סימן רצו - סעיף ס
פסקי עריס הרחוקים אינם* ככרם להרחקה
משנה כלאים ומשנה ו: פסקי עריס שמנה אמות ועוד. וכל מדות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפסקי עריס. אלו הן פסקי עריס עריס שחרב מאמצעו כגון שנטע י"א גפנים בצד הגדר וחרב גפן האמצעי ונעשו שתי עריסין, שאין עריס פחות מחמש גפנים ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וה' גפנים מכאן אם יש שם ח' אמות לא יביא זרע לשם שמונה אמות ועוד נותנין לו כדי עבודתו לר' יוחנן בן נורי דלא חשיב עריס כרם נותן ששה טפחים לזה וששה טפחים לזה וזורע את המותר, ולמאן דחשיב ליה כרם צריך שיתן ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ואינו יכול לזרוע אלא אותו ועוד. מיהו אפילו מאן דחשיב עריס כרם לאו לכל מילי, מדלא בעי בפסקי עריס ט"ז אמה כמו בקרחת הכרם, ועוד דהזורע ד' אמות בכרם מקדש והזורע מותר פסקי עריס מששה טפחים ואילך לא מקדש כדלקמן [פ"ז מ"ג]: וזורע את המותר:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק והלכה ד: מתני' פיסקי עריס שמונה אמות ועוד לרמב"ם: אחד משישים באמה לראב"ד ורוב הראשונים: אחד משישה. וכל מידות שאמרו חכמים בכרם אין בהם ועוד חוץ מפיסקי עריס. אילו הן פיסקי עריס: עריס שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מיכן וחמש גפנים מיכן אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם. שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.
לרמב"ם: מדובר בשני עריסים שביניהם היתה שורת גפנים שחרבה כשיש ח' אמות מקלים שלא צריכים להרחיק ד' אמות מהעריסים הנותרים כדין עריס אלא די בהרחקה של ו' טפחים לזרוע. | ר"ש, ברטנורא: מדובר שהיה עריס של אחת עשר גפנים בשורה וחרבה הגפן האמצעית כך שנותר עריס של חמישה גפנים בכל צד. ומקלים שדי במרחק של ד' אמות ול"צ ט"ז אמה כדין קרחת הכרם. |
| |
תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק דהלכה ט: כמה הוא ועוד? אחד מששה טפחים באמה.
מראה הפנים מסכת כלאים פרק ו הלכה ד : אלו הן פיסקי עריס וכו'. מלישנא דמתני' משמע שהי' כאן עריס מהרבה גפנים ואמצעי הוא שחרב והיינו שנפסקה גפן האמצעית וכדמפרש בגמ' בהדיא שנטע אחת עשרה גפנים וכו' כדפרישית במתני' וזהו פי' הראב"ד ז"ל בהשגה בפ"ח בהלכה ה' וכך הוא משמעות פשטה דהמתני' והסוגיא ולהרמב"ם ז"ל דרך אחרת בפירושא דמתני' כמ"ש שם וטרחתי הרבה כדרכי בכל מקום לחפש ולעיין בכל היכולת כדי להעמיד דבריו בחיבורו וכאן לא מצאתי סמך לדבריו.
רמב"ם הלכות כלאים פרק ח הלכה ה : עריס שחרב אמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים בצד הגדר מכאן וחמש גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן זהו הנקרא פסקי עריס, אם יש ביניהן שמונה אמות ואחד מששים באמה הרי זה מרחיק מכל שורה ששה טפחים וזורע, והוא שלא יזרע תחת האפיפירות כמו שבארנו.
השגת הראב"ד: עריס שחרב אמצעו וכו'. א"א זה מן הטעות הראשון שאין איסור העריס מצד הכותל השני ומ"ש הוא לא נקרא פסקי עריס אלא שני עריסים הם וגם לא נקרא עריס שחרב באמצעו שהרי לא היה שם ולא הוחרב אלא שהיו שם י"א גפנים וחרבה האמצעית שהיא כעין קרחת הכרם ואף על פי שבקרחת הכרם בעינן י"ז אמה בעריס שאינו אלא שורה אחת די לו בשמונה אמות ועוד והוא טפח יותר, והכי איתא בירושלמי.+
סעיף ס: לשון הרמב"ם פרק ח'' הלכה ה', ו': עריס שחרב אמצעו ונשתיירו בו ה' גפנים בצד הגדר מכאן וה' גפנים בצד הגדר האחר מכנגדן, זהו הנקרא פסקי עריס ולר"ש, ברטנורא פסקי עריס הם כשהיו י"א בשורה וחרבה הגפן האמצעית;
אם יש ביניהם ח' אמות וזה קולא בעריס על כרם שלא צריך ט"ז אמה כדין קרחת. ר"ש. כיון שבזריעה במרווח הזרע אינו רואה את כל שורת העריס ואינו ככרם ממש. גר"א., ואחד מס' באמה ולראב"ד ורוב הראשונים אחד משש שהוא טפח, ה"ז מרחיק מכל שורה ו' טפחיםולציור הר"ש וברטנוראד' אמות, כדין כרם. וזורע. והוא שלא יזרע תחת האפיפירות. שהגפן אמורה להתפשט עליהם.
היה ביניהם ח' אמות בצמצום, ה"ז לא יזרע לשם; ואם זרע, הואיל והרחיק מכל שורה ו' טפחים, ה"ז לא קידש.
ואם אין שם גדר, מרחיק מכל שורה ו"ט וזורע אפילו כשאין ח' אמות ועוד, שאין כאן לא עריס ולא פסקי עריס. חזר ובנה הגדר, חזר העריס למקומו וחזרו פסקי עריס למקומן.
עמוד הקודםעמוד הבא