התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף ה
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף ה
מיני זרעים שנתערבו עד רובע לסאה זורע. ויכול למעט.
משנה כלאים ב, א : כל סאה שהיא ששה קבין שיש בו רובע הקב ממין אחר ימעט ולאחר שהתמעט מיחס של 1:24 מבחוץ יכול לזרוע רבי יוסי אומר יבור כיון שעבר את היחס המותר חייב להוציא את כל המין האחר כדי לזרוע. בין ממין אחד בין משני מינין מצטרפים לשיעור רובע הקב לאסור רבי שמעון אומר לא אמרו אלא שכל שיעור רובע הקב האוסר בא ממין אחד וחכמים אומרים כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע כלומר שאלו השני מינים או יותר, אם היה כל אחד מהן כלאים עם אותה הסאה, הרי כשיתערב מכולם רובע בסאה ימעט. אבל אם נתערב למשל רובע זונין ושעורין בסאה פחות רובע חטין, הואיל והזונין אינם כלאים עם החטים כיון שהזונין הם סוג חיטה שהצמיחה הארץ בדור המבול הרי אלו אינן מצטרפין לשעורים. רמב"ם פימ"ש: אבל לת'"ק כיון שהזונין כלאיים עם השעורין מצטרפים לאסור את החיטין.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב הלכה א: עד כאן חשו למראית העין מיכן ואילך לא חשו למראית העין: ימעט: כאיזה צד הוא ממעט או פוחת מן רובע או מוסיף על הסאה. לא כן אמר רבי יוחנן ר' אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור? תמן את מרבה לבטל איסור תורה ברם הכא את מרבה לבטל מפני מראית עין:
ערוך השולחן יורה דעה סימן רצז : ונ"ל דלא הוצרך לכך אלא אפילו אם בשעת הזריעה מוסיף אבל לקודם הזריעה א"צ לזה שהרי עדיין אין כאן איסור [כמ"ש הט"ז בא"ח סי' תרכ"ו סוף סק"ב לעניין תערובת חמץ קודם פסח שיכול להרבות עליו קודם הפסח ע"ש וכ"כ העטרת זקנים בסי' תמ"ז אות ד' ע"ש]:
סעיף ה: לשון הרמב"ם פרק ב' הלכה א': זרע שנתערב בו זרע אחר, אם היה אחד מכ"ד, כגון סאה של חטים שנתערבה בכ"ד סאה של שעורים, הרי זה אסור לזרוע את המעורב עד שימעט את החטים כת"ק במשנה ב' א' שאין צורך לברור כולו אלא להפחיתו מאחד לכ"ד או יוסיף על השעורים ומותר כיון שאינו בא לבטל איסור אלא מראית עין. ירושלמי ב' א', ואם זרע לוקה.
וכל שהוא כלאים עם הזרע, מצטרף לאחד מכ"ד. כיצד, כ"ד סאה של חטים שנתערבו בם שני קבין שעורים ושני קבין עדשים ושני קבין פולין, ה"ז לא יזרע הכל עד שימעט סאה של תערובות ויבור מקצתה או יוסיף על החטים, שהשעורים והעדשים והפול כולם כלאים עם החטים ומשמע כחכמים במשנה ב' א' שזונין שאינם כלאיים בחיטים אינם מצטרפים לשיעור לאסור למרות שהם כלאיים בשעורים. כס"מ.
עמוד הקודםעמוד הבאוכל שהוא כלאים עם הזרע, מצטרף לאחד מכ"ד. כיצד, כ"ד סאה של חטים שנתערבו בם שני קבין שעורים ושני קבין עדשים ושני קבין פולין, ה"ז לא יזרע הכל עד שימעט סאה של תערובות ויבור מקצתה או יוסיף על החטים, שהשעורים והעדשים והפול כולם כלאים עם החטים ומשמע כחכמים במשנה ב' א' שזונין שאינם כלאיים בחיטים אינם מצטרפים לשיעור לאסור למרות שהם כלאיים בשעורים. כס"מ.
