סימן רצו - סעיף כא
הזורע ד' אמות מחוץ לכרם מקדש שתי שורות
משנה כלאים דמשנה ה: הנוטע שורה של חמש גפנים בית שמאי אומרים כרם וצריך להרחיק ממנה ארבע אמות כדי עבודת הכרם ובית הלל אומרים אינו כרם ואין צריך להרחיק אלא ששה טפחים כגפן יחידית עד שיהו שם שתי שורות לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם כלומר בתוך ארבע אמות של עבודת הכרם בית שמאי אומרים קידש שורה אחת דכי אמרה תורה (דברים כב) פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם, שורה אחת מקריא כרם ובית הלל אומרים קידש שתי שורות דאין נקרא כרם פחות משתי שורות, הלכך ותבואת הכרם דאמרה תורה דקדשה שתי שורות משמע:
כסף משנה הלכות כלאים פרק ו הלכה ג : בפ"דהזורעארבעאמותשבכרם...ודברירבינויכוליםלהתבארמתוךמשנהזוואינייודעלמההראב"דכתבשאיןלושורשודבריסמ"גכדברירבינו.
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד הלכה ג פני משה: גמ'...זרע כנגד האמצעי כלומר אם לא זרע אלא כנגד שלש גפנים האמצעיים בלבד ולא כנגד הגפן שבקצה השורה שמכאן ומכאן: על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה. דכיון דשלש גפנים נמי שורה מיקריא והזרע הוא כנגד שלש האמצעיים אוסר ג"כ את הגפנים שבקצה השורה מכאן ומכאן:על דעתיה דבית הלל אוסר שלש כנגד שלש. דאוסר שתי שורות, ושלש גפנים שורה מיקריא אוסר שלש שבשורה הראשונה ושלש כנגדן שבשורה שניה ובכרם שיש בו כמה שורות מיירי:
מגפן יחידית מרחיק ו' טפחים
משנה כלאים ו, א: וכמה היא עבודת הגפן? ששה טפחים לכל רוח. רבי עקיבא אומר שלשה:
סעיף כא: לשון הרמב"ם פרק ו הלכה ג':במה דברים אמורים, בזורע או מקיים תוך הכרם. אבל בזורע חוץ לכרם וסמוך לו, הרי זה מקדש שתי שורות של גפנים הסמוכות לזרע, ר"ל באורך כל הזרע, ויתר ד' אמות חוץ לזרע כב"ה במשנה ד' ה' וכרמב"ם שמתייחסים לשטח שמתקדש כאילו כולו מלא זרעים וממילא יש עוד ד' אמות מקצהו שגם בהם נאסרים הגפנים למרות שרחוקים מהזרע יותר מד' אמות, ומתקדש מן הזרע רוחב ד' אמות בלבד באורך כל השורה של כרם. כב"ה ולא כבית שמאי שכל השורה הראשונה נאסרת.
ואם זרע בצד גפן יחידית, אינו מקדש מהזרע אלא ששה טפחים לכל רוח כחכמים במשנה ו' א'.
עמוד הקודםעמוד הבא