סיכום הלכות כלאי זרעים

שיתוף

סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.

סימן רצז - סעיף כ

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן רצז - סעיף כ

הרחקה בין שדה תבואה לשורת ירק ו' טפחים באורך י' אמות ומחצה

משנה כלאים ג משנה ז: ... היתה שדהו זרועה תבואה ובקש ליטע לתוכה שורה של דלועין או ירק אחר. נותנין לה לעבודתה ששה טפחים וקילא שורה מדלעת יחידית, דדלעת יחידית בתבואה צריכה בית רובע, לפי ששורה מנכרא בפני עצמה וליכא ערבוב כמו בדלעת יחידית, וששה טפחים דתנן הכא הוי שיעור רוחב אבל שיעור אורך לא אתפרש במתניתין ובתוספתא פירשו דצריך שיהיה שיעור האורך עשר אמות ומחצה: ואם הגדילה השורה ונכנסו הענפים בתוך ששה טפחים, יעקר מלפניה יעקור מלפניה כל הענפים שנתפשטו ונכנסו בתוך שיעור זה רבי יוסי אומר נותנין לה עבודתה ארבע אמות של שורת הדלועים ארבע אמות, שצריך להרחיק ארבע אמות מן התבואה אמרו לו התחמיר זו מן הגפן? אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן שלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית נותנין לה בית רובע. רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל כל שלשה דלועין לבית סאה לא יביא זרע לתוך בית סאה רבי יוסי בן החוטף אפרתי אמר משום רבי ישמעאל כל שלשה דלועים לבית כור לא יביא זרע לתוך בית כור ר"מ פליג אתנא קמא דאמר שלדלעת יחידית בתבואה נותנים לה בית רובע וסבר איהו דנותנים לה שלישית בית סאה ורבי יוסי בן החוטף אפרתי סבר שלישית בית כור. ואין הלכה כדברי כולם אלא כתנא קמא בלבד. ודלעת השנויה במתניתין היא דלעת יונית בלבד שעלים שלה רחבים ומסככים ומסתבכים טפי, אבל דלעת מצרית עם שאר דלועין דינן כשאר ירקות:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב: דתני הרוצה לעשות שורה של ירק לתוך שדה תבואה הרי זה עושה אורך שורה אורך עשר אמות ומחצה על רוחב ששה.
סעיף כ: לשון הרמב"ם פרק ג' הלכה יג': היתה שדהו זרועה תבואה ורוצה לזרוע בתוכה או בצידה שורה של ירק, אפילו שורה של דלועין יוונים שהעלין שלהם ארוכין ומסתבכין, מרחיק ביניהם ו' טפחים והאורך כדלעיל בין שדות עשר אמות ומחצה. רדב"ז. לאורך כולה. ד"א.
ואם נמשכו העלין של דלעת ונכנסו לתבואה ולא רק לתחום ו' טפחים ונסתבכו בה, יעקור מן התבואה שלפני הדלעת או מעלי הדלעת שבאו לתבואה. רדב"ז. עד שלא יתערבו העלין. הכל במשנה ג' ז'.
ואין צריך לומר שאם זרע שורה ממין זה ושורה ממין אחר, שדיו להיות ביניהם תלם אחד ולא חוששים ששתי שורות נראים כמעורבים יותר משדה ושורה. ר"י קורקוס. (פירוש בקעי החרישה יקראו גדודים והגבוה נקרא תלם אבל מלשון הרמב"ם שכתב על תלם שרחבו כעמקו משמע שהחריץ נקרא תלם).
עמוד הקודםעמוד הבא