התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף ט
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף ט
במקום ניכר שעלו מאליהם אינו חייב למעט
משנה כלאים ב, ה : ...תבואה שעלה בה ספיחי אסטיס צבעו דומה לתכלת קורין לו בערבי ני"ל ובלע"ז אנדיק"ו, ורגילים שכורתים אותו וחוזר וצומח, ומה שצומח פעם שנייה נקרא ספיח. אי נמי מה שצומח מן הזרע הנופל בשעת קצירה קרוי ספיח: וכן מקום הגרנות שדשים בו תבואה וקטנית שעלו בהן מינין הרבה וכן תלתן שהעלה מיני צמחים אין מחייבין אותו לנכש דבלאו הכי סופו לעקרם לפי שאסטיס קשה לתבואה והעשבים קשים לתלתן כשנזרע למאכל אדם, ומקום הגרנות נמי קשים לו הזרעים שמחלידים את הקרקע ומלקים אותה ולא חזי תו למקום דישה: אם נכש או כיסח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד דהשתא גלי דעתיה דניחא ליה באותם הנשארים שהרי עקר הכל חוץ מזה, אומרים לו עקור את הכל מפני שהוא נראה כמקיים כלאים. לרמב"ם ורוב הראשונים אפשר להסביר שמחוייב לעקור את "כל" המינים חוץ מהעיקרי אך רשאי להשאיר מהם אחד בכ"ד ממנו. ולרא"ש לעקור את כל הזרעים הנוספים.
תוספות מסכת בבא קמא דף פא עמוד א : אין מחייבין אותו לעקור - פירש בקונטרס שע"כ עתיד ליטלם לפי שמפסידין את התלתן ומשמע לשיטתו שלא רשאי להניחם לגמרי וקשה לפירושו דאין מחייבין משמע שאין אסור בהנאתו ועוד דאם מתייאש ומתעצל לעוקרו למה לא נחייבנו דהא איכא איסור כשמתייאש כדתנן במסכת כלאים (פ"ה מ"ו) הרואה ירק בכרמו ואמר לכשאגיע שם אלקטנו מותרין לכשאחזור אלקטנו והוסיף מאתים אסור ונראה לר"י דאין מחייבין אותו לעקור דליכא איסורא הרי הוא לא זרעו אלא מאליהן באו ומשום מקיים בכלאים ליכא כיון דקשו להו עשבים.
סעיף ט: לשון הרמב"ם פרק ב' הלכה ח'- י': במה דברים אמורים, בזמן שיש מקום לחשד. אבל בזמן שהדברים מראים שאין זה מדעתו של בעל השדה, אלא מאליהם עלו, אין מחייבים אותו למעט כיון שאין איסור לקיים כשמזיקים ועלו מאליהם. תוס'. שבלאו הכי סופו לעקרם כיון שמזיקים. רש"י, רע"ב.
כיצד, כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס (פירוש מין זרע שצובעין), ותלתן שזרעם למאכל אדם, שעלו בה מיני עשבים, שזה מפסיד הוא. וכן כל כיוצא בזה. ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם, כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב, וכן מקום הגרנות שעלו בה מינים הרבה, אין מחייבין אותן לעקור, שהרי הדבר ידוע שאינו רוצה שיצמח צמח במקום הגרנות.
ואם הסיר מקצתן, אומרים לו: עקור הכל חוץ ממין אחד, שהרי גילה דעתו שרוצה בקיום השאר. אפשר לפרש שיעקור את כל המינים הנוספים עד שלא ישאר מהם אחד מכ"ד במין הנשאר כדלעיל סעיף ח' וכן כתב בערוה"ש יח'. אבל בתוי"ט כתב שכאן חמור מסעיף ח' כיון שמהדין אינו מחוייב לעקור, בכך שהחל בעקירה והשאיר חלק גילה דעתו שרוצה במינים שהשאיר ולכן חייבו לעקור הכל.
עמוד הקודםעמוד הבאכיצד, כגון תבואה שעלו בה ספיחי אסטיס (פירוש מין זרע שצובעין), ותלתן שזרעם למאכל אדם, שעלו בה מיני עשבים, שזה מפסיד הוא. וכן כל כיוצא בזה. ובמה יודע שהתלתן זרועה למאכל אדם, כשהיתה זרועה ערוגות ערוגות ולה גבול סביב, וכן מקום הגרנות שעלו בה מינים הרבה, אין מחייבין אותן לעקור, שהרי הדבר ידוע שאינו רוצה שיצמח צמח במקום הגרנות.
ואם הסיר מקצתן, אומרים לו: עקור הכל חוץ ממין אחד, שהרי גילה דעתו שרוצה בקיום השאר. אפשר לפרש שיעקור את כל המינים הנוספים עד שלא ישאר מהם אחד מכ"ד במין הנשאר כדלעיל סעיף ח' וכן כתב בערוה"ש יח'. אבל בתוי"ט כתב שכאן חמור מסעיף ח' כיון שמהדין אינו מחוייב לעקור, בכך שהחל בעקירה והשאיר חלק גילה דעתו שרוצה במינים שהשאיר ולכן חייבו לעקור הכל.
