סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.

סעיף | נושא | שו"ע | הרחבה ופוסקים נוספים |
א | כמות זרעים מכל מין לעניין כלאי זרעים | אפילו זרע אחד מכל מין כת"ק במשנה א' ט' | זרע בסמוך לזרע קיים ממין אחר: רש"י, ר"ש, ראב"ד, כס"מ, גר"א: דרבנן. תוס', רמב"ם, חזו"א: דאוריתא. |
מנכש ומחפה בכלאיים | לוקה בבלי מכות כא: | ולא כר"ע שם שגם המקיים לוקה | |
כלאיים בעציץ | נקוב: דאוריתא שאינו נקוב: דרבנן מנחות ע. | ולרוה"פ איסור דרבנן באינו נקוב דווקא כשזורע שני הזרעים באותו עציץ אבל בשני עציצים או עציץ וקרקע מותר. ולחזו"א העציץ כמי שאינו והוא כ'תל עפר' וצריך כל ההרחקות. | |
ב | כלאי זרעים בנכרי | אסור לישראל לזרוע לנכרי בארץ. מותר לומר לנכרי לזרוע. לכס"מ דווקא בשדה נכרי ולערוה"ש אפילו בשדה ישראל ומוכר קודם שישריש כל שאין בעייית קיום. | אמירה לנכרי בכלאים רמב"ם: מותר אפילו בארץ ראב"ד: רק בחו"ל ויש איסור אמירה בלאוים |
קיום בכלאי זרעים | אסור. וכלאי זרעים מותרים בהנאה. | ||
ג | סוגי זרעים באיסור כלאיים | תבואה – חמשת מיני דגן קטנית – זרעונים שנאכלים זרעוני גינה – זרעונים שפירותיהם נאכלים לרבות פשתן. | |
עשבים מרים לרפואה | אין בהם כלאים | במה יש איסור כלאיים? כס"מ: כל מה שדרך לרצות בקיומו. חזו"א: מאכל אדם או בהמה. רדב"ז: רק במאכל אדם. | |
ד | שני סוגים בזרעוני גינה | מיני זרעים – דרך לזרוע מהם שדות כגון פשתן וחרדל מיני ירקות – דרך לזרוע מהם ערוגות כלפת וצנון | |
ה | תערובת זרעי תבואה או קטנית | אם יחס החלקים אחד לכ"ד לא יזרע עד שימעט או יוסיף | מינים המצטרפים לשיעור כל שכלאיים עם המין הראשי כחכמים במשנה ב' א' גדר ההיתר לרמב"ם הוא דווקא שנתערב מעצמו בזמן כינוס התבואה. וראה סעיף ז'. |
ו | זרעוני גינה שנתערבו | שעורן אחד מכ"ד ממה שזורעין בבית סאה מאותו המין | |
תבואה שנזרעת פחות מקב לבית סאה | תבואה וקטנית לעולם באחד מכ"ד כרמב"ם | רמב"ם: תבואה לעולם משערים באחד מכ"ד ר"ש: משערים כדרך זריעתם, כירק. | |
ז | ערב בכוונה | אסור לזרוע בכל יחס | ערב לצורך אכילה ונמלך לזרוע רמב"ם: אסור לזרוע ראב"ד: מותר לזרוע עד אחד בכ"ד כיון שערב בהיתר. |
ח | שדה זרועה מעורבת | חייב למעטה מפני מראית העין | האם צריך לעקור כולה או די במיעוט רמב"ם, תוס', ראב"ד: די למעט רא"ש: חייב לעקור כולה |
ט | ניכר שעלו מאליהם | אינו חייב למעט | האם יכול לקיימם לתמיד רמב"ם, תוס': יכול לקיימם כיון שמזיקים ועלו מאליהם רש"י, רע"ב: לא חייבו לעקור מזיק כי ממילא יעקור מעצמו אך לא ניתן להשאיר אותם בשדה. |
הסיר מקצתן | עוקר הכל חוץ ממין אחד | האם יכול להשאיר אחד מכ"ד משאר מינים ערוה"ש: יכול להשאיר אחד מכ"ד. תוי"ט: חייב לעקור הכל כיון שכאן עקר מרצונו ולא מחיוב מגלה דעתו שנח לו בנשארים. | |
י | ירק בסדן של שקמה | אסור לנטוע | רע"ב, רדב"ז ושא"פ: כיון שהוא ירק באילן ד"א: מדובר שזרע שני מיני זרעים וקמ"ל שדין סדן כדין קרקע לכלאי זרעים. וכן פירש ר' נתן על המשנה. |
יא | טומן לפת וצנון תחת האילן | מותר בשני תנאים כרמב"ם: א. טמן באגודה – שאין דרך לזרוע כך ב. העלים מגולים – מוכיח שמתכוין למשכם | והראב"ד מקל אפילו בתנאי אחד. |
יב | זריעה בשדה קצורה | לא יזרע עד שיעקור העיקרין | |
זריעה בשדה שלא הצמיחה | ר"ש, רע"ב: לא יזרע ויכול לחרוש ולזרוע רק לאחר ג' שנים. ראב"ד: לא יזרע אך יכול לחרוש ולזרוע מיד. | ||
יג | נמלך לזרוע שעורים בשדה חיטים טרם צמיחה | ממתין שיפסדו ויתליעו כמו ג' ימים ואז יהפוך במחרשה חרישה גסה ויזרע כרמב"ם. | ראב"ד: חרישה מועילה במקום התלעה |
נמלך לזרוע שעורים בשדה חיטים שצמחו | יהפוך במחרשה ויזרע | ||
הוריד בהמתו וקרסמה החיטין | מותר לזרוע שעורים | ||
יד | מין אחד נפרד לצורות הרבה | אינו כלאים זב"ז | |
מיני שונים הדומים קצת בעלים או בפירות | הרי אלו כלאים | ובתנאי והדמיון אינו גדול או שטעם הפירות רחוק. ר"י קורקוס כדלהלן | |
טו | לפת וצנון, דמיון בפרי | אינם כלאיים בגלל דמיון הפרי. כרמב"ם. ודוקא שהדמיון גדול והטעמים אינם רחוקים | רמב"ם: אם אין ריחוק גדול בטעמים די בדמיון הפירות או העלים ואם הטעם רחוק אסורים בכל אופן. ע"פ ר"י קורקוס בהסבר הרמב"ם. ר"ש, ראב"ד: צריך דמיון גם בפרי גם בעלים וגם בטעם. ולכן הם כלאיים. |
לפת ונפוס, דמיון בעלים | אינם כלאיים בגלל דמיון העלים. כרמב"ם. ודוקא שהדמיון גדול והטעמים אינם רחוקים | ר"ש, ראב"ד: כלאיים, כדלעיל שצריך דמיון גם בפרי גם בעלים וגם בטעם. | |
טז | שיעור הרחקה בין שדות תבואה | מרחיק בית רובע מרובע שהוא עשר אמות וחומש. ובשאר מיצר והולך. ד"א. | שדה חבושה כס"מ: לא תהיה חבושה מד' רוחותיה. ד"א: וחומרא זו דווקא בתבואה. ערוה"ש: אין לרמב"ם דין חבוש. |
שיעור מלקות בין שדות תבואה | בתבואה לוקה מששה טפחים | ||
יז | שיעור הרחקה בין שדות ירק | מרחיק ו' טפחים על ו' טפחים ובשאר מיצר והולך. ד"א. | |
שיעור מלקות בין שדות ירק | בירק לוקה מטפח | ראב"ד: לוקים בששה טפחים גם בירק | |
יח | הרחקה בין שדה תבואה לשדה ירק | בית רובע | ולענין מלקות נראה שהוא ג' טפחים וחצי שיניקת תבואה ג' ויניקת ירק חצי. ערוה"ש. |
הרחקה בין שדה תבואה לדלעת יונית יחידית | בית רובע | ||
יט | הרחקה בין שדה ירק לשורת ירק או בין שתי שורות ירק | מרחיק תלם אחד ארכו ו' טפחים ורחבו כעמקו | רוחב התלם רמב"ם: כעמקו ולפחות טפח ר"ש, רע"ב: ששה טפחים ערוה"ש: ד' טפחים סמ"ג: טפח גר"א: כלשהו פתרונות נוספים להרחקת שורות ירק - פיהמ"ש ג' א' גבול גבוה טפח ורחב טפח הרחקה טפח ומחצה יטה עלי הצמח לצדדים שונים |
כ | הרחקה בין שדה תבואה לשורת ירק | מרחיק ו' טפחים באורך עשר אמות ומחצה. רדב"ז. | |
נמשכו העלים של דלעת ונכנסו לתבואה | יעקור מן התבואה שלפני הדלעת או מעלי הדלעת. | ||
כא | הרחיק כראוי בזריעה ונטו זה על זה בצימוח | הכל מותר בתבואה ובירק למעט בדלעת יוונית שיעקור | |
כב | סוגי קרקע המועילות להרחקה | כל קרקע ואפילו בּוּר או ניר | |
סוגי הבדלה המועילות ללא שיעור הרחק | גדר עשרה טפחים, דרך רחבה ד' אמות, חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה | ||
לזרוע שדהו שעורים בסמוך לשדה חבירו הזרועה חיטים | מותר שנאמר שדך לא תזרע כלאיים | ובכלאי הכרם אסור | |
לזרוע חיטים בהמשך לשדה חיטים של חבירו ובסמוך לשדה שעורים שלו | מותר שנראה שהשעורים שלו הם המשך שדה חבירו | ערוה"ש כתב שההיתר בדיעבד אמנם בר"ש ובכס"מ משמע שהוא לכתחילה ובלבד שלא יזרע החיטים והשעורים באותו זמן. ראה הערה בחלק העיון. | |
לזרוע תלם פשתן בין שדהו לשדה חבירו | מותר שאין דרך לזרוע תלם אחד לתועלת ומוכח שהוא לבדיקה. | בד"א כתב שאסור להותירו בשדה, אלא שאינו חייב לעקרו מיד. | |
לזרוע תלם ירק בין שדהו לשדה חבירו | אסור עד שירחיק בתוך שלו כי דרך לזרוע מהם תלם ומוכח שהוא לקיום | ||
כד | לסמוך חרדל וחריע לשדות תבואה | אסור כי דרך לזרוע מהם תלם אחד ואינם מזיקים את התבואה | ברע"ב הסביר הפוך, שהאיסור הוא כיון שמזיקים את התבואה וממילא לא יתכן שזרעו שם אם לא מרצונו של בעה"ב. |
לסמוך חרדל וחריע לשדות ירק | מותר כיון שמזיקים לירק | ||
כה | שדות הנושקות כ"ראש תור" | מותר כיון שנראים כסוף שדהו | |
כו | לסמוך שורות של מינים המסתבכים קישואים דלועים ופול המצרי | מותר לסמוך שורות כפולות מכל מין עם תלם ביניהם אך לא שורות בודדות שנראה כערבוביא. | |
כז | רוחב ערוגת ירק בין שורות דלועין | לפחות י"ב אמה מן הירק בין שני שורות הדלועים | הרחקה בשאר מינים המסתבכים רדב"ז: אין צריך הרחקה מיוחדת. חזו"א: גם בין שורות של קישואים או דלועים צריך י"ב אמה ירק. |
כח | בא לזרוע תבואה לצד דלעת קיימת | מרחיק בית רובע ואפילו לדלעת יחידית | בא לזרוע דלעת לצד תבואה קיימת ר"י קורקוס: די בו' טפחים כיון שאין התבואה מתפשטת חזו"א: מרחיק בית רובע כדין זריעת תבואה לצד דלעת קיימת |
כט | הרחקה ע"י שטחים שאינם ראויים לזריעה כגון קבר וסלעים | מועיל למידת בין רובע | קרקע שאינה ראויה לזריעה לענין הרחק ו' טפחים ערוה"ש: לא מועיל שאין בזה היכר חזו"א: מועיל ולשון השו"ע בית רובע לאו דווקא. |
ל | זריעה על תלם עמוק טפח | זורע שלשה מיני זרעים שניים בצדיו ואחד בתוכו | לרמב"ם רוחב התלם טפח ולר"ש ורע"ב ששה טפחים ולשיטתם ממלא את התלם עד שמגיע טפח וחצי סמוך לזרוע בצד ולא חוששים שהם חבושים בעומק התלם. |
לא | ליטוע ד' מינים בגומא אחת | מותר ואפילו קישות ודלעת ודוקא כשכל מין נוטה על שפת הגומא לצד אחר. | הטיה בכלאיים דאוריתא כגון בתוך טפח או במפולת יד כס"מ ד' ט"ז: לא מועילה הטיה במפולת יד שהיא דאוריתא. חזו"א: מועיל גם בדאוריתא. |
לב | הרחקה בין תבואה וקטנית בערוגות | שני אמות על שני אמות ומיצר והולך עד כלשהו | גדר ערוגה: ארכה גדול מרחבה. ורוחב ערוגה צ"ל בין ו' טפחים לי' אמות וחֹמש פחות מכך נידון כיחידי ויותר מכך כשדה. ד"א |
לג | ניצול בית סאה לריבוי ערוגות של תבואה וקטנית |
ולא סומכים על ראש תור לזרוע שניים בשורות השניה והרביעית. שמחמירים במקום ריבוי מינים. ערוה"ש. | ההרחקה המתקבלת בין הערוגות ר"ש, רא"ש: בית רובע (עשר אמות וחומש מרובע) רמב"ם, שו"ע: עשר אמות פחות רביע |
לד | ניצול ערוגה של ו' על ו' לריבוי מיני ירק |
| ראה ציורים נוספים בחלק העיון |
לה | הרחקה בין ערוגות סמוכות | מרחיק תלם או מטה את העלים שיראו מובדלים | |
לו | זריעה בערוגה סמוכה ללא הבדלה אך בסמוך לקרן שאינה זרועה | אסור. גזירה שמא יזרע הקרנות | |
לז | ניצול ערוגה עם גבול לריבוי מיני ירק |
ויכול גם אחת גדולה באמצע במקום הששה. ר"י קורקוס. | גבול: היקף הערוגה שגבוה טפח ורחב טפח וכיצד התיר המחבר ו' בערוגה? ד"א: ששטח הגבול נחשב גם להגדלת גודל הערוגה ערוה"ש: כיון שיש היכר גדול מקלים. |
לח | גבול שנזרע כשהיה גבוה טפח ונתמעט | מה שנזרע קודם המיעוט מותר כיון שהיה כשר מתחילתו. | |
לט | ניצול גינה לזרוע כולה במיני ירק | א. מחלק הגינה לערוגות אפילו ו' על ו' ב. בכל ערוגה עושה ה' עיגולים ג. בקצותיה עושה ד' ריבועים. ד. את כל אלה זורע שתי ואת המרווחים בית הערוגות זורע ערב. |
|
מ | כללי הפרדה ומראית עין | כשיש מרחק שמונע יניקה או שנראים מובדלים. הזרעים מותרים | יש מרחק – ואפילו נטו אח"כ שנראים סמוכים (למעט דלעת יונית). נראים מובדלים - כראש תור למרות שהזרעים סמוכים. הכל מותר. |