התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף יג
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף יג
שדה חיטים שנמלך לזרוע בה שעורים, מתליעה הופך ו*זורע
משנה כלאים ב משנה ג: היתה שדהו זרועה חטים ונמלך לזרעה שעורים ימתין לה עד שתתליע ושיעורה הוי כשתשהה בארץ שלשה ימים בקרקע לחה וביבשה צריך יותר ויופך יהפוך הקרקע במחרישה בשביל שלא יצמח הזרע: ואח"כ יזרע. אם צימחה לא יאמר אזרע ואח"כ אופך אלא הופך ואחר כך זורע. כמה יהא חורש? כתלמי הרביעה שלא תאמר שהוא צריך לחרוש תלמים תלמים קטנים סמוכים זה לזה, אלא כתלמי הרביעה כתלמים שדרך בני אדם לחרוש אחר שתרד הרביעה שחורשים תלמים גדולים: אבא שאול אומר כדי שלא ישייר רובע לבית סאה שלא ישאר בארץ מקום שאינו מהופך אלא פחות מכ"ד בקרקע שהוא חורש דהיינו רובע קב לבית סאה. ואין הלכה כאבא שאול.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב הלכה ב: גמ' עד כמה היא מזרעת עד כדי שתהא בארץ שלשה ימים במקום הטינא שהקרקע לחה אבל לא במקום הגריד שהיא יבשה בעיא היא יתר. ותני כן מקצת היום ככולו במקום הטינא. ואם צימחה והוריד בהמתו לתוכה וקירטמתה וקרסמה הרי זו מותרת.
השגות הראב"ד הלכות כלאים פרק ב הלכה יג: א"א לא נשנית כך בתוספתא אלא הופך את הזרע לא הפך ימתין לה עד שיתליע ועד כמה תשהא שלשה ימים במקום הטינא, נמצא לזה הלשון מה ששנו במשנה ימתין עד שיתליע ויופך או יופך קאמר ובחדא סגי ליה. והרמב"ם גורס 'לא יפוך עד שתתליע' והצריך שניהם. ערה"ש.
סעיף יג: לשון הרמב"ם פרק ב' הלכה יג': היתה שדהו זרועה חטים, ונמלך לזורעה שעורים קודם שיצמחו החטין, ימתין לה עד שיפסדו ויתליעו בארץ משנה ב' ג' כמו ג' ימים שמקצת היום ככולו. ירושלמי ב' ב', אם היתה שדהו רוה, ואח"כ יהפכם במחרישה ויזרע המין האחר ולא כראב"ד שצריך התלעה או חרישה. ואם צמחו קודם יכול להפוך ולזרוע קודם. ד"א.
ואינו צריך להפוך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא נעקרה שהעיקר שמראה שאינו חפץ בחיטים, אלא חורש השדה כדרך שחורשין אותם קודם המטר כדי שתרוה כת"ק במשנה.
צמחו החטים ואח"כ נמלך לזורעה שעורים, יהפוך ואח"כ יזרעם שם.
ואם הוריד בהמתו לתוכו וקרסמה את הצמח, הרי זה מותר לזרוע מין אחר. ירושלמי שם ונראה שבהורדת הבהמה לכרסם יש גילוי דעת שאינו מעוניין בחיטים.
עמוד הקודםעמוד הבאואינו צריך להפוך את כולה עד שלא תשאר חטה שלא נעקרה שהעיקר שמראה שאינו חפץ בחיטים, אלא חורש השדה כדרך שחורשין אותם קודם המטר כדי שתרוה כת"ק במשנה.
צמחו החטים ואח"כ נמלך לזורעה שעורים, יהפוך ואח"כ יזרעם שם.
ואם הוריד בהמתו לתוכו וקרסמה את הצמח, הרי זה מותר לזרוע מין אחר. ירושלמי שם ונראה שבהורדת הבהמה לכרסם יש גילוי דעת שאינו מעוניין בחיטים.
