התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף טו
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף טו
מין זהה דומה בטעם וכן בצורת הפרי או* העלים
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א : א"ר יונתן יש מהן שהילכו אחר דמיון הפרי ויש מהן שהילכו אחר דמיון העלין. הלפת והצנון הילכו בהן אחר הפרי. הלפת והנפוס הילכו בהן אחר העלין. התיבון הרי צנון ונפוס הרי פרי דומה והעלין דומין ותימר כלאים?!. א"ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי: פני משה: דלא אמר שהולכין לפעמים אחר הדמיון אלא באלו שאין טעם של זה רחוק ונבדל הרבה מטעם של זה דבכה"ג אף על פי שהן אין דומין לגמרי אלא במקצת כמו בעלין או בפרי בלבד אפ"ה אינן כלאים דחששא דכלאים משום מראית העין הוא והואיל והן דומין באיזה צד לא הוו כלאים אבל צנון ונפוס שטעם של זה משונה הרבה ורחוק הוא מטעם של זה בזה אין הולכין אחר המראה אלא מכיון שטעם שלהן אינו דומה כלל וכלל זה עם זה הוו כלאים זה בזה:
ר"ש מסכת כלאים פרק א: פירוש אחר פרי להחמיר וכן אחר העלין להחמיר וכן אחר הטעם להחמיר. וכן דעת הראב"ד בפרק ב' הלכה י"א שהלפת והצנון כלאיים זה בזה.
ר"י קורקוס הלכות כלאים פרק ג הלכה ו: ורבינו מפרש שהלכו אחר הפרי להקל דצנון ולפת שוין בפרי ואפשר שהוא מין לפת אחר או מין אחר שדומין בפרי. ולפת ונפוס שוין בעלין ולכך הקלו והיינו דלא תנן במתני' אלא צנון ונפוס כלאים ולהכי מקשה והרי צנון ונפוס דהוי כלאים והפרי והעלין שוין ... אבל אי רבי יונתן להקל קאמר פריך שפיר כיון דקאמרת דהקלו מפני עלין לחוד או מפני פרי לחוד כ"ש היכא דאיכא תרתי דראוי להקל ולא יחושו לטעם ומשני כיון דטעם זה רחוק מטעם זה ביותר לא הקלו מפני דמיון עלין ופרי מה שאין כן בלפת וצנון ולפת הנפוס שאין ריחוקן רחוק גדול ולכך הקלו מפני דבר אחר שאין דומין בו וזה דקדק רבינו במה שכתב רחוק ביותר.
סעיף טו: יש זרעים ואילנות אחרים, אף על פי שהם שני מינים בטבעם הואיל ועלין של זה דומין לעלין של זה או פרי של זה דומה לפרי של זה דמיון גדול וכן אין ריחוק גדול בטעמים שלהם. ר"י קורקוס. עד שיראה כשני גוונים ממין אחד, לא חששו להם לכלאים זה עם זה 'שאין הולכין בכלאים אלא אחר מראית העין'. רמב"ם כאן.
כיצד, הלפת עם הצנון אינם כלאים זה, מפני שפרייהן שוים בזה ולא כר"ש וראב"ד שהם כלאיים כיון שצריך שוויון גם בפרי גם בעלים וגם בטעם. והלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה, מפני שהעלים שוים.
אבל צנון עם הנפוס, אף על פי שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי, הרי אלו כלאים, הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם (פרי זה) ביותר. וכן כל כיוצא באלו. כלומר בטעמים שאינם רחוקים ביותר מקלים בדמיון פרי או עלים אך בטעמים רחוקים ביותר מחמירים בכל אופן. ר"י קורקוס.
עמוד הקודםעמוד הבאכיצד, הלפת עם הצנון אינם כלאים זה, מפני שפרייהן שוים בזה ולא כר"ש וראב"ד שהם כלאיים כיון שצריך שוויון גם בפרי גם בעלים וגם בטעם. והלפת עם הנפוס אינם כלאים זה בזה, מפני שהעלים שוים.
אבל צנון עם הנפוס, אף על פי שהעלים דומים זה לזה והפרי דומה לפרי, הרי אלו כלאים, הואיל וטעם פרי זה רחוק מטעם (פרי זה) ביותר. וכן כל כיוצא באלו. כלומר בטעמים שאינם רחוקים ביותר מקלים בדמיון פרי או עלים אך בטעמים רחוקים ביותר מחמירים בכל אופן. ר"י קורקוס.
