התחברות
סיכום הלכות כלאי זרעים ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצז - סעיף יד
הרב ירון אליה
סימן רצז - סעיף יד
צורות שונות מאותו מין אינם כלאיים זה בזה
משנה כלאים א משנה א – ה: החטים והזונין אינן כלאים זה בזה לפי שכשהשחיתו דור המבול את דרכם היתה הארץ גם היא מזנה את פירותיה והיו זורעים חטים ומוציאה זונין, הלכך לא הוי כלאים עם החטים. אבל עם שאר מיני תבואה הוי כלאים, ואף על גב דלא חזי למאכל אדם מכל מקום כיון שמוליכים אותו ממקום למקום למאכל יונים הוו כלאים: השעורים ושבולת שועל כל השנוים במשנה זוג זוג אינם כלאים זה בזה, אחד מזוג זה וא' מזוג זה הם כלאים זה בזה. והא דאמרינן במנחות [דף ט א] הכוסמין מין חטים ושיפון מין שעורים, הני מילי לענין חלה שמצטרפין זה עם זה לשיעור חלה אבל לענין כלאים הוו כלאים זה בזה הכוסמין והשיפון משום דדמו להדדי אינם כלאים זה בזה הפול והספיר הפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועים אינם כלאים זה בזה אם זרע כל אחד עם בן זוגו: הקשות קשואין והמלפפון אינם כלאים זה בזה רבי יהודה אומר כלאים. חזרת וחזרת גלים עולשין ועולשי שדה כרישים וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה ופול מצרי והחרוב מין קטנית, וקורין לו חרוב לפי שתרמיליו שהזרע בתוכו הן דקין ועקומין כחרובין והוא ממין פול המצרי: אינם כלאים זה בזה: הלפת הוא מין צנון ועליו דומים לעלי הלפת הלכך לא הוו כלאים והנפוץ והכרוב התרו בתור התרדים והלעונים אינם כלאים זה בזה הוסיף ר"ע השום והשומנית שום מדברי והוא קטן מן השום הגדל בגנים הבצל והבצלצול בצל מדברי קטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול והתורמוס והפלסלוס מין תורמוס הוא ותורמוס מין קטנית ידוע מר מאד ששולקים אותו שבע פעמים ואוכלים אותו בקנוח סעודה אינן כלאים זה בזה: ובאילן האגסים והקרסתומלין מין אגסים קטנים הדומים לעפצים והפרישים הם חבושים והעוזרדים אינם כלאים זה בזה התפוח והחזרד תפוח יערי הפרסקים בלע"ז פירשאג"ס וכשהן קטנים דומין לשקדים והשקדין והשיזפין והרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה: הצנון והנפוץ החרדל והלפסן ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה:
סעיף יד: לשון הרמב"ם פרק ג' הלכה א'- ד': יש מינים בזרעים שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שנוי המקומות והעבודה שעובדים בארץ, עד שיראה כשני מינים. ואף על פי שאין דומין זה לזה, הואיל והם מין אחד אינם כלאים זה בזה.
ויש בזרעים שני מינים שהם דומין זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת, ואעפ"כ הואיל והם שני מינים הרי אלו אסורים זה עם זה.
כיצד, החזרת עם חזרת גלים, והעולשים עם עולשי שדה, והכרישין עם כרישי שדה, והכסבר עם כסבר הרים, והחרדל עם חרדל מצרי. ודלעת מצרית עם דלעת הרמוצה (פי' מין דלעת מר שממתקין אותה ברמץ שהוא אפר חם) אינם כלאים זה בזה שכולם מין אחד ונפרד רק משינוי המקומות ועבודת הארץ.
וכן החטים עם הזונין, והשעורים עם שבולת שועל, והכוסמין עם השיפון. הפול עם הספיר, והפורקדן עם הטופח (פי' פרקדן וטופח מיני זרעונים דקים. ושעועות בערבי לנביא"ה ומלפפון פי' בירושלמי פרי הבא מן האבטיח והקישות או מהאבטיח והטופח. וי"א שהוא הפרי הנקרא בלע"ז ציטרול"ו. והתרובדור הוא מין כרוב שעליו קטנים, והתרדין הם מן ירק בוליט"י בלע"ז, והלעונים הם ממין התרדין, והנפוסים הם מין צנון, והלפתן פי' הערוך מארוי"ו בלע"ז) ופול הלבן עם השעועות, והקישות עם המלפפון, והכרוב עם התרובדור, והתרדין עם הלעונים, אינם כלאים זה בזה שכולם מין אחד רק שיצאו צורות שונות במעשה בראשית.
אבל הצנון עם הנפוסים, והחרדל עם הלפסן, ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה, אף על פי שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה.
וכן בהרכבה באילן, שיש שני מינים שדומים זה לזה בעלין או בפירות אך אינו 'דמיון גדול' או שטעם פירותיהם 'רחוק ביותר' כדלהלן, הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים, כמו שנתבאר בסימן רצ"ה.
ויש בזרעים שני מינים שהם דומין זה לזה וצורת שניהם קרובה להיות צורה אחת, ואעפ"כ הואיל והם שני מינים הרי אלו אסורים זה עם זה.
כיצד, החזרת עם חזרת גלים, והעולשים עם עולשי שדה, והכרישין עם כרישי שדה, והכסבר עם כסבר הרים, והחרדל עם חרדל מצרי. ודלעת מצרית עם דלעת הרמוצה (פי' מין דלעת מר שממתקין אותה ברמץ שהוא אפר חם) אינם כלאים זה בזה שכולם מין אחד ונפרד רק משינוי המקומות ועבודת הארץ.
וכן החטים עם הזונין, והשעורים עם שבולת שועל, והכוסמין עם השיפון. הפול עם הספיר, והפורקדן עם הטופח (פי' פרקדן וטופח מיני זרעונים דקים. ושעועות בערבי לנביא"ה ומלפפון פי' בירושלמי פרי הבא מן האבטיח והקישות או מהאבטיח והטופח. וי"א שהוא הפרי הנקרא בלע"ז ציטרול"ו. והתרובדור הוא מין כרוב שעליו קטנים, והתרדין הם מן ירק בוליט"י בלע"ז, והלעונים הם ממין התרדין, והנפוסים הם מין צנון, והלפתן פי' הערוך מארוי"ו בלע"ז) ופול הלבן עם השעועות, והקישות עם המלפפון, והכרוב עם התרובדור, והתרדין עם הלעונים, אינם כלאים זה בזה שכולם מין אחד רק שיצאו צורות שונות במעשה בראשית.
אבל הצנון עם הנפוסים, והחרדל עם הלפסן, ודלעת יונית עם דלעת מצרית או עם דלעת הרמוצה, אף על פי שדומים זה לזה הרי אלו כלאים זה בזה.
וכן בהרכבה באילן, שיש שני מינים שדומים זה לזה בעלין או בפירות אך אינו 'דמיון גדול' או שטעם פירותיהם 'רחוק ביותר' כדלהלן, הואיל והם שני מינים הרי אלו כלאים, כמו שנתבאר בסימן רצ"ה.
להתיר דמיון מינים בימינו
דרך אמונה הלכות כלאים פרק ג הלכה א : ונראה דאף בדורותינו רשאין החכמים לסמוך על הכרעתם בצורות המשתנות איזה מהן מין אחד ואיזה מהן ב' מינים בין כשהנידון במין א' שנברא בצורות מתחלפות ובמהות ומזג אחד ובין בנידון דמיון הפירות והעלין שהתיר רבנו ואצ"ל אם שינוי צורתם מפני שינוי המקומות, וכל שדעתנו מכרעת הכרע גמור שאין בו ספק סומכין אנחנו להתיר, ומיהו מה שנקרא שם אחד אין זו עדות שהן מין א' שהלשון הוא רק הסכמת בני אדם ומ"מ אפשר שהוא סניף להתיר שהרי הסכים עליהן דעת הבריות שהן מין א' ולכן אם דומין גם במראיתן וטעמן אפשר להתיר אבל לפרט הדברים צריך לשקוד עליהן ולהכריע:
עמוד הקודםעמוד הבא