התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף יב
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף יב
לא יזרע שדה שהיתה זרועה וקצרה*
משנה כלאים ב משנה ה: היתה שדהו זרועה קנבוס או לוף רע"ב, ר"ש: שמינים הללו אין התלעה וחרישה מועלת בהן, לפי שמתקיימים בארץ שלשה שנים ואינן מתליעין לא יהא זורע ובא על גביהם שאינן עושין אלא לשלשה שנים.
רמב"ם על משנה מסכת כלאים פרק ב משנה ה : והענין ברור שהוא צמח שאם נכרת ונשארו שרשיו באדמה שהוא צומח אחרי שלש שנים, אמר אף על פי כן לא יזרע על גביהן עד שיעקור שרשיהן.
השגות הראב"ד הלכות כלאים פרק ב הלכה יב: א"א זו לא מצאתי שרש ועיקר לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי אבל במשנה אמרו שדה שהיתה זרועה קנבוס ולוף לא יהא זורע ובא על גביהם שאין עושים אלא לשלש שנים וזה הענין אינו מדבר בזרוע וקצור אלא בשזרען ולא צמחו שלא יחשב עליהן שהתליעו אלא פעמים שהן שוהין זמן גדול תחת הארץ משנה לשנה ומצמיחים.
סעיף יב: לשון הרמב"ם פרק ב' הלכה יב': שדה שהיתה זרועה וקצר הזרע ונשארו העיקרין בארץ, אף על פי שאין מוציאין צמח אלא אחר כמה שנים, לא יהיה זורע באותה שדה מין אחר עד שיעקור העיקרין. לר"ש ורע"ב מדובר בזרע וטרם הצמיח ואין מועיל חרישה בהם עד ג' שנים. ולראב"ד מדובר באותו נידון אך חרישה מועילה.
עמוד הקודםעמוד הבא