התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף לט
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף לט
יכול למלא כל גינתו ירק
בבלי שבת פה: אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: הרוצה למלאות כל גינתו ירק של הרבה מינין עושה כל ערוגותיה מרובעות ערוגה ששה על ששה, ועוגל בה חמשה בכל ערוגה חמשה [האחרונים הסבירו ברש"י שמדובר בעיגול חמישה טפחים], וזורע בעוגל מין אחד, ויש היכר הרבה לדבר, ואין צריך להרחיב בין ערוגה לחברתה, וזורע חצי טפח הסובב את כל ערוגה וערוגה משאר מינין לפי שכל אחד ואחד נראה מקומו חלוק לעצמו. 
וממלא קרנותיה כל מה שירצה. והא איכא דביני וביני! הן גבולי הערוגה שאמרנו למעלה: ערוגה ששה חוץ מגבולין - ואותן גבולין כשיזרעם - מחברים את היקף ריבוע הערוגות, והוי עירבוב שהרי הם של שני מינין. אמרי דבי רבי ינאי: במחריב בין הביניים ואינו זורען, ולמלאות דקאמר ר' יוחנן - לאו דוקא למלאות כל הגנה קאמר, אלא שיהיו כל ערוגותיה מליאות, ולעולם חוץ מגבוליהן. רב אשי אמר: אם היו ריבוע הערוגות זרועין שתי - זורען בין הביניים ערב, ערב - זורען שתי. איתיביה רבינא לרב אשי: עבודת ירק בירק אחר - ששה טפחים לחמשה זרעונין, כמו ששנינו, ורואין אותם כטבלא מרובעת אלמא עגולה לאו ערוגה היא; כטבלא הוא דשרי, הא לאו הכי - אסור! - התם לאקולי בה קולא אחרינא - להתיר ראש תור היוצא הימנה דבעי מרובעת לאחשובה שדה קאמר, להתיר ראש תור כו', ולית ליה לר' יוחנן הא דאמר לעיל אין ראש תור בערוגה, אי נמי: אית ליה מערוגה לערוגה, אבל משדה לערוגה - יש ראש תור.
וממלא קרנותיה כל מה שירצה. והא איכא דביני וביני! הן גבולי הערוגה שאמרנו למעלה: ערוגה ששה חוץ מגבולין - ואותן גבולין כשיזרעם - מחברים את היקף ריבוע הערוגות, והוי עירבוב שהרי הם של שני מינין. אמרי דבי רבי ינאי: במחריב בין הביניים ואינו זורען, ולמלאות דקאמר ר' יוחנן - לאו דוקא למלאות כל הגנה קאמר, אלא שיהיו כל ערוגותיה מליאות, ולעולם חוץ מגבוליהן. רב אשי אמר: אם היו ריבוע הערוגות זרועין שתי - זורען בין הביניים ערב, ערב - זורען שתי. איתיביה רבינא לרב אשי: עבודת ירק בירק אחר - ששה טפחים לחמשה זרעונין, כמו ששנינו, ורואין אותם כטבלא מרובעת אלמא עגולה לאו ערוגה היא; כטבלא הוא דשרי, הא לאו הכי - אסור! - התם לאקולי בה קולא אחרינא - להתיר ראש תור היוצא הימנה דבעי מרובעת לאחשובה שדה קאמר, להתיר ראש תור כו', ולית ליה לר' יוחנן הא דאמר לעיל אין ראש תור בערוגה, אי נמי: אית ליה מערוגה לערוגה, אבל משדה לערוגה - יש ראש תור.סעיף לט: לשון הרמב"ם פרק ד' הלכה טו': הרוצה למלאות כל גינתו ירקות רבות ולא ירחיק ביניהם, עושה כל הגינה ערוגות מרובעות, אפילו ו' על ו', ועושה בכל ערוגה חמשה עיגולין ד' בארבע רוחותיה ואחד באמצע, וזורע מין בכל עיגול; וזורע ד' מינים אחרים בד' קרנות ערוגה, נמצאו ט' מינים בכל ערוגה והם נראים מובדלים זה מזה 'בהיכר גדול' ולכן מותר יותר מחמישה מינים. ערוה"ש, ואינו מפסיד אלא מה שבין העיגולים בלבד שהוא מניחו חרב כדי שיראו העיגולים מובדלים מן הקרנות ומובדלים זה מזה. ואם רצה שלא יפסיד כלום, אם היו העיגולים זרועים שתי זורע מה שביניהם ערב, ואם היו זרועים ערב זורע מה שביניהם שתי, כדי שיראו מובדלים כרב אשי בשבת פה:.
