התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף לא
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף לא
מותר ליטוע ד' מינים בגומא אחת לרוחות שונות
משנה כלאים ג משנה ה: נוטע אדם קישות ודלעת שהעלים שלהן מתפשטים ומתערבים זו עם זו וכ"ש שאר מינים לתוך גומא אחת ובלבד שתהא זו נטה לצד זה וזו נוטה לצד זה ונוטה שער של זו לכאן ושער של זו לכאן דאע"ג דאין הפסק של תלם מועיל להן, הטיית העלים זו לצד זה וזו לצד זה מועיל להן שכל מה שאסרו חכמים לא גזרו אלא מפני מראית העין:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ג הלכה ד: תני מותר הוא אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה עמוקה טפח ולזרע בתוכו ארבע זירעונין ולהפכן לארבע רוחותיה. רבי אבא בר כהנא שמעון נרשייה בשם רבי שמעון בן לקיש בנוטין לחורבה שנו כלומר, הגומא הזאת נמצאת במקום ריק, לכן כשמטה את העלים לצדדים, לא עושה שם כלאים כי המקום ריק מסביב. ושואל רבי מנא בעי אם בנוטין לחורבה ניתני שמונה. שנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן ועוד ארבעה באמצע. וההסבר הוא שהרי כשמטה את העלים, הם נשארים באותו רוח, ואם עושה באלכסון, אין כאן כלאים גם בשמונה מינים.רא"ש מסכת כלאים פרק ג משנה ה: בתי כלאים החבאו ממני ונסתרו מעיני ונעלמו ממני עקרי יסודותיה היאך מותר לזרוע מיני זרעונים שהם כלאים בגומא אחת והא תנן סוף פ"ק הזורע חטה ושעורה כאחת הרי זה כלאים ואי בשביל שהגומא עמוקה טפח כ"ש שנראה כחבוש. וצ"ע.
ר"י קורקוס הלכות כלאים פרק ד הלכה ד: והנה מה שנראה בדעת רבינו שאין כלאים אסורים אלא בזרע בכוונה לזרוע כלאים וזרען ביחד ובערבוביא שבעת הזריעה ערב הזרעים וזרען כדכתיב שדך לא תזרע כלאים וכן דרשו גבי כרם בפ"ה דלא תזרע בכוונה משמע אבל כל שלא זרען בכוונת כלאים ולא ערבן בזריעה אין אסורין אלא מפני מראית העין שיחשוב הרואה שנזרע בערבוביא ובכונה וכן ביאר רבינו בכמה מקומות שאסור לפי שיראו כאלו נזרעו בערבוביא מוכח דלשעת זריעה הוא דחייש ומעתה בהא דגומא שאינו זורען בבת אחת בכונת כלאים אינו חשוב כלאים וגם כי נראין מובדלין מותר שאין לחוש שיחשוב הרואה שנזרעו בערבוביא ובכונה כיון שרואה אותם מובדלים שעלין אלו נוטין על שפת הגומא מכאן ועלין אלו נוטין על שפת הגומא מכאן. וא"ת... מינין שאין להם עלין ארוכים במה יראו מובדלים? ונראה דודאי שאר זרעונים אין יכול לזרוע למטה בגומא ממש אלא יזרעם באופן שיוכל לעשות שיהיה כל מין נוטה לצד א'
סעיף לא: לשון הרמב"ם פרק ד' הלכה ה': מותר לנטוע ודוקא נטיעה כי יש כבר עלים שיכולים להיות מוטים לצדדים שונים. ר"י קורקוס. ובזריעה צריך להעמיד קנים שיכריחו לנטות החוצה. ד"א. שני מינים אפילו בתוך גומא אחת, ואפילו קישות ודלעת, והוא שיהיה מין זה נוטה מעל שפת הגומא לכאן, והמין האחד נוטה לצד השני ויראו נבדלין זה מזה משנה ג' ה'. וכתב בערוה"ש שהיתר הטיה הוא כשיש הרחקה נדרשת והחשש הוא רק ממראית עין.
וכן אם נטע ארבעה מינים בתוך הגומא והפכן לד' רוחותיה, הרי זה מותר. כבריתא בירושלמי ג' ד'. ונראה שלא התיר נטיעת שמונה שהובא בירושלמי. ד"א. בכלאיים דאורייתא כגון שזרען במפולת יד לכס"מ [ד' ט"ז] ולגר"א [שנות אליהו] לא מועילה הטיה ולחזו"א מותר. ד"א.
עמוד הקודםעמוד הבאוכן אם נטע ארבעה מינים בתוך הגומא והפכן לד' רוחותיה, הרי זה מותר. כבריתא בירושלמי ג' ד'. ונראה שלא התיר נטיעת שמונה שהובא בירושלמי. ד"א. בכלאיים דאורייתא כגון שזרען במפולת יד לכס"מ [ד' ט"ז] ולגר"א [שנות אליהו] לא מועילה הטיה ולחזו"א מותר. ד"א.
