התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף מג
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף מג
מחול הכרם, אם יש בין כרם לגדר י"ב אמה מרחיק ד' וזורע
משנה כלאים דמשנה ב: איזו היא מחול הכרם? בין כרם לגדר מקום פנוי בין כרם לגדר סביב, כמו מחולות הנשים כשמרקדות בסבוב לשון אז תשמח בתולה במחול (ירמיה לא) אם אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם. היו שם שתים עשרה אמה נותנין לו עבודתו כדברי בית הלל, נותן ד' אמות לעבודת כרם וזורע השאר. אבל אם אין שם י"ב אמה לא יביא זרע לשם, דארבע אמות דלהדי כרם עבודת הכרם, וארבע אמות דלהדי כותל כיון דלא מזדרעי מפני תקון הכותל כדי שיהלך אדם על גבי קרקע סמוך לכותל ויהיה העפר נדוש ויתחזקו יסודותיו אפקורי מפקר להו. ואמצעיות אי איכא ד' אמות חשיבי ואי לא בטלי לגבי כרם, והכא לא בעינן שש עשרה שאין האסור אלא מצד אחד. וכל הנך אמות באמה בת ששה טפחים: וזורע את המותר:
אין מחול לכרם קטן
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד הלכה א : אמר רבי זעירא ר' יסא בשם רב מתנה אין זנב לכרם גדול ולא מחול לכרם קטן. אין זנב לכרם גדול שאי אתה זקוק לו. ולא מחול לכרם קטן לוסר חוצה לו יותר מתוכו? תוכו שמונה וחוצה לו שתים עשרה?! ואי זהו כרם קטן שלש כנגד שלש. הא שלש כנגד שלש [כנגד שלש14] יש לו מחול:
מחול הכרם אינו מקדש בדיעבד
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק זהלכה ב: מותר מחול הכרם ארבע אמות. מותר חורבן הכרם ארבע אמות. מותר פיסקי עריס ששה טפחים. מותר אפיפירות ששה טפחים. בנתיים מהו מה הדין בכרמים שלא נזכרו ושדינם אוסרים ואינם מקדשים? והכוונה לכרם גדול ובין שורה לחבירתה ט"ז אמה שהשורות מצטרפות לכרם (לדעת רוב הראשונים. אך לרמב"ם משמונה אינו מצטרפות), האם איסור זריעה שם רק לכתחילה ובדיעבד אינו מקדש, או שמקדש גם בדיעבד רבי יוחנן אמר אסור ומקדש רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש ושואל על ר"ל מה נפשך כרם גדול הוא אם הכרם במשנה, "מותר חורבן הכרם וכו'" אם מדובר בכרם גדול למה לי חורבנו אפילו מטעתו כלומר, מדוע נקט במשנה אם זרע במותר חורבן הכרם אינו מקדש, הרי היה יכול לכתוב הלכה זו בכרם גדול [שיש בו ג' שורות] שנטוע מטע שש עשרה אמות שגם אם זרע שם אוסר ואינו מקדש! כרם קטן הוא אם המשנה מדברת שנטע שתי שורות וביניהן ח' אמות, זה לא יתכן ואינך יכול להעמיד את המשנה בכרם קטן, שהרי אין לו מחול בכרם קטן אין דין של מחול הכרם, ובמשנה מונה גם מחול הכרם, א"כ ודאי שאינו מדבר בכרם קטן! אלא כי נן קיימין בכרם גדול כרם שיש בו ג' שורות ויש בו דין של מחול הכרם, אבל שנטעו על מטע כרם קטן ובין שורה לשורה יש רק ח' אמות שהוא מטע כרם קטן. ובא ללמדנו שאם הכרם הזה חרב, אינו מקדש מה שנזרע בתוכו. אמר רבי זעירא [דףלגעמודא] הדא אמרה זה שאמרנו, מכאן אתה למד כרם גדול שנטעו מתחילה שמנה על שמנה אין לו מחול. אין תימר מטע שש עשרה על שש עשרה תוכו אסור ומקדש חוצה לו לא כל שכן. אמר רבי יוסי אין לוקין אלא על עיקר הכרם:
סעיף מג: לשון הרמב"ם פרק ז' הלכה יב-יג: וכן מקום שנשאר פנוי בלא גפנים בין סוף הכרם ובין הגדר שלו, והוא הנקרא מחול הכרם, אם יש בו י"ב אמה מרחיק מהגפנים ד' אמות וזורע את השאר כיון שד' אמות שייכים לכרם וד' אמות לחזוק הגדר ע"י ההליכה וצריך באמצע ד' אמות מקום חשוב לזריעה. ערוה"ש.
היה בה פחות מי"ב אמה כך שהיתרה באמצע קטנה ובטלה לכרם, לא יביא זרע לשם. ואם הביא, הואיל והרחיק ד' אמות, הרי זה לא קידש.
במה דברים אמורים, בכרם גדול ג' שורות של ג'. כס"מ ורה"פ . ואחרים פרשו ב' שורות של ג'.ר"י קורקוס. אבל בקטן ב' שורות, אין לו מחול אלא מרחיק ארבע אמות מסוף הגפנים, וזורע עד הגדר.
וכן כרם גדול שהיה בין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר, אין לו מחול. שלרמב"ם אינו כרם. אבל מרחיק מצידו ד' אמות משום מראית עין כדלעיל סע' לד'.
היה בה פחות מי"ב אמה כך שהיתרה באמצע קטנה ובטלה לכרם, לא יביא זרע לשם. ואם הביא, הואיל והרחיק ד' אמות, הרי זה לא קידש.
במה דברים אמורים, בכרם גדול ג' שורות של ג'. כס"מ ורה"פ . ואחרים פרשו ב' שורות של ג'.ר"י קורקוס. אבל בקטן ב' שורות, אין לו מחול אלא מרחיק ארבע אמות מסוף הגפנים, וזורע עד הגדר.
וכן כרם גדול שהיה בין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר, אין לו מחול. שלרמב"ם אינו כרם. אבל מרחיק מצידו ד' אמות משום מראית עין כדלעיל סע' לד'.
- ↩
כך גרס בכסף משנה הלכות כלאים פרק ז הלכה יג וכן בפני משה ובערוה"ש. ונראה שמכאן מחלוקת האחרונים בגדר כרם גדול.
