התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף יט
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף יט
הרחקה בין שדה ירק לשורת ירק תלם ארוך ו"ט.
משנה כלאים ג משנה ג: ...היתה שדהו זרוע ירק והוא מבקש ליטע בתוכו שורה של ירק אחר רבי ישמעאל אומר עד שיהא התלם מפולש פתוח משני צדדיו מראש השדה ועד ראשו רבי עקיבא אומר אורך ששה טפחים לא בעינן מפולש אלא שיהא התלם הזרוע ארוך ששה טפחים אף על פי שזרע אחר מקיפו משלש רוחותיו שרי ורוחב מלואו היינו ששה טפחים שהוא שיעור רוחב תלם ור' ישמעאל נמי בעי רוחב התלם במלואו אף על גב דלא פירש למלתיה דכיון דרבי עקיבא דמיקל ולא בעי מפולש בעי רוחב מלואו כ"ש ר' ישמעאל דמחמיר. ורמב"ם פי' רוחב מלואו שיהיה רחבו כעמקו: רבי יהודה אומר רוחב כמלא רוחב הפרסה והיינו טפח והא דקאמר רוחב פרסה ולא קאמר רוחב טפח משום דמפיק לה מקרא דכתיב (דברים יא) והשקית ברגלך כגן הירק, שצריך להיות בין ירק לירק מקום להנחת הרגל דהיינו רוחב פרסה.
שיעורים ושיטות להרחקה לירק בערוגות
רמב"ם על משנה מסכת כלאים פרק ג משנה א : דרך לעשות בגנות מלבנות מרובעות וזורעין בהן ירקות, והן הנקראות ערוגות. ושים בלבך כללים אלו, והם, שאין הולכים בכלאים אלא אחר מראית העין, וכל זמן שנראה הצמח מובדל מן השניה הרי זה מותר אפילו היה סמוך לו כמו שאמרנו בראש תור חטים וכו'. לפיכך אם היתה זוית צמח זה סמוכה לצלע הצמח השני ומחוברות לו ה"ז מותר מפני שהוא ראש תור. וכל שכן היתה זוית זה סמוכה לזוית זה אבל אם היה צלע צמח זה מול צלע השני אסור לסמוך אחד לשני מפני שמתערב הכל ונעשה כלאים. ואופן ההבדלה ביניהם הוא על אחד מג' דרכים, האחד שיחפור ביניהם חריץ שעומקו טפח וארכו ששה טפחים אם היו שני המינין ירק כמו שיתבאר בפרק זה, או שיעשה ביניהם גבול גבהו טפח ורחבו טפח. הדרך השני שירחיק ביניהם טפח ומחצה והוא שיעור שלא יינקו זה מזה. והדרך השלישי שיטה עלי צמח זה לצד אחד ועלי הצמח השני לצד האחר כדי שיובדלו וייראו מובדלין.
סעיף יט: לשון הרמב"ם פרק ג' הלכה יב': במה דברים אמורים שצריך להרחיק כשיעורים האלו, בין שתי שדות, אבל אם היתה שדהו זרועה ירק ורוצה לזרוע בצדה שורה של ירק ממין אחר, דיו לעשות בין השדה ובין השורה תלם א', ארכו ו' טפחים בלבד כר' עקיבא במשנה ג' ג', ורחבו כעומקו. כלו' שיחפור לפחות טפח לעומק ולרוחב כזהU ואם היה עמוק אמה יהיה כך גם רוחבו. פיהמ"ש. ואם לא חפר יכול להרחיק טפח וחצי כערוגה או לעשות גבול ע"י תל שגובהו ורוחבו לפחות טפח. חזו"א. ולר"ש רוחב התלם ששה טפחים (ולסמ"ג טפח כר' יהודה ולגר"א כלשהו. ד"א. ובערוה"ש כתב ד' טפחים כיון שג' תלמים של משנה ב' ו' הוסברו בירושלמי כשתי אמות)
עמוד הקודםעמוד הבא