התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף סג
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף סג
עריס היוצא מהכותל
משנה כלאים ומשנה ז: עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך הקרן וכלה כגון חמש גפנים הנטועות בצד גדר, ואין מחזיקות את כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה, ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשני זויות הכותל עומדות: רמב"ם: אמר שאם התחיל העריס מתוך זוית שבין שני כותלים והוא אומרו מתוך הקרן, והיה מיצר והולך עד שנעשה כמו לבינה משושלת כצורה זו: אמר שמרחיק עבודתו והיא ששה טפחים וזורע בין הכותל והעריס. ור' יוסי אומר עד שיהיה בין הקצה שכלה ובין הכותל ארבע אמות, ואז נותן לו עבודתו וזורע את המותר כמו שציירנו. ואין הלכה כר' יוסי. נותנין לו עבודתו ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל, ואף על פי שאין אורך הכותל ארבע אמות וזורע את המותר ר' יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם ר' יוסי לטעמיה דאסר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע אם אין שם ד' אמות, והכא קמ"ל דלא תימא דוקא בגת ונקע שסתומים מארבע רוחות הוא דמצריך רבי יוסי ארבע אמות אבל אצל כותל שאינו מוקף מארבע רוחות אימא לא. ואי אשמעינן בהא. [ה"א] בהא מצריך ר' יוסי ארבע אמות משום דיש כאן [ה'] גפנים בין שני קרנות של כותל, אבל גבי גת ונקע שאין שם אלא גפן יחידית אימא לא צריכא. ולעיל כתבנו דאין הלכה כרבי יוסי:
רדב"ז הלכות כלאים פרק ח הלכה ט : ופירש ר"ש חמש גפנים הנטועות בצד הגדר ואין מחזיקות כל הגדר אלא שלש בראש הקרן מזה ושתים בראש הקרן השני מזה ובאמצע הכותל אין שם גפנים אלא בשתי זויות הכותל עומדות נותנין לו עבודתו ששה טפחים מכאן וששה טפחים מכאן וזורע שאר הכותל אף על פי שאין אורך הכותל ארבע אמות ורבי יוסי דאסר לטעמיה דאמר בפרקין דלעיל גבי גת ונקע ובירושלמי מצריך להו. וק"ל על פירוש זה כיון דלא אתא ת"ק אלא לאשמועינן דאין הכותלים מחברים הגפנים מותר לזרוע ביניהם אחר שמרחיק ששה מכאן וששה מכאן כדי עבודת גפנים יחידיות ולאפוקי מדר' יוסי מאי עריס דנקט בלא עריס נמי הכי הוא. ותו קשה כיון דאיכא חמש גפנים הרי הוא עריס וצריך להרחיק מכנגד העריס. וי"ל דכיון דלא הוו חמש גפנים בשורה אחת לא הוי עריס והא דקתני עריס משום רבותא דר' יוסי דאע"ג דהוו חמש ועשאן כמין עריס אם אין שם ד' אמות לא יביא זרע לשם ואפשר שכך היה מפרש הראב"ד מתני'. ומדברי רבינו נראה שהוא סובר דכיון דהחמש גפנים יוצאין מן הקרן וערסן דין עריס יש להם וצריך להרחיק מעיקרי הגפנים ד' אמות ואם כלה העריס מותר לזרוע ואם לא כלה העריס אף על פי שהרחיק כשיעור אינו זורע אלא אחר שכלה העריס.
ר"י קורקוס הלכות כלאים פרק ח הלכה ט : ורבי יוסי נחלק שם והצריך ארבע אמות ריחוק בין קצה העריס דהיינו המשולש ובין הקרן ורבינו פסק כת"ק שלא הצריך רק שיעור ו' טפחים23כמו בגפן נטועה בכתלו או בנקע
סעיף סג: : לשון הרמב"ם פרק ח'' הלכה ט': שני כתלים הסמוכים זה לזה והגפנים נטועים בזויות ביניהם, והעריס יוצא עם הכתלים מתוך הקרן וכלה, מרחיק מעיקרי הגפנים כשיעור ד' אמות. ובציור הר"ש די בו' טפחים. רדב"ז, וזורע במקום הכלה שאין עליו עריס. ואף על פי שהזרע מכוון בין שני הכתלים שביניהם העריס, הואיל והרחיק כשיעור, הרי זה זורע בין הכתלים.
- ↩
וכן בפיה"מ. אמנם יתכן שמה שכתב ר"י קורקוס ו' טפחים הוא דווקא בקצה העריס כפי שכתב בעצמו ואינו חולק על הבנת הרדב"ז שצריך להרחיק ד' אמות מהגפנים עצמם. וכן חילק למעשה בד"א כאן. (וכעין זה בסעיף ס')
