התחברות
פסקים, מנהגים וליקוטי פוסקים על סדר סימנים נבחרים בשולחן ערוך יורה דעה עם הרחבות על פי דעת האר"י ז"ל
סימן עח
הרב יעקב חיים סופר
סימן עח
סעיף א'
סעיף קטן א
א) [סעיף א'] הטופל בצק בעוף שלא נמלח. כשיעור מליחה. טור וב"י. לבוש. אבל אם נמלח ושהה כדי מליחה ואח"כ הודח מותר בכל גוונא כמ"ש אח"כ בש"ע. וכ"כ הב"ח.
סעיף קטן ב
ב) שם. הטופל בצק בעוף וכו' כלומר בשעת צלייה. ש"ך סק"א. וכ"ש במליחה דהוי מולח בכלי שאינו מנוקב. שפ"ד או' א' בי"צ בעמ"ז או א' זב"צ או' א'.
סעיף קטן ג
ג) שם. הטופל בצק בעוף וכו' וה"ה בשר בהמה. כריתי או' א' מש"ז או' ב' בי"צ בעמ"ז או' ג'.
סעיף קטן ד
ד) שם. ובכל גוונא יש לאסור. אפי' העוף. כריתי או' ב' בי"צ בעמ"ז או ג'.
סעיף קטן ה
ה) שם בהגה. אבל מותר למשוח בשמן או בציר בשר שלא נמלח וכו' פי' בציר מותר למשוח בשר שלא נמלח. והך ציר הוא ציר בשר. ט"ז סק"א. ור"ל דה"ק או מותר למשוח בציר בשר שנמלח את בשר שלא נמלח דאין מעכב הפליטה. מש"ז או' א' והיינו בציר כשר שזב מבשר אחר שכבר נמלח והודח. מק"מ או' ב'.
סעיף קטן ו
ו) שם בהגה. דאין זה מעכב הפליטה. וה"ה שומן אווז אין מעכב הפליטה. וה"ה שומן בהמה דנמס אצל האש. מש"ז שם. בי"צ או' א' ובעמ"ז או' ד' מק"מ שם. וכן מותר למשוח אותו בשום. שו"ג או' ג'.
סעיף קטן ז
ז) שם בהגה. ופשטיד"א יש לו כל דין בישול בקדרה וכו' ופשטיד"א היינו שנותנין בשר תוך עיסה שבלילתה עבה ואופין בתנור גרוף או על המחבת. בי"צ או' ב' ולדידן דלא בקיאינן במלתא אפי' בטפילת עיסה שבלילתה רכה יש לה כל דין בישול לקדרה בין לקולא בין לחומרא. ש"ך סק"א לה"פ או' א' בל"י או' א' הל"פ. שפ"ד או' א' חו"ד או' א' חכ"א כלל ל"א או ט"ו. זב"צ או' ב'.
סעיף קטן ח
ח) שם בהגה. ופשטיד"א יש לו כל דין בישול בקדרה. ומשערין בס' (ר"ל אם יש במילוי בשר נמלח ובשר שלא נמלח) בין לקולא בין לחומרא דאם יש ס' הכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה ואי ליכא ס' הכל אסור. תו"ח כלל כ"ח דין ב' ש"ך סק"ב. בל"י או' ג' הל"פ. חו"ד או' ג'.
סעיף קטן ט
ט) והגם דיש ס' כנגד האיסור צריך נטילת מקום סביב האיסור והשאר מותר. פר"ח והב"ד השפ"ד או' ב' וכתב וכפי הנראה דגם הרב בהגה יודה לזה דצריך ג"כ כדי נטילה. וכ"כ החו"ד שם. בי"צ בעמ"ז או' ח' ועיין לקמן או' י"א.
סעיף קטן י
י) ומיהו מ"ש דהכל שרי מלבד אותה חתיכה שהאיסור דבוק בה כתב הכנה"ג או' ח' דלטעמיה אזיל דסובר דבשר שנתבשל בלא מליחה (עיין לעיל סי' ס"ט סעי' י"א) אעפ"י שיש ס' בתבשיל כנגד אותו בשר החתיכה עצמה אסורה אבל לדס"ל שם דאף החתיכה מותרת אף כאן מותר אף אותה חתיכה עכ"ל ולע"ד נראה דאף לדס"ל שם החתיכה מותרת הכא אסורה דדוקא התם דאיכא מרק בתבשיל אמרינן דע"י המרק הלך האיסור מהחתיכה ונתערב בכל ולכך החתיכה מותרת משא"כ בפשטיד"א שלא יש מרק כמ"ש לעיל או' ז' אמרינן אפשר דעדיין האיסור נדבק בה ואסורה.
סעיף קטן יא
יא) שם בהגה. ופשטיד"א יש לו כל דין בישול בקדרה וכו' אבל הפר"ח כתב שדעת הרמב"ם ור"ת וריב"א וראבי"ה ור' יעבץ ז"ל סברי דפשטיד"א אין לה דין בישול ולא משערינן בס' ולפיכך לענין דינא פשטיד"א שנצלית ע"ג גחלים או בתנור גרוף או במחבת ונמצאת בה לב (ר"ל שאינו קרוע ואינו מלוח) או כבד אם הבשר שבתוכה בשלוהו מקודם שנתנוהו בפשטיד"א אם יש ס' בבשר נגד הלב או הכבד בנטילת מקום סביב הלב או הכבד סגי ושאר הבשר מותר ואי ליכא ס' הרי נאסר הבשר ונאסר בצק הפשטיד"א מבפנים כדי נטילה ואם הבשר שבתוכה חי בין נמלח בין לא נמלח אין חילוק בזה בין היכא דאיכא ס' להיכא דליכא בכל גוונא בנטילת מקום סביב הלב או הכבד סגי דלא עדיף ממתני' דקתני נטף מרוטבו על הסולת וחזר אליו יטול את מקומו. ואל תשגיח בדברי ההגה ושאר האחרונים שמקילין בפשטיד"א לגמרי כשיש ס' שלדעתי לא כוונו להלכה יפה עכ"ל. שו"ג או' ד' ולפי הנראה דהפר"ח מקיל יותר מהרמ"א אלא מ"ש ואל תשגיח בדברי הגה וכו' לפי שהפר"ח כתב ואף דאיכא ס' כנגד האיסור צריך כדי נטילה סביבות האיסור ורמ"א לא זכר מזה ולפי מ"ש לעיל או' ט' דאפשר דגם הרמ"א יודה בזה א"כ אינו מיקל. ולענין דינא כבר כתבנו דדעת האחרונים כדברי הרמ"א וא"כ אין להקל בקולות שכתב הפר"ח.
עמוד הקודםעמוד הבא