התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף מט
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף מט
חצר קטנה שנפרצה לכרם בגדולה נאסרת בזריעה משא"כ בהיפוך
משנה עירובין טמשנה ב: גג גדול סמוך לקטן הגדול מותר להוציא לו כלי בית שלמטה, ואין בני הקטן אוסרין עליו. דלגבי גדול הך פרצה פתחא היא ושרי באותן גפופים העודפים מעט מכאן ומעט מכאן, כמעקה שסביב הגגות וחשיבא סתימה. וכגון שאין הפרצה יותר מעשר. והקטן אסור אבל קטן אסור להוציא לו כלי הבית דבני גדול אסרי עליה שהרי נפרץ לו במלואו:. חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת בשביל הגפופין שנשארו לה מכאן ומכאן הוי הך פרצה כפתח וקטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה שהרי נפרצה במלואה. ודוקא כשנפרצה קודם השבת אבל אם נפרצה בשבת אפילו הקטנה מותרת, שכיון שהותרה למקצת שבת קודם שנפרצה הותרה לכולה שבת: חצר שנפרצה לרשות הרבים שנפל הכותל הפונה לרה"ר במלואו או ביותר מעשר המכניס מתוכה לרשות היחיד או מרשות היחיד לתוכה חייב דכרה"ר היא דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית אבל אסור, דלאו רה"ר היא אלא כרמלית. והל' כחכמים
בבלי עירובין צב. : שמע מינה ממתניתין: דיורי גדולה בקטנה מושלין בקטנה ומושכין אותה אצלן ואין דיורי קטנה מושלין בגדולה למשכה אצלה. כיצד? גפנים בגדולה - אסור לזרוע את הקטנה, דכמאן דהויא קטנה כולה בתוך גדולה דמי, ואפילו מרחיק ארבע אמות מן הגפנים, שאפילו בתוך הגדולה מותר להרחיק ולזרוע - הכא אסור, דקתני מתניתין מפני שהיא כפתחה של גדולה, אלמא: כולה כחד פתח משוה לה. ואם זרע - זרעין אסורין, גפנים מותרין דהא אין דיורי קטנה מושלין בגדולה. גפנים בקטנה - מותר לזרוע את הגדולה. לכתחלה, דלגבי גדולה פיתחא: וכל פתח כמחיצה הוא, ואפילו סמוך לגפנים מותר לזרוע את הגדולה לכתחלה, כדתנן (בבא בתרא כו א): היה גדר בנתיים - זה סומך לגדר מכאן, וזה סומך לגדר מכאן, וכשיגדלו הזרעים, אף על גב דדיורי גדולה בקטנה - אין אוסרים את הגפנים, דאמר במנחות פרק שני (טו, א): מעשה באחד שזרע את כרם של חבירו, ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים, ואמר: מאי טעמא - קנבוס ולוף אסרה תורה, שאר זרעים מדרבנן אסירי, הך דלא עבד איסורא - לא קנסו רבנן, הכי נמי, הואיל וכשזרע את הגדולה - בהיתר זרעה, אפילו שתיהם שלו ליכא למקנסיה, וכל שכן אם קטנה של אחרים, וגפנים שלה קדמו. 16
תוספות מסכת עירובין דף צב עמוד ב : גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה - ...נראה לר"י לפרש טעמא דשמעתין משום דשם גדולה על הקטנה ואין שם קטנה על הגדולה ולהכי גפנים בגדולה הוי שםכרם על הקטנה ואף על גב דאין גפנים בקטנה אסור לזורעה דרחמנא קפיד על שם כרם דכתיב לא תזרע כרמך כלאים אבל גפנים בקטנה מותר לזרוע בגדולה אף על גב דלכשיזרענה יהיה שם שדה על הקטנה אין לחוש דרחמנא לא קפיד אשם שדה דהא לא כתיב שדך לא תטע כרם דהוה משמע דקפיד אשם שדה.
סעיף מט: לשון הרמב"ם פרק ז' הלכה יט': חצר קטנה שנפרצה במילואה לגדולה, והיו הגפנים בגדולה, אסור לזרוע בקטנה כי יש שם כרם גם על הקטנה. תוס'; ואם זרע, הזרעים אסורים והגפנים מותרים.
היו גפנים בקטנה, מותר לזרוע בגדולה וגם כשיגדלו לא יאסרו הזרעים כי זרע בהיתר. רש"י. כי זריעה נאסרה ב"כרם" ואין שם כרם על הגדולה. תוס', הואיל ויש בגדולה פסין מכאן ומכאן ואין ברוחב הפתח י' אמות. ערוה"ש עב. הרי היא כמובדלת מן הקטנה ואין הקטנה מובדלת מן הגדולה. בב
היו גפנים בקטנה, מותר לזרוע בגדולה וגם כשיגדלו לא יאסרו הזרעים כי זרע בהיתר. רש"י. כי זריעה נאסרה ב"כרם" ואין שם כרם על הגדולה. תוס', הואיל ויש בגדולה פסין מכאן ומכאן ואין ברוחב הפתח י' אמות. ערוה"ש עב. הרי היא כמובדלת מן הקטנה ואין הקטנה מובדלת מן הגדולה. בב
- ↩
אשה בגדולה וגט בקטנה - מתגרשת שהרי היא כעומדת בקטנה, דכולה קטנה בתר גדולה שייכא. תוס': ולר"י נראה דהכא מיירי בשהשאילו להאשה חצר אחת וקאמרינן דכשהשאילו לה גדולה הוי שמה גם על הקטנה אשה בקטנה שהשאילו לה הקטנה לא הוי בהכי שמה על גדולה. מאירי:הואיל והאשה שהיא עיקר אצל הגט. אשה בקטנה וגט בגדולה - אינה מתגרשת. צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה - יוצאין ידי חובתן. דשליח ציבור דקאי בקטנה - הכא שייך ציבור בקטנה ושליח צבור בגדולה - אין יוצאין ידי חובתן. דרובה בתר חד לא משתדו תשעה בגדולה ויחיד בקטנה - מצטרפין, תשעה בקטנה ואחד בגדולה - אין מצטרפין. צואה בגדולה - אסור לקרות קריאת שמע בקטנה, צואה בקטנה - מותר לקרות קריאת שמע בגדולה.
