התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן קו
הרב יעקב חיים סופר
סימן קו
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] חתיכה שבלעה איסור ואין בה ס' לבטלו שנפלה לקדרה אינה אוסרת אלא לפי חשבון וכו' היינו לדעת המחבר דס"ל דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורים משא"כ לדידן (ר"ל האשכנזים) וכמו שמבאר הרב אח"כ בהגה. ש"ך סק"א. ועיין לעיל סי' צ"ב סעי' ד' וסי' צ"ט סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד.
סעיף קטן ב
ב) שם. אבל החתיכה עצמה אסורה וכו' לאו דוקא כשיש בקדרה ס' כנגד האיסור הבלוע שהחתיכה אסורה אלא אפי' יש בה ס' כנגד כל החתיכה אין החתיכה חוזרת לקדמותה ול"ד למאן דס"ל חנ"נ אפי' בשאר איסורים אלא אפי' למאן דס"ל דאין חנ"נ בשאר איסורים רק בב"ח אינה חוזרת להתירה. כנה"ג בהגה"ט או' ב'.
סעיף קטן ג
ג) שם. אבל החתיכה עצמה אסורה וכו' ואם נפלה לקדרה אחרת אוסרת כדין חתיכת נבילה שאוסרת כמה קדרות זו אחר זו ובכל אחת משערין בכולה מספק. ער"ה או' א' בשם כמה פו' וכתב ודלא כהפר"ת סוף או' א' ור"ל דהכא אוסרת לפי חשבון איסור הבלוע בה כמ"ש בש"ע אלא שאוסרת קדרה אחרת כדין נבילה שאוסרת וכו'.
סעיף קטן ד
ד) שם. אבל החתיכה עצמה אסורה וכו' וה"ה חתיכה שצריכה כד"ק או נטילת מקום ונפלה לקדרה שמלבד שצריך ס' נגד הקליפה שנאסרה ג"כ צריך ליטול ממנה כד"ק לפי שאין איסור בלוע נפלט ממנו לגמרי. פר"ח או' א' לה"פ או' א'.
סעיף קטן ה
ה) כלי שבלע משהו איסור ובשל בו היתר שיש בו ס' נגד האיסור התבשיל מותר והכלי אסור עד שיגעיל. ער"ה או' ג' בשם הרא"ה בבד"ה וכתב ודלא כהכנה"ג בהגה"ט או' ד'.
סעיף קטן ו
ו) שם. אבל החתיכה עצמה אסורה וכו' ומ"מ אם נתערבה בחתיכות אחרות (ואינה ניכרת) בטלה דלא הוי חהר"ל כיון דאין איסור מחמת עצמה כדלעיל רסי' ק"א וכמ"ש הש"ך כאן סק"ד ונראה דבטל ברוב דלא שייך שמא יבשל ויתן טעם דהא טעם החתיכה עצמה שנאסר הוי עם החתיכות אחרות מין במינו וליכא טעם וכמ"ש הש"ך סי' ק"ז. חי' רע"ק על סעי' זה.
סעיף קטן ז
ז) שם. אבל החתיכה עצמה אסורה וכו' הגה. וכן עיקר ודלא כמ"ש לעיל סי' צ"ב (סעי' ד') דאף החתיכה מותרת. וכ"כ לעיל בסי' צ"ב או' י"ט דהעיקר כמ"ש כאן בש"ע דהחתיכה אסורה ודלא כמ"ש שם בש"ע דהחתיכה ג"כ מותרת יעו"ש.
סעיף קטן ח
ח) שם הגה. ולפי מה שנוהגין לומר בכל האיסורים חנ"נ אין חילוק וכו' פי' וגם בנתערב איסור לח בהיתר לח אמרינן חנ"נ בשאר איסורים במקום שאין הפ"מ וכמ"ש בהגה סי' צ"ב סעי' ד' אין חילוק בין דבר לח וכו' ש"ך סק"ג. פר"ח או' ג' לה"פ או' ג' שפ"ד או' ג'.
סעיף קטן ט
ט) שם בהגה. ואם אינו מכירה בטילה אם אינה חתיכה הראויה להתכבד וכו' דאילו ראויה להתכבד בב"ח לא בטלה דחשיב איסור מגופו כיון שכל א' בפ"ע מותר. ואם הוא דבר לח בין בב"ח בין בשאר איסורים הכל מותר אי איכא ס' נגד מה שנאסר תחלה מיהו הא דבעינן ס' נגד כל מה שנאסר בתחלה בדבר לח היינו במקום שאין הפ"מ אבל במקום הפ"מ לא אמרינן בכה"ג חנ"נ בשאר איסורים רק בב"ח וכמ"ש הרב בהגה בסי' צ"ב סעי' ד' ש"ך סק"ד. לה"פ או' ד' בל"י או' א' חו"ד או' א' שפ"ד או' ד'.
סעיף ב'
סעיף קטן י
י) [סעיף ב'] חתיכה שיש בה חלב שנתבשלה בקדרה שיש בה ס' לבטל החלב וכו' ולדידן דק"ל חנ"נ בכל האיסורים וכן באיסור דבוק צריך ס' נגד כל החתיכה ה"ה הכא צריך ס' נגד כל החתיכה שהחלב דבוק בה ואפ"ה החתיכה עצמה אסורה. ש"ך סק"ה. לה"פ או' ה' בל"י או' ב' חו"ד או' ב'.
סעיף קטן יא
יא) שם. צריך ליזהר שלא יסיר שום דבר מהקדרה וכו' ואפי' יש שם יותר מס' שמא תשאר בשעה שאין בקדרה ס' ולאו אדעתיה. פר"ת או' ב'.
סעיף קטן יב
יב) שם. צריך ליזהר שלא יסיר שום דבר וכו' ודוקא באיסור גוש אבל איסור לח שנפל לס' מותר להסיר אח"כ מקדרה דכבר נתבטל. מש"ז סוף או' א' זב"צ או' ז'.
סעיף קטן יג
יג) שם. וגם לא יוציאנה תחלה שחלב שבה יאסור אותה וכו' פי' כשיוציאה ותהיה חמה א"כ יאסר החתיכה מחמת החלב שבה שאין בה ס' לבטלו אבל כשמניחה בקדרה הטעם הולך בכולו בשוה ואין החתיכה נאסרת. ש"ך סק"ו. ולא דמי למ"ש בסעי' א' דהחתיכה באיסורה דהתם נאסרה החתיכה כבר ע"י בליעה וע"ז אמר שאינה פולטת כל איסור הבלוע משא"כ כאן שלא בלעה מחלב שעליה עדיין אלא עכשיו ע"י בישול ובאותה שעה הולכת פליטת הבליעה בכל הקדרה בשוה כמו באותה. חתיכה עצמה. ט"ז סק"ב. פר"ח או' ה'.
סעיף קטן יד
יד) ואין להקשות דהא ע"כ החתיכה נמלחה תחלה דאי לא"ה היתה אסורה משום דם והיה צריך ס' בתבשיל נגד כולה כמ"ש בסי' ס"ט סעי' י"א די"ל דמיירי שהוא חלב דרבנן או חלב של בהמה כחושה דאינו אוסר במליחה אלא כדי קליפה לדעת הרשב"א והמחבר בסי' ס"ד סעי' ך' וסי' ק"ה סעי' ט' א"נ מיירי שהיה בחתיכה ס' נגד החלב ואח"כ קודם הבישול נחתך ממנה. ש"ך שם. חו"ד או' ג' ולפי תירוץ ראשון מיירי שקלפה קודם בישול ואם לא קלפה צריך ס' נגד הקליפה והחלב ואעפ"י כן יקליפנה אחר הבישול. פר"ח או' ה' ועיין לעיל או' ד' וכ"ז שכתבנו באו' זה ובאו' הקודם לפסק הש"ע דלית ליה חנ"נ בשאר איסורים אבל לפסק הרמ"א שחנ"נ בשאר איסורים בלא"ה החתיכה אסורה וכמ"ש לעיל או' יו"ד יעו"ש.
סעיף קטן טו
טו) שם. וגם לא יוציאנה תחלה שחלב שבה יאסור אותה וכו' אבל אם היא חתיכה דאיסורא או חתיכה הבלועה מאיסור דתשאר באיסורה צריך להוציאה תחלה דאם ימתין עד שתצנן יפליט יותר איסור בקדרה. כ"מ בהגה וכמ"ש לקמן או' ך'.
סעיף קטן טז
טז) שם. יניחנה עד שתצטנן הקדרה. לאו לגמרי קאמר אלא כיון שאין היס"ב צונן קרי ליה. א"נ לכתחלה מיהא חיישינן לסברת האומרים דחום כל דהו אף שאין היס"ב מ"מ אוסר מיהא כד"ק ולפיכך ראוי להמתין עד שיצטנן לגמרי ואחד שנצטנן והוציא האיסור לחוץ יכול לחזור ולחמם התבשיל ואין בכך כלום. פר"ח או' ו' לה"פ או' ו'.
סעיף קטן יז
טוב) וה"ה בכבוש אם נתבשל איסור בקדרה והיה ס' ואח"כ נצטנן התבשיל ונתמעט ההיתר שעכשיו אין ס' דאם נכבש כשיעור כבישה אוסר עתה התבשיל דלא כרב אחד שרצה לומר שאינו מוסיף בליעה יותר ע"י כבישה. תפארת צבי בתשו' חא"ח סי' כ"ד. פ"ת או' ב' ועיין לעיל סי' ק"ה או' ד'. [וע' בשו"ת יביע אומר ח"ב סי' ו'. ע"ש].
סעיף קטן יח
חי) קדרה חדשה שבלעה כזית חלב או דם ובישל בה היתר ויש ס' נגד הזית דשרי התבשיל אסור ליקח מהקדרה שום דבר שלא יתמעט מס' ותאסור הקדרה התבשיל מאי תקנתיה יניחנה עד שתצטנן. שפ"ד או' ז' זב"צ או' י"א.
סעיף קטן יט
יט) כבד של עוף שבשלוהו עם התרנגולת עם מעט מים ולא היה ס' נגדו ושוב הוסיפו עליו מים או דבר אחר עד שנעשה ס' מותר הכל ואפי' התרנגולת זב"צ או' י"ב ועשה כמה טעמים לזה יעו"ש. אבל הקדרה נשארה באיסורה כמ"ש לעיל או' ה' וכ"כ זב"צ שם.
סעיף קטן כ
ך) שם הגה. ולפי מה דק"ל חתיכה נעשית נבילה מסיר החתיכה האסורה וכו' פי' וא"כ החתיכה זו עכ"פ אסורה משום איסור דבוק א"כ מסיר החתיכה האסורה משם שהרי אינו מזיק כלום במה שמסירה וא"כ לא יניחנה בחנם בקדרה. ש"ך סק"ז. חו"ד או' ד'.
סעיף קטן כא
כא) שם בהגה. והשאר מותר. בשיש ס' נגד החתיכה. ביאור הגר"א או' יו"ד.
עמוד הקודםעמוד הבא