התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן מז
הרב יעקב חיים סופר
סימן מז
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] בהמה שנמצאו בה ב' מעיים טרפה כגון שיש לה מעי יתר מתחלתו ועד סופו וכו' הנה בדין זה רבו הפירושים ויש לחוש לכולהו פירושי וע"כ להכשיר היתר בדקין צריך ג' תנאים. א' שקודם שמתחילים להפצל שיהא ברוחב המעי כרוחב אצבע. ב' שאין באורך הענף היוצא יתר מכאצבע. ג' שחוזר ומתערב למטה סמוך לבית הרעי כרוחב אצבע ואם חסרה א' מג' תנאים אלו טרפה. פר"ח או' ג' לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד סוף או' א' והיינו בהפסד מועט אבל בהפ"מ יש להקל אם אסר חצאי הב' דהיינו שאפי' הענף היוצא יש בו יותר מכאצבע ואפי' כמה אצבעות כל שיש למעלה רוחב אצבע ולמטה רוחב אצבע מחוברים יחד יש להכשיר והוא כי"א שכתב בש"ע. בל"י או' א' תב"ש או' ג' שה"מ או' ד' מחב"ר או' ב' ענ"ה סו' כ"ו או' א' תו"ז סי' מ"ז או' א' זב"צ או' א' ומ"ש השפ"ד שם בשם התב"ש דבהפ"מ צריך אורך הפיצול כרוחב אצבע כתב עליו הענ"ה שם דאינו כן יעו"ש. וכ"ה דעת המחב"ר והתו"ז שם דלא כהשפ"ד. והגם שמקצת האחרונים הביאו דברי השפ"ד הנז' מפני שלא ראו דברי הפו' הנז' ועוד כיון שכ"ה דעת הש"ע ומור"ם ז"ל בהגה ראוי לפסוק כן בהפ"מ וכדעת הפו' הנז'.
סעיף קטן ב
ב) כל היכא שלמעלה ולמטה הוא מעי א' אף שבאמצע הוא מתפצל הרבה יש להכשיר אף שלא יהיה הפ"מ. מחב"ר או' ג' ענ"ה שם. והיינו כגון שהם מחוברים הרבה למעלה ולמטה שלא נתפצלו. זב"צ או' ב'.
סעיף קטן ג
ג) שם. או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד וכו' פי' פארות האילן הגסין יקראו בדין והקטנים היוצאים מהם ענפים ואיברי האדם או הבהמה נקראו בדים לפי שהם כבדין לאילן. זב"ת או' א' בשם הרד"ק.
סעיף קטן ד
ד) שם. בין בעוף בין בבהמה וכו' ואע"ג דבסעי' ב' מכשיר בעוף אם יצא ממנו כמה ענפים התם איירי שחוזרים ומתערבים אל הדקין משא"כ הכא שהוא מובדל. ש"ך סק"ב. לה"פ או' ב' בל"י או' ב' ועיין לקמן או' ז'.
סעיף קטן ה
ה) שם. אבל אם חזר ונתערב עם המעי וכו' פי' אפי' בכל דהו ולדעת י"א כרוחב אצבע ולפי שיש כמה פירושים בדברי הגמ' כמ"ש בב"י ע"כ דעת האחרונים להחמיר כמ"ש או' א'.
סעיף קטן ו
ו) שם. וגם למטה וכו' יש כרוחב אצבע שלם כשרה. וה"ה ב' בית הכוסות או ב' קיבות היוצאים במקום א' והדרי ערבי כרוחב אצבע כשרה. רוקח סי' שפ"ה. ש"ך סק"ג. כנה"ג הגה"ט או' ב' פר"ח סוף או' ב' לה"פ או' ג' בל"י או' ג' שפ"ד או' ג' זב"ת או' ד' חכ"א כלל י"ט או' ך' ענ"ה שם או' ג' זב"צ או' ג' ולפי מ"ש לעיל או' א' דדעת האחרונים להחמיר ואין להכשיר כדעת י"א אלו אלא בהפ"מ ה"ה לכאן.
סעיף ב'
סעיף קטן ז
ז) [סעיף ב'] בד"א בבהמה אבל בעוף כיוצא בזה כשר. הט"ז סק"ב כתב דזה חולק על דיעה ראשונה בסעי' א' ובעוף כשר בכל גוונא והש"ך סק"ב כתב דהכא אינו חולק על סעי' א' אלא דהכא מיירי דחוזרין ומתערבין עם הדקין כמ"ש לעיל או' ד' ולענין הלכה כתב הב"ח דנקטינן להחמיר ולא מכשרינן בעוף אלא ביוצא ממנו כענף מן הבד וחוזר ומתערב ומיהו א"צ שישאר למעלה ולמטה שלם כרוחב אצבע אלא אפי' משהו כשר אבל כשלא חזר ונתערב כל עיקר א"נ כשני מעיים מתחלה ועד סוף טרפה. כנה"ג בהגב"י סוף או' ט"ז. פר"ח או' א' לה"פ או' ו' בל"י או' ה' מחב"ר סוף או' ד' וכתב ודלא כהתב"ש. תו"ז סי' מ"ז או' ו' זב"צ או' ה'.
סעיף ג'
סעיף קטן ח
ח) [סעיף ג'] מעי היוצא מבית הכוסות להמסס כשרה. והטעם דכל הני חיותא ברייתא הכי אית להו. גמ' חולין נ"ח ע"ב. ב"י. לבוש. פרישה או' ג' ט"ז סק"ג. לה"פ או' ז' בל"י או' ו' זב"ת או' ט' ועיין לעיל סי' מ"ו או' מ"ב ואו' מ"ג.
סעיף ד'
סעיף קטן ט
ט) [סעיף ד'] אי אית ליה תרי סניא דיבי וכו' והוא עשוי ככוס וסתום בראשו ולשון סניא דיבי לפי שהוא מקום כחוש ומאוס אפי' לזאבים. רש"י חולין ן' ע"ב. לבוש. ט"ז סק"ד. ש"ך סק"ו. פר"ח או' ה' זב"ת או' י"א.
סעיף קטן י
י) שם. אי אית לה תרי סניא דיבי טרפה. לא שנא אם היתה השנית אצל הראשונה במקום הנהוג או היתה בהדרא דכנתא שאצלה וא"כ אם יצא המעי מאמצע הדרא דכנתא והיתה כצורת הסניא דיבי האחד ארוך ומלא פרש כמוהו והיה רחב למטה יותר מלמעלה כמו הסנוא דיבו הוי יתורה וטרפה אך אם היתה כמו מעי ריקנית וצרה אעפ"י שהיתה ארוכה יש להכשיר. מבי"ט ח"ג סי' קנ"ט. כנה"ג בהגה"ט או' ח' פר"ח שם. לה"פ או' ח' בל"י או' ז' כריתי או' ו' מש"ז או' ד' זב"ת או' יו"ד זב"ש או' ד' ענ"ה סי' כ"ו או' ח' זב"צ או' ו'.
סעיף קטן יא
יא) סניא דיבי פעמים מלאים רעי שנתקשה ופעמים נסתם מהרעי מחציין וקצה המעי התחתון ישאר ריקם בלי רעי והכשרנו ולא דננו אותו כדין המעיים שנסתמו לגמרי שקש או קיסם אינו עובר והחילוק מבואר. שו"ת זר"א חי"ד סי' י"ח או' יו"ד. והחילוק פשוט משום דבמעי אם לא עובר המאכל סופו לינקב המעיים אבל בסניא דיבי אף אם לא עבר המאכל אינו מזיק משום דבלא"ה פיו סתום והמאכל יוצא ממקום שנכנס. זב"צ או' ז'.
סעיף קטן יב
יב) פעמים נשתנה מראית הקרום של סניא דיבי ונתעבה ויש הוראה שלקתה יש למעכה ולהטותה מצד אל צד ואם יבקע העור אגלאו בהתתיה ויש להטריף. זר"א שם או' י"א. זב"צ או' ח'.
סעיף קטן יג
יג) דע שבכל העופות יש תרתי סניא דיבי משני צדדי המעי זה כנגד זה ושניהם שפכי אל המעי שביניהם והיינו רביתייהו. מחב"ר או' ה' בשם מהר"ר גואל. זר"א או' קע"א. פחד יצחק או' יו"ד. זב"ש או' ז' ענ"ה שם או' ט' תו"ז סי' מ"ז או' ז' זב"צ או' ט'.
סעיף קטן יד
יד) עוף א' שלא יש לו כ"א חד סניא דיבי טרפה. מחב"ר או' ו' בשם מהר"ש אלחנן. אמנם הזר"א שם כתב דאם אין לו אלא א' אין להטריף. וכ"כ בח"ב בסוף הספר בהשמטות או' ב' וכ"כ פחד יצחק שם דף מ"א ע"א שכן הסכימו כמה רבנים להכשיר. וכ"כ עיקרי הד"ט בה' טרפות סי' ה' או' כ"א. זב"ש שם. תו"ז שם סוף או' ח' זב"צ או' יו"ד.
סעיף קטן טו
טו) מעשה בא לפנינו בעוף א' שמצינו סניא דיבי נפרד בפ"ע מהדרא דכנתא ומלא פרש ועייננו בתרי סניא דיבי המצויין באותו עוף שדרכן להיות שוין באריכות והיה הא' ארוך מחבירו הרבה כשיעור אותו שנמצא כרוך ונפרד ועומד בפני עצמו והגם שהיו כולם שלמים אולי שמחמת חולי נפסקה חתיכה מליאה רעי והבריא ונסתם מקום ההפסקה ומ"מ העוף טרפה. זר"א חי"ד סי' י"א או' ז' זב"צ או' י"א.
סעיף ה'
סעיף קטן טז
טז) [סעיף ה'] הדרא דכנתא שיוצא מאמצעיתו יתרת וכו' כאורך אצבע כשרה. בדין זה יש סתירה בדברי מרן ז"ל מסעי' זה לסעי' א' כמ"ש הט"ז סק"ה והש"ך סק"ז והמחב"ר או' ח' והאחרונים האריכו בזה. ולענין דינא כתב המחב"ר או' י"ג לכתחלה אף בארץ הצבי דנהוג כמרן ראוי להחמיר ואין להכשיר אלא א"כ מתערב בסופו ג"כ וכמו שהסכימו האחרונים עכ"ל.
סעיף קטן יז
טוב) מיהו בהפ"מ אם יהיה המעי הזה סתום ואין הרעי יוצא ממנו ויהיה יוצא מאמצע הדקין והוא ארוך כאצבע ונראה ודאי שאינו מעי יתר בהצטרף כל האמור יש להכשיר בהפ"מ או לשמחת יו"ט. ואפשר להקל עוד גם אם הוא ארוך יותר מאצבע והיינו נמי בהפ"מ או לשמחת יו"ט כדאמרן. מחב"ר או' י"ד. ענ"ה שם סוף או' ו' תו"ז שם או' ג' זב"צ או' י"ב.
סעיף קטן יח
חי) מעשה שנמצא יחר במעי היוצא מן הקיבה לאחר שנמשך מעי היוצא מן הקיבה זרת או זרתים והתירוהו ע"פ חכמים ואמרו שכל הבהמות יש שם וריד א' מחובר בכבד ראשו א' והוא מחובר בדקין וכל מעי היוצא מן הקיבה לאחר שנמשך מן הקיבה ופעמים שנשאר כל הוריד בכבד כשחותכים הכבד מן הגוף ונמצא המעי היוצא מן הקיבה חלק שלא ניכר בו כלל אלא נשאר כאלו לא היה מחובר שם כלל ופעמים שאין מצמצמים לחתכו שישאר כל הוריד עם הכבד אלא שנשאר ראש הוריד במעי שהוא מחובר ופעמים שנשאר שם באורך ברוחב ג' אצבעות או יותר ונראה שהוא יתר ואינו כן וזה הוריד פעמים שמקום חיבורו במעי כרוחב אצבע או יותר ונראה ופעמים שהוא דק עד מאד וכל זה העידו שהתירו ג"כ חכמי לוני"ל. ב"י בשם הכלבו. פר"ח או' ו' וכתב וכגון שזה הוריד אין בו רעי. זר"א בתשו' חי"ד סי' י"א וכתב דגם בעופות מצאנו פעמים רבות ורדים יוצאים מן הבשר שהנשים קוראות כבד לבן ודבוקים אל הדקין והכשירו יעו"ש. שה"מ או' ז' זב"ת או' י"ג. זב"צ או' י"ג. ועיין לעיל סי' מ"ו או' ג'.
סעיף קטן יט
יט) אווז שנמצא כמו מעי יתר בדקין אם היא שמינה בענין שהשומן מכסה כל הב"מ הדקין כדרך להיות באווז פטומה יש להכשיר דאף אי אמרינן כל היתר כנטול דמי והוי כניקב שם מ"מ כיון שהשומן מכסה את היתרת כ"ע מודים דיש להתיר בכל גוונא גם אם השומן הזה בא ע"י פיטום יש להכשיר. שבו"י ח"ג סי' ס"ד. יא"פ זב"צ או' י"ד ועי"ש מה שהאריך בהתר זה.
סעיף קטן כ
ך) תרנגולת שהיו לה שני נקבים מאחוריה שבהם היתה מוציאה הרעי אם פתחו התרנגולת אח"ש וראו שהמעי שבו מוציאה היה א' לבד אלא שפי המעי היה רחב ומטיל רעי לשני הנקבים שהם בגוף העוף יש להכשיר משום דבמעי החלחולת לא יש שינוי מראשו לסופו והשני נקבים הם בגיף התרנגולת אבל אם במעי עצמו היה יוצא בד קטן וממנו היה יוצא הרעי למקום אחר טרפה. הר"ש הלוי ליו"ד סי' כ"ה. כנה"ג בהגב"י או' כ"א. פר"ח או' ד' לה"פ או' ו' בל"י או' ה' שפ"ד או' ח' שה"מ או' ה' זב"ת או' ח' זב"ש או' ג' ענ"ה שם או' ב' תו"ז סי' מ"ה או' כ"ז וסי' מ"ז או' ט' והגם דהרב אהל יוסף סי' ז' לא ס"ל הכי כבר דחה דבריו מכתס לדוד יו"ד סי' ג' והב"ד המחב"ר בקו"א סי' מ"א או' ב' ובסי' זה או' א' זב"צ או' ט"ו.
סעיף קטן כא
כא) קיבה שיצא ממנה ג' ענפים כאורך חצי אצבע כעין חתיכת מעיים והיה סתום בסופם אך הבשר היה מעין בשר הקיבה בלי שנוי כלל יש להכשיר שכן רגילות להמצא בבהמות שמינות כי השומן דוחה עצמו לפנים ומפני כך נמשכו הענפים. חוט השני סי' ה' לה"פ בסי' מ"ח או' ב' בל"י בסי' זה או' א' זר"א או' קע"ו. שה"מ או' ז' זב"ש או' ו. תו"ז סי' מ"ז או' ד' בי"צ בעמ"ז או' י"ח וכתב דבזה צריך דקדוק גדול אם באותו מקום רגיל להמצא כך וע"י בקיאים ובצירוף מורה גדול ואם לא טרפה. וצריך לפתוח ג"כ הענף היתר הנז' דברוב פעמים ימצא בו מחט או קוץ או ברזל ובלשונינו קורין אותו דד. זב"צ או' ט"ז. ועיין לעיל סי מ"ו או' פ"ד.
עמוד הקודםעמוד הבא