטרפי לרובא לא מבעיא בהיקף א' דזה פשוט מדין ניקבה נקבים שאין בהן חסרון דסעי' ג' אלא אפי' זה למעלה מזה ולמטה בצד אחר נמי מיצטרפי. תב"ש או' א' ענ"ה סי' ח' או' ה'.
סעיף קטן ה
ה) ודע דכל הדינים שעד סעי' ז' כולם אפי' למעלה ממקום שחיטה. כ"כ הב"ח בשם או"ה. תב"ש שם. שפ"ד או' ב' בי"צ בתה"ב או' א'.
סעיף ב'
סעיף קטן ו
ו) [סעיף ב'] אם ניקבה נקב שיש בו חסרון כאיסר וכו' הגה. ולפי מה שיתבאר בסמוך וכו' על כן נראה דר"ל רוב רוחב חלל קנה של עוף וכו' עיין ט"ז סק"ג וש"ך סק"ד שחולקין על דברי מור"ם הנז' וס"ל דמשערין ברוב רוחב חלל קנה של בהמה יעו"ש אבל התב"ש או' ב' הסכים לדברי מור"ם ז' שמשערין בקנה של עוף יעו"ש. וכן הסכים הבי"צ או' ה' קומץ או' ב' ענ"ה שם או' ז' תו"ז סי' ל"ח או' ו' וכתב עוד התב"ש או' ז' דמשערין בעוף בינוני ואווז וכיוצא בו נקרא בינוני יעו"ש. וכ"כ הבי"צ בעמ"ז או' ט' קומץ שם. ענ"ה שם.
סעיף ג'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ג'] ניקב סביב היקפה נקבים דקים וכו' פי' דוקא שניקב סביב היקפה ממש אבל אין הנקבים שאין בהם חסרון שבאורך הקנה מצטרפין לרוב ההיקף דלא יהא אלא נסדקה הלכך נקבים שאין בהם חסרון לעולם לא פסלי אלא כשהן עומדין בהיקף הגרגרת ברובה. ש"ך סק"ה. לה"פ או' ה' זב"ת או' ח' בי"צ או' ד'.
סעיף קטן ח
ח) שם. ואם יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר וכו' מדכתב גבי נקבים שיש בהם חסרון שאם יש כאיסר בנקבים עם השלם שביניהם וכו' ולא כתב נמי הכי ברישא גבי נקבים שאין בהם חסרון שגם השלם שביניהם מצטרף לרובא מכלל דס"ל דבאין בהן חסרון אין השלם מצטרף אפי' אין בין נקב לנקב כמלא נקב וגם משמע שאין חילוק בין בהמה לעוף לענין צירוף השלם אלא ביש בהם חסרון אפי' בבהמה מצטרף השלם לכאיסר כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב וכשאין בהם חסרון אפי' בעוף אין השלם מצטרף להיקף רוב הגרגרת דידיה. ש"ך סק"ו. לה"פ או' ו' בל"י או' ד' כריתי או' ח' וכתב ודלא כפר"ח. וכ"כ הער"ה או' א' תו"ז שם או' ה' אבל התב"ש או' ד' הסכים כדברי הפר"ח דאפי' בנקבים שאין בהם חסרון דמצטרפין לרובא מצטרפין גם השלם שביניהם אם אין בין נקב לנקב כמלא נקב יעו"ש. וכ"פ הבי"צ או' ה' ענ"ה סי' ח' או' ח' קומץ או' א' אלא שכתב שם הקומץ דבהפ"מ יש להקל כדברי הש"ך ודעמיה.
סעיף קטן ט
ט) שם. ואם יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר. בין אם הם לארכה בין אם הם סביב הקיפה. לבוש. והוא כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב דאל"כ אין מצטרפין דהדר ברי.
סעיף ד'
סעיף קטן י
י) [סעיף ד'] ובעוף אם ניקב כנפה חותך המקום וכו' פי' נקבים שיש בהם חסרון דשיעורן בבהמה כאיסר ובעוף דליכא בגרגרת דידיה כאיסר ואם נשער לפי ערך שיעור איסר בבהמה א"כ יהיה קטן מאד שיעור חסרונו דכשנצטרף ג"כ השלם שביניהם ויהיה בזה חומרא גדולה הלכך שיעורו באם חופה וכו' אבל בנקבים שאין בהם חסרון דבעינן שיהיו עומדים בהיקף הגרגרת אין חילוק בין בהמה לעוף דלעולם מצטרפין כל חד וחד רוב היקף גרגרת דידיה. כ"כ הרא"ש ורי"ו. ש"ך סק"ז. פר"ח או' ו' זב"ת או' י"א. ועיין לעיל או' ו'.
סעיף קטן יא
יא) שם. ומשימו על פי חלל הקנה וכו' משמע דאף השלם שביניהם מצטרף כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב מיהו ה"ד בנקבים שיש בהן חסרון דבבהמה משערינן כאיסר ובעוף באם חופה אבל באין בהם חסרון אז אין מצטרף השלם שביניהם. ש"ך סק"ח. אבל הפר"ח או' ז' כתב דאף בנקבים שאין בהם חסרון מצטרף השלם. וכבר כתבנו לעיל או' ח' דדעת האחרונים להחמיר כדברי הפר"ח יעו"ש.
סעיף קטן יב
יב) שם הגה. ואם נחסר גרגרת של עוף י"א דמשערין כמו בנקובה כנפה וי"א דמשערין הגדול לפי גדלו וכו' וסברא ראשונה היא העיקר. פר"ח או' ח' זב"ת או' י"ג.
סעיף ה'
סעיף קטן יג
יג) [סעיף ה'] י"א שאם נפחתה כמו דלת וכו' סעי' זה וסעי' שאחריו ראוי להיות הכל בסעי' אחד דהכא והתם אסוקי מילתא היא דהכא כתב פי' רש"י והתם כתב פי' הרמב"ם ולפי שהרי"ף והרמב"ם הם שני עמודי הוראה נקט רבינו סברתם באחרונה די"א וי"א הלכה כבתראי. שו"ג או' י"ב. ועיין בדברינו לאו"ח סי' י"ג או' ז'.
סעיף ז'
סעיף קטן יד
יד) [סעיף ז'] נסדקה כולה לארכה וכו' ואם נשאר ממנה כל שהוא למעלה ולמטה במקום הראויה לשחיטה כשרה וכו' י"א דשיור דלמעלה אפי' שלא במקום שחיטה ורק שיור דלמטה צ"ל במקום שחיטה. ב"י. וכ"כ הלבוש. וי"א דגם שיור דלמעלה צ"ל במקום שחיטה. וכ"ה דעת הב"ח. וכן הסכים הש"ך ס"ק י"ג. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' ט' תב"ש או' י"א. חכ"א כלל ט"ז או' י"ט. ענ"ה סי' ח' או' י"א. תו"ז או' יו"ד. ומקום שחיטה בקנה עיין לעיל סי' ך' סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן טו
טו) שם. ואם נשאר ממנה כל שהוא למעלה ולמטה במקום הראויה לשחיטה כשרה וכו' וי"א דלא סגי במשהו אלא בעינן חוליא כלישנא דגמ' דמחמיר וכ"פ בסה"ת ובסמ"ג וכתבו עוד וכמה חוליא ג' טבעות וכן הסכים רש"י בפירושו דחוליא ג' טבעות אלא שכתב דלא גרסינן איכא דאמרי אבל בהגמ"י ספ"ג הביא דברי הסמ"ג וסה"ת לפסק הלכה וכ"פ הסמ"ק והב"ד הב"ח וכתב והכי נקטינן דלא כמ"ש בש"ע יעו"ש. וכ"כ הש"ך בספרו הארוך דבעינן שישתייר למטה ג' טבעות ולמעלה ג' טבעות שזהו פי' חוליא לרוב פו' אם לא במקום הפ"מ יעו"ש. וכ"ה דעת התב"ש או' יו"ד. בי"צ בעמ"ז או' ד'.
סעיף קטן טז
טז) שם. הלכך הדר חלים. שהולך ומתדבק וחוזר ומתרפא. לבוש.
סעיף ח'
סעיף קטן יז
טוב) [סעיף ח'] ניקבה למטה ממקום שחיטה וכו' ועיין בסי' ך' סעי' א' איזו נקרא למטה ממקום שחיטה בעוף ובבהמה.
סעיף קטן יח
חי) שם. במשהו טרפה. דמשם ואילך נידון כריאה לאסור בנקיבה כדלקמן בסעי' יו"ד. ש"ך ס"ק ט"ו. פר"ח או' י"ד. לה"פ או' י"א. כריתי או' י"ז.
סעיף ט'
סעיף קטן יט
יט) [סעיף ט'] מצא גרגרת שנפסקה וכו' ודוקא ששהתה זמן רב אחר שחיטה שנוכל לתלות שנעשה דבר זה לאחר מיתה אבל אי תכף ומיד שחט ומצא הגרגרת פסוקה במציאות דלא מצי למתלי בשחיטה טריפה ואין מדמין בזה. פר"ת או' ח' זב"ת או' כ"ד. ענה סי' ח' סוף או' י"ד.
סעיף קטן כ
ך) שם הגה. ולא יוכל לתלות וכו' משמע הא אם יכול לתלות שמחמת ששחט בב' וג' מקומות נעשה תלינן וא"צ לדמות. וכ"כ ב"י בשם חי' הרשב"א. ש"ך ס"ק ט"ז. פר"ת או' ט' זב"ת או' כ"ה. ועיין לעיל סי' כ"ד סעי' י"ט.
סעיף קטן כא
כא) שם. ואין מדמין אלא מחוליא לחוליא או מבר חוליא לבר חוליא וכו' י"א חוליא ג' טבעות ובר חוליא הוא מקום הדק שבקנה שאצל הצואר וי"א חוליא טבעת ובר חוליא הוא הבשר הדק שבין טבעת לטבעת כמ"ש בטור וב"י יעו"ש. והשתא לא בקיאינן בהכי. הרב מהריק"ש בהגהו' מחב"ר או' ד'.
סעיף קטן כב
כב) שם הגה. ואנו אין בקיאין בבדיקה ויש להטריף וכו' וכ"כ ג"כ לענין הקפה בריאה בסי' ל"ו ססעי' ה' בהגה שאין אנו בקיאין בבדיקה כזו יעו"ש. ובס' אפי רברבי כתב דאם יש עוד קצת צד להתיר יש להקל ע"י בדיקה. ש"ך ס"ק י"ח. כנה"ג בהגב"י או' כ"ג. פר"ח או' י"ז. לה"פ או' י"ב. אבל האחרונים מחמירים בזה שלא להקיף בכל ענין. בל"י או' ז' שפ"ד או' י"ח. ענ"ה סי' ח' או' י"ד. וכן המנהג. בל"י שם.
סעיף קטן כג
כג) ואע"ג דלא בקיאינן השתא בהקפה כדי להתיר ספק טרפה היכא שנחלף הטרפה בין הכשרות ולא ידעינן איזה הוא נוכל לסמוך על ההקף להשליך הטרפה ולהתיר האחרות. רש"ל פא"ט סי' נ"ח. וכ"כ דמש"א. כנה"ג שם או' כ"ד. ענ"ה שם.
סעיף קטן כד
כד) שם בהגה. דוקא כשידוע שהוא מחמת חולי. א"נ שתפס הקנה לבדו בידו באופן שיודע בודאי שלא נגע בושט. ב"י. ש"ך ס"ק י"ט. פר"ח או' י"ח. לה"פ או' י"ג. כריתי או' ך' זב"ת או' ל' ועיין לעיל סי' כ"א או' ח"י.
סעיף קטן כה
כה) ואם יש ספק בנקיבת הקנה אם ע"י קוץ או ע"י חולי י"א דכשר דדוקא בושט אנו מטריפין משום דבושט שכיחי קוצים ולא מהני ס"ס במקום השכיח אבל בגרגרת לא שכיח קוצים ולכן בספק אם ע"י קוץ או ע"י חולי יש להכשיר מטעם ס"ס. שפ"ד או' י"ט. וכ"כ השפ"ד לעיל סי' ל"ג או' ז' יעו"ש. בי"צ בעמ"ז או' י"ז. עשרון או' ו' כר"ש. ומיירי שהעור שלם מבחוץ ומשו"ה מכשירין בספק קוץ או חולי אבל אם עור החיצון הוא נקוב פשיטא דיש לתלות שבא ע"י קוץ דנכנס לו מבחוץ וגם אפי' אם אין העור לפנינו לבודקו יש להטריף אם ספק ע"י קוץ או חולי משום דאין לה חזקת היתר. בי"צ בעמ"ז שם. וי"א דגם אם הוא ספק אם ע"י קוץ או חולי יש להטריף. תב"ש לעיל סי' ל"ג או' ח' שו"ג או' כ"ב. חכ"א כלל ט"ז או' כ"ב. מק"מ או' י"ז וכתב להשיג על דברי השפ"ד הנז' יעו"ש. ומ"מ בהפ"מ יש להכשיר. זב"צ או' ג'.
סעיף קטן כו
כו) ומטעם זה הכשרנו במעשה שבא לידינו עוף א' שהיה מצד א' של הקנה מעט גרר יבש מצד העליון של הקנה ולא בצד שמחובר בושט והסירו הגרר היבש מן הקנה ונמצא הקנה נקוב אבל הושט היה שלם ונקי ובר ובדקו העור מבחוץ ג"כ והיה שלם ובריא ואין בו שום ריעותא והכשרנו שהיה הפ"מ. זב"צ או' ד'.
סעיף יוד'
סעיף קטן כז
כז) [סעיף יוד'] הקנה בסופו וכו' האחד נוטה ללב. והוא המזרק הגדול שיוצא ממנו לריאה. הרמב"ם פ"ו מה' שחיטה הלכה ה' ב"י. ש"ך סק"ך. פר"ח או' י"ט. לה"פ או' י"ד. בל"י או' ט' שפ"ד או' ך' בי"צ בעמ"ז או' י"ח. ועיין לקמן סי' מ' סעי' ד'.
סעיף קטן כח
כח) שם. ואחד לכבד. והיינו המזרק הגדול שבכבד והוא נקרא סמפונא רבא דכבדא. ש"ך ס"ק כ"א פר"ח או' ך' לה"פ או' ט"ו בל"י או' יו"ד. שפ"ד או' כ"א. אבל סמפונו' קטנים שבכבד לדעת הרמב"ם שם הלכה ח' נקיבתו במשהו אבל שאר הפו' חלוקים עליו כמ"ש בב"י. וכ"כ השפ"ד שם קנה הכבד קודם שיכנס לבשר הכבד אבל לאח"כ אין טריפות פוסל בו דלא כהרמב"ם שפוסל ניקבו קנה הכבד עכ"ד. וכ"כ בי"צ בעמ"ז או' י"ט. ודין הסמפונות הקטנים שבריאה ית' דינם לקמן סי' ל"ו סעי' ו' יעו"ש.
סעיף קטן כט
כט) שם. ושלשתם נקובתן במשהו. וכתב הפר"ת או' י"ב דכולן טרפותן רק ספק ומצטרף לס"ס אבל השפ"ד או' ט"ו כתב דשל לב וריאה ודאי טרפה יעו"ש. וכ"כ ענ"ה סי' ח' או' י"ג. מק"מ או' י"ח.
סעיף קטן ל
ל) שם הגה. מיהו בקנה הלב וכו' רגילים להיות בו נקבים וכו' והם פיות הסמפונות. ב"י. והלכך אם יש נקבים שלא במקום פיות הסמפונות טרפה. ש"ך ס"ק כ"ב. פר"ח חו' כ"א. לה"פ או' ט"ז. שה"מ או' י"ז. ומשמע דגם שיש עליהם חלב טהור אינו סותם וטרפה דהא דגם בנקבים הרגילים להיות בו כתב ב"י בשם הג"א הטעם דכשר הואיל וחלב טהור חופהו יעו"ש מיהו הבל"י או' י"א חלק על דברי הש"ך ומכשיר אף בנקבים שלא במקום פיות הסמפונות הואיל ועליהם חלב טהור שסותם יעו"ש וכן השפ"ד או' כ"ב ומק"מ או' י"ט הניחו דברי הש"ך הנז' בצ"ע ולענין דינא נראה כיון דהש"ך והפר"ח וכו' סתמו לאסור וגם השפ"ד והמק"מ לא החליטו להתיר רק הניחו בצ"ע יש להחמיר דאפשר דיש לחלק דזה החלב אינו סותם אלא נקבים שרגילים להיות בו מתחלת ברייתו ולא נקבים אחרים.
סעיף קטן לא
לא) אם במקומות הסמפונות ניקב השומן טרפה. בל"י שם. שפ"ד שם. מחב"ר או' ו' זב"צ או' ו' ועיין לקמן סי' מ' או' טו"ב.
עמוד הקודםעמוד הבא