התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף יא
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף יא
טומן לפת וצנונות תחת אילן
משנה כלאים א משנה ט: הטומן לפת וצנונות תחת הגפן כדי שיהיו נשמרים תחת הקרקע שלא כדרך שתילה גלי דעתיה שאינו רוצה בהשרשתן, כגון שטמן אגודה של לפת ואגודה של צנונות יחד אם היו מקצת עליו מגולין משום שבת נקטיה, דאם היו כל העלין מכוסין אי אפשר ליטול אם לא שיזיז עפר בידים אינו חושש לא משום כלאים רש"י, ר"ש:בכרם. וברמב"ם כתב אפילו תחת אילן והוא כירושלמי להלן ולא משום שביעית לא משום זורע כלאים ולא משום זורע בשביעית ולא משום מעשרות אינו חייב לעשר כשיתלוש אותם ממקום שהטמינם דכתיב (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ, והאי לאו זריעה היא וניטלים בשבת דכתלושים דמו, ואוחז בעלים המגולים ומוציאן. ואף על גב דמזיז עפר ממקומו טלטול מן הצד לצורך דבר היתר ואינו נוגע בדבר האסור מותר
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א הלכה ט: גמ' חזקיה אמר לא שנו אלא לפת וצנונות שלדעתו הם כלאיים זב"ז הא שאר דברים לא. רבי יוחנן אמר לא שנייא היא לפת היא צנונות היא שאר כל הדברים. [דף ד עמוד ב] מה נן קיימי' אי משום זרעים באילן למה לי גפן וצנונות אפילו שאר כל הדברים האילו. אי משום שאינו רוצה בהשרשתן למה לי לפת וצנונות אפילו שאר כל הדברים. מן מה דתני ר' חייה כגון אגודה של לפת ואגודה של צנונו'. הוי לית טעמא דלא (= אלא) משום שאינו רוצה בהשרשתן פני משה: האי 'דלא' בהש"ס הזה 'אלא' הוא בכל מקום דקאמר לית טעמא וכו' וכה"ג במקום דשייכא וכלומר הוי דע"כ ודאי הוא דאין לנו טעם אחר אלא טעמא דאינו רוצה בהשרשתן דהתנא בא להשמיענו בזה דתרתי בעינן שיהו אגודות ושיהו מקצת עלין מגולין והלכך נקט לפת וצנונות לפי שדרכן בכך להטמין אותן אגודות אגודות בארץ כדי שיהו נשמרין ובעינן נמי שיהו מקצת עלין מגולין דבהכי גלי דעתיה שאינו רוצה בהשרשתן דכשירצה יוציא אותן בעלין המגולין:
אם לא היו העלין מגולין, חושש משום כלאים
רע"ב: משום שבת נקטיה, דאם היו כל העלין מכוסין אי אפשר ליטול אם לא שיזיז עפר בידים.
רמב"ם: ואם אינם אגודה, או שלא היו העלין מגולין, חושש משום כלאים.
ראב"ד: מפלפול השמועה ראיתי שלא תפסו "אגודה" אלא להודיע שאין לפת וצנון דוקא ביחד אלא או לפת או צנונות לפיכך אם היו עלין מגולין אפילו לפת אחת אין בו כלאים עם הגפן וכל שכן עם השאר אילנות או אם היו אגודות אין בהן כלאים שהרי אינו רוצה בהשרשתן ואף על פי שאין עלין מגולין.
תוספות מסכת שבת דף נ עמוד ב : מקצת עליו מגולים - משום דבעי למתני וניטלין בשבת נקט מקצת עליו מגולים כדפירש בקונטרס. ובערוך משמע דמשום כולהו נקט דפירש בשם רב האי גאון דגרס אם היו מקצתם מגולים שאם האמהות טמונים בקרקע והעלים מגולים הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא מקצתן מגולים אינו חושש משום כלאים ושביעית דלאו זריעה היא.
סעיף יא: לשון הרמב"ם פרק ב' הלכה יא': הטומן אגודת לפת וצנון שכן הדרך להטמין באגודות ולזרוע ביחידות וכיוצא בה שאר ירקות. כר' יוחנן בירושלמי א' ט' שמדובר בכלאי אילן ולא באיסור לפת בצנון תחת האילן, אפילו תחת הגפן, אם היו מקצת העלים מגולים וניכר מזה שמתכוין למושכן. פני משה. ולא כרה"ג שצריך שיהיה מקצת הגוף מגולה. גר"א אינו חושש, שהרי אינו רוצה בהשרשתן ולכן אפילו ישרישו מותר לרוה"פ. ד"א..
ואם אינם אגודה, או שלא היו העלין מגולין, חושש משום כלאים ולא כראב"ד שמתיר בהתקיים תנאי אחד. ולא כרע"ב שלענין כלאים רק האגודה היא נפק"מ.
עמוד הקודםעמוד הבאואם אינם אגודה, או שלא היו העלין מגולין, חושש משום כלאים ולא כראב"ד שמתיר בהתקיים תנאי אחד. ולא כרע"ב שלענין כלאים רק האגודה היא נפק"מ.
