סימן רצו - סעיף לב
שורה אחת של גפנים אינה כרם
משנה כלאים ד משנה ה: הנוטע שורה של חמש גפנים בית שמאי אומרים כרם ובית הלל אומרים אינו כרם עד שיהו שם שתי שורות. לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם בית שמאי אומרים קידש שורה אחת ובית הלל אומרים קידש שתי שורות:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד הלכה ג פני משה: גמ'...זרע כנגד האמצעי כלומר אם לא זרע אלא כנגד שלש גפנים האמצעיים בלבד ולא כנגד הגפן שבקצה השורה שמכאן ומכאן: על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה. דכיון דשלש גפנים נמי שורה מיקריא והזרע הוא כנגד שלש האמצעיים אוסר ג"כ את הגפנים שבקצה השורה מכאן ומכאן:על דעתיה דבית הלל אוסר שלש כנגד שלש. דאוסר שתי שורות, ושלש גפנים שורה מיקריא אוסר שלש שבשורה הראשונה ושלש כנגדן שבשורה שניה ובכרם שיש בו כמה שורות מיירי:
גפנים המרוחקים למעלה מח' אמות^ אינם כרם
משנה כלאים ד, ט: הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה מותר להביא זרע לשם ... רבי מאיר ורבי שמעון אומרים אף הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות מותר ולא בעינן שש עשרה אמה אלא בכרם חרב אבל בנוטע מעיקרא כי מרחקי שמנה אמות דיו. וכן הלכה:
משנה כלאים דח: הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם דמצטרפין להיות כרם, אבל רחוקים שמנה חוץ ממקום הגפנים אין מצטרפים והרי הן כגפן יחידית, ומרחיק ששה טפחים משורה זו וששה טפחים משורה זו וזורע ששה אמות שבאמצע...
שתי שורות הסמוכות למטה מד' אמות אינם כרם
משנה כלאים המשנה ב: כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות רבי שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים כרם ורואין את האמצעית כאילו אינן:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ה: גמ' אמר להם רבי שמעון אותם שאתם אומרי' רואין את האמצעיות כילו אינן הרי הן עיקרו של כרם כלומר, ברור שהכרם לא יישאר צפוף כי אי אפשר לעבוד אותו, אלא שהבעלים מעוניינים לגדל כמה גפנים במקום הזה, לעקור אותם ולנטוע אותם במקום אחר. ודווקא הגפנים החיצוניות עומדות לעקירה! אמר רבי חנניה הדא אמרה זאת אומרת, כלומר, דברי ר"ש שאינו כרם נאמרו כשהיו שש כנגד שש. אבל אם היו חמש כנגד חמש אם בכל שורה נטועות ה' גפנים כל עמא מודיי שהן רואין את האמצעיות כילו אינן מאחר ורוצה לעקור אחת ולהשאיר אחת, אם יעקור את הגפנים א' ג' ה' ישארו רק שתים. ואם יעקור את ב' ד' ישארו שלש גפנים, יודה ר"ש שבעה"ב יעקור את האמצעיות, היינו את הגפנים ב' ד' ואילו א' ג' ה' נשארות, ויש להן דין של כרם.
כסף משנה הלכות כלאים פרק ז: ורבינונראהשהיהגורסהדאאמרהכשהיושתיםאבלאםהיושלשכלעמאמודושהםרואיםהאמצעיותכאילואינםוצ"ע. וכןצ"עלמהפסקכר"ש. ואפשרשטעמומשוםדהאדאמררביחנניהדבסמוךלפרושידבריר"שאיצטריךומאחרדאמוראמפרשדבריומשמעדסביראליהדהלכתאכוותיה:
סעיף לב: שם: היתה שורה אחת של גפנים זו בצד זו, ואפילו הן מאה, אין זה כרם אלא כגפן יחידית, ומרחיק מן השורה ששה טפחים, וזורע כב"ה במשנה ג' ה' שדין כרם הוא דווקא בשתי שורות.
היו שתי שורות, הרי זה כרם וצריך להרחיק ד' אמות מכל צד, ואח"כ יזרע. וכמה יהיה בכל שורה, ג' גפנים או יותר. ומה שהחמרנו כבר בשניים כנגד שניים ואחת יוצאת זנב הוא מדין זנב הכרם שרואים כאילו קיימת גפן שלשית גם בשורה השניה ומרחיקים ממקומה ד' אמות.
בד"א, כשהיה בין כל גפן וגפן מד' אמות ועד ח'. אבל אם היה בין שתי השורות או בין הגפנים ח' אמות ולא ט"ז אמה.וכר' מאיר ור' שמעון במשנה ד' ט' שאינו דומה לקרחת שכבר היה לה דין כרם, חוץ ממקום הגפנים, הרי אלו כמובדלות זו מזו ואינם כרם אחד, ואינו מרחיק אלא ו' טפחים מכל שורה.
וכן אם בכרם של שתי שורות היה ביניהם פחות מד', הרי אלו כגפן אחת ומרחיק ו' טפחים לכל רוח ואפילו היו ששה בשורה כר' שמעון במשנה ה' ב' ולא כחכמים. אמנם היום שמרחק הנטיעה הנהוג בין הגפנים הוא פחות מד' אמות עדיין אסור אפילו בב' שורות. משום שהגדרת כרם הוא ע"פ הרגילות. הלכות הארץ הערה 154.
עמוד הקודםעמוד הבא