סיכום הלכות כלאי זרעים

שיתוף

סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.

סימן רצז - סעיף טז

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן רצז - סעיף טז

לשדות תבואה בית רובע מְרוּבַּע ולמלקות ששה טפחים

משנה כלאים ב משנה י: ... תבואה בתבואה בית רובע היתה שדהו זרועה חטין ורוצה לזרוע בה שעורים צריך להרחיק בית רובע (עשר אמות וב' טפחים ומחצה אורך על עשר אמות רוחב), ובלבד שלא יהיו חטין מקיפים את השעורים מד' רוחות דהתם לא מהניא הרחקה עד שיהא פתוח מרוח אחת: ירק בירק ששה טפחים ודוקא במרובע הוא דבעינן הכי, אבל אם רצה לעשות שורה של ירק בתוך שדה של תבואה עושה אורך שורה של עשר אמות ומחצה על רוחב ששה טפחים שהחמירו במרובע טפי מבשורה, והכי אמרינן בירושלמי: תבואה בירק ירק בתבואה בית רובע. ר' אליעזר אומר ירק בתבואה ששה טפחים דסבר לא מחמרינן במרובע טפי מבשורה. ואין הלכה כר"א:
תוספתא מסכת כלאים פרק ב הלכה ו: היו משוכות מן הגדר שלשה טפחים לא יפחות משלשה תלמים מפולשין כדי שיהיו נראין כשורה. דרך היחיד ודרך הרבים וגדר שגבוה עשרה טפחים אין עולה למדת רובע. נמוך מעשרה טפחים עולה למדת בית רובע כמה היא מידת בית רובע שצריך להרחיק בין שדות עשר אמות ו'מחצה' על עשר אמות ו'מחצה' מרובעות ר' יוסה אומ' אפילו ארכה כשנים ברחבה כסף משנה הלכות כלאים פרק ג : וידוע דהלכה כת"ק דמרובעות בעינן. ומחצה דקתני בתוספתא לאו דוקא דאינו אלא חומש דוק ותשכח.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א : כְּמַה דרבנין אמרין באיסור בית רובע ללקות ו' על ששה כן ר' יודה אמר באיסור ששה על ששה ללקות טפח.

סוגי הזריעה להרחקות

דרך אמונה הלכות כלאים פרק ג: וקבעו חז"ל ד' חילוקים בהרחקות. שדה, מרובע. משר [שורה]. יחידי.

שם

הגדרה

שרטוט השטח

שדה

חזו"א, ילקו"י: שטח מלבני שנכנס בתוכו ריבוע בגודל בית רובע.

ארץ חמדה: מקום זריעת ט' קבין שהוא 1.5 פעמים בית סאה שהוא 825 מ"ר.

(ואפשר שמקורו במשנה וברמב"ם לענין חלוקת שדה בהלכות שכנים פרק א הלכה ד' 'וכל שדה שאין בה כדי זריעת תשעה קבין אינה קרויה שדה')

Table image 1

מרובע

שטח רבוע שדופנו לפחות ששה טפחים

Table image 2

שורה

שטח מלבני שרחבו בין ו' טפחים לי' אמות וחומש.

Table image 3

יחידי

שטח שרוחבו פחות מו' טפחים.

Table image 4

סעיף טז: לשון הרמב"ם פרק ג' הלכה ז'- ט': כמה מרחיקים בין שני מיני זרעים שהם כלאים זה עם זה? כדי שיהיו מובדלים זה מזה. אבל אם נראים שנזרעו בערבוביא, ה"ז אסור. ושיעורים רבים יש בהרחקה זו, הכל לפי גודל השדה הנזרעת כגון שמרחיקין לשדה יותר מלשורה ולפי רוב העלין ושילוח היונקות כגון דלעת יוונית שמתפשטת הרבה ומחמירין בה כשנטתה.
כיצד, שדהו שהיא בגודל בית רובע לפחות שהיתה זרועה מין תבואה ובקש לזרוע בצדה אך לא תהיה חבושה בד' רוחותיה מהמין האחר. כס"מ ע"פ ירושלמי ב' ח'6. ודין חבוש דווקא תבואה בתבואה, ואפילו מוקפת גדר. ד"א. מין תבואה אחרת בשדה אחרת, מרחיק ביניהם בית רובע, והוא כעשר אמות וחומש אמה על עשר אמות וחומש אמה מרובע כת"ק בתוספתא ב' ו', בין מן האמצע בין מן הצד תוספתא ב' ז'. ור"ל שבשאר השטח המרווח הולך וקטן7. ד"א.
ואם לא היה בינהם כשיעור הזה, אסור, ואינו לוקה עד שיהיו קרובים בתוך ששה טפחים שזהו השיעור מהתורה לכלאים וכחכמים בירושלמי שם. כיון שתבואה יונקת עד ג' טפחים. ערוה"ש.

  1. בערוה"ש למד ברמב"ם שאין לו דין חבוש ורצה להביא ראיה מהמשך ההלכה שכתב 'בין מן האמצע ובין מן הצד' ומהסבר הכס"מ והחזו"א פשוט שעניינו לדין מצר והולך.

  2. והוא כראש תור שהותר במשנה ג' ג' מצד שניכר שהוא קצה שדהו ואינו מעורב

עמוד הקודםעמוד הבא