התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף לה
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף לה
מערוגה בין הערוגות צריכה הרחק תלם או הטייה
בבלי שבת פה. : אמר רב: ערוגה בחורבה שנינו במשנתנו, להתיר בה חמשה זרעונין, אבל לא שסביבותיה ערוגות - שהרי לא פירשו לך אלא הפרש זרעונין שבתוכה, ואם תזרע ערוגות סביבותיה - לא תוכל להרחיק בין אותן שבתוכה ולזרוע אותן שברוחות הערוגה סמוך לגבול להרחיקה מן האמצעי כשיעורו, לפי שאתה מקריבו אצל זרע הנזרע בחברתה אצל גבולה, שאין ביניהן אלא שני טפחים של גבולי הערוגה, ואנן שלשה בעינן. ולרמב"ם: הרחק בין ערוגות טפח וחצי. פירוש המשנה ג' א' הובא בסעיף י"ז. והאיכא מקום קרנות! מאי דוחקיה דלא לאוקומיה בערוגה בין הערוגות, מוקפת מכל צד שלשה ערוגות שהן שמונה (כזה) – 
כלומר אם נקיף ערוגה כזו בשמונה ערוגות זהות לא תהיה מניעה מצד סמיכות הזרעים בקרנות, ולזרוע באמצע, וכן בכולן חמשה זרעונין, והא איכא בכל ערוגה מקום קרנות זויותיה, ואתה יכול להמשיך זרע גרעין שתזרע בצד גבולן של זו לצפון, ושל זו לדרום, של זו למזרח, ושל זו למערב, ולזרוע אותן גרעינין אצל הקרנות, ואינך צריך להמשיכן מכנגד אותן שבחבירו מבפנים, אלא הפרש טפח, ואמאי אמר רב בערוגה שבחורבה שנינו? אמרי בי רב משמיה דרב: בממלא את הקרנות רב מוקי מתניתין בממלא את כל הרוח של ערוגה לצפון מן המזרח למערב, וכן רוח דרומי, אבל המזרחי והמערבי זורע מעט, ויניח הפרש מכאן ומכאן, (כזה) 
הלכך, אי אתה יכול לזרוע עוד בערוגה שאצלה לצפון ושאצלה לדרום - מפני עירבוב של שתי הערוגות.. וליזרע מאבראי , ולא לימלי מגואי ויקיפנה ערוגות מכל צד, ואת הקרנות שבתוכה לא ימלא, ומאי דוחקיה דרב לאוקמיה בערוגה שבחורבה, שאין שם אלא היא! גזירה שמא ימלא את הקרנות ואחר כך יזרע בחברתה אצל הגבול מתוכה כאשר זרע האמצעית, ולא ישים ללבו עירבוב של שתי הערוגות. - ולא יהא אלא ראש תור ירק? כלומר: אפילו מילא אותו ואחר כך זרע גרעין אחד בחברתה, ואין הפרש כשיעור בינו לבין זרע שבזו - מה בכך, לא יהא נדון אלא כראש תור ירק הנמשך ובא משדה זו לשדה זו, שנראה יפה שאינו מזו שנכנס לה, אלא מזו שיוצא ממנה, ואיכא היכירא, וליניקה לא חיישינן, ראש תור קרי ליה לפי שכן דרך לסוף השדה להיות מתקצרת החרישה, ולימשך באלכסון כראש תור, מי לא תנן: היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה אחר - מותר, מפני שנראה סוף שדה! - אין ראש תור בערוגה אין תורת היתר ראש תור מערוגה לערוגה, אלא משדה גדולה לתוך ערוגה, או מערוגה לתוך שדה גדולה, או משדה גדולה לתוך שדה גדולה, אבל שתי ערוגות - לא הוי היכר, אלא דומה כאילו הן אחת, דלא חשיבא כל חדא באפיה נפשה. ושמואל אמר: ערוגה בין הערוגות שנינו. - והא קא מיתערבי בהדדי! - בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן ממשיך של רוח זו בצד קרן מזרחית צפונית, ושל רוח זו לצד מערבית דרומית, וכן כולן להרחיקן שלא יהיו זה כנגד זה, כמו שפירשתי גבי אתקפתא דלעיל דמקום קרנות, ולא גזר שמואל שמא ימלא את הקרנות , כך נראית שיטה זו בעיני, ולא פירשו רבותי כן, שהם פירשו: קרנות - אלו גבולין, ויש לי גמגומים בה הרבה, גם בכל התלמוד לא שמעתי קרנות אלא זויות, ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה, ותשובת רבינו יצחק בן יהודה שהושיבה בשלש פנים - לא ישרו בעיני.
כלומר אם נקיף ערוגה כזו בשמונה ערוגות זהות לא תהיה מניעה מצד סמיכות הזרעים בקרנות, ולזרוע באמצע, וכן בכולן חמשה זרעונין, והא איכא בכל ערוגה מקום קרנות זויותיה, ואתה יכול להמשיך זרע גרעין שתזרע בצד גבולן של זו לצפון, ושל זו לדרום, של זו למזרח, ושל זו למערב, ולזרוע אותן גרעינין אצל הקרנות, ואינך צריך להמשיכן מכנגד אותן שבחבירו מבפנים, אלא הפרש טפח, ואמאי אמר רב בערוגה שבחורבה שנינו? אמרי בי רב משמיה דרב: בממלא את הקרנות רב מוקי מתניתין בממלא את כל הרוח של ערוגה לצפון מן המזרח למערב, וכן רוח דרומי, אבל המזרחי והמערבי זורע מעט, ויניח הפרש מכאן ומכאן, (כזה) הלכך, אי אתה יכול לזרוע עוד בערוגה שאצלה לצפון ושאצלה לדרום - מפני עירבוב של שתי הערוגות.. וליזרע מאבראי , ולא לימלי מגואי ויקיפנה ערוגות מכל צד, ואת הקרנות שבתוכה לא ימלא, ומאי דוחקיה דרב לאוקמיה בערוגה שבחורבה, שאין שם אלא היא! גזירה שמא ימלא את הקרנות ואחר כך יזרע בחברתה אצל הגבול מתוכה כאשר זרע האמצעית, ולא ישים ללבו עירבוב של שתי הערוגות. - ולא יהא אלא ראש תור ירק? כלומר: אפילו מילא אותו ואחר כך זרע גרעין אחד בחברתה, ואין הפרש כשיעור בינו לבין זרע שבזו - מה בכך, לא יהא נדון אלא כראש תור ירק הנמשך ובא משדה זו לשדה זו, שנראה יפה שאינו מזו שנכנס לה, אלא מזו שיוצא ממנה, ואיכא היכירא, וליניקה לא חיישינן, ראש תור קרי ליה לפי שכן דרך לסוף השדה להיות מתקצרת החרישה, ולימשך באלכסון כראש תור, מי לא תנן: היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה אחר - מותר, מפני שנראה סוף שדה! - אין ראש תור בערוגה אין תורת היתר ראש תור מערוגה לערוגה, אלא משדה גדולה לתוך ערוגה, או מערוגה לתוך שדה גדולה, או משדה גדולה לתוך שדה גדולה, אבל שתי ערוגות - לא הוי היכר, אלא דומה כאילו הן אחת, דלא חשיבא כל חדא באפיה נפשה. ושמואל אמר: ערוגה בין הערוגות שנינו. - והא קא מיתערבי בהדדי! - בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן ממשיך של רוח זו בצד קרן מזרחית צפונית, ושל רוח זו לצד מערבית דרומית, וכן כולן להרחיקן שלא יהיו זה כנגד זה, כמו שפירשתי גבי אתקפתא דלעיל דמקום קרנות, ולא גזר שמואל שמא ימלא את הקרנות , כך נראית שיטה זו בעיני, ולא פירשו רבותי כן, שהם פירשו: קרנות - אלו גבולין, ויש לי גמגומים בה הרבה, גם בכל התלמוד לא שמעתי קרנות אלא זויות, ומצאתי לי סמך ביסודו של רבי שמעון הזקן אחי אמי מפי רבינו גרשום אבי הגולה, ותשובת רבינו יצחק בן יהודה שהושיבה בשלש פנים - לא ישרו בעיני.בבלי שבת פה: אמר עולא, בעו במערבא: הפקיע תלם אחד על פני כולה מהו שהעביר מזרע שבצפון לזרע שבדרום דרך האמצעי, וזרעו מאחד המינין או ממין ששי, מהו, מי מבטל תורת שורה הלכות ערוגה בשביל תלם אחד, או לא? - אמר רב ששת: בא ערבוב וביטל את השורה ואסור. רב אסי אמר: אין עירובו מבטל את השורה. איתיביה רבינא לרב אשי: הנוטע שתי שורות של קישואין, שתי שורות של דילועין, שתי שורות של פול המצרי - מותר. שורה אחת של קישואין, ושורה אחת של דילועין, ושורה אחת של פול המצרי - אסור! מכל אחד הוי עירבוב, [דלא חשיבא כל חד שדה לנפשה, אלמא: תלם אחד הוי עירבוב] - שאני הכא - דאיכא שראכא זמורותיהן ארוכות ומתערבות הרבה מלמעלה, ונראה עירבובן במקומות הרבה
סעיף לה: לשון הרמב"ם פרק ד' הלכה י': במה דברים אמורים, בערוגה שהיא בחורבה שלא סמוכה לערוגות נוספות כרב בשבת פה. ואין שם זרע חוצה לה.
אבל ערוגה בין ערוגות, אסור לזרוע בה חמשה מינים, שאם יזרע בכל רוח בערוגה זו ובכל רוח מערוגות שסביבותיה, יראה הכל כמעורב כיון שהמרחק בין ערוגות הוא רק טפח. ד"א.
ואם הטה עלין שבערוגה זו לכאן ועלין שבערוגה שבצדה מכאן עד שיראו מובדלין, מותר כשמואל בשבת פה. ולא כרש"י שהבין שרב ושמואל חלוקים .
וכן אם עשה תלם בין כל ערוגה וערוגה, מותר כר' אשי בשבת פה. ותלם ארוך ו' ורחב לפחות טפח ועמקו כרחבו כדלעיל.
עמוד הקודםעמוד הבאאבל ערוגה בין ערוגות, אסור לזרוע בה חמשה מינים, שאם יזרע בכל רוח בערוגה זו ובכל רוח מערוגות שסביבותיה, יראה הכל כמעורב כיון שהמרחק בין ערוגות הוא רק טפח. ד"א.
ואם הטה עלין שבערוגה זו לכאן ועלין שבערוגה שבצדה מכאן עד שיראו מובדלין, מותר כשמואל בשבת פה. ולא כרש"י שהבין שרב ושמואל חלוקים .
וכן אם עשה תלם בין כל ערוגה וערוגה, מותר כר' אשי בשבת פה. ותלם ארוך ו' ורחב לפחות טפח ועמקו כרחבו כדלעיל.
