התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף נח
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף נח
הזורע בצד גדר העריס מרחיק* ממנה ד' אמות
הזורע בצד הגפנים מרחיק מהגפנים* ד' אמות
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ו הלכה א פני משה: בין כמאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ובין כמאן דאמר מעיקר הגדר מושחין מה ביניהון כלומר דודאי אם בא לזרוע מצד הגפנים לא מיסתבר לן לומר דפליגי בהא דלב"ש מודדין הד' אמות מעיקרי הגפנים ולב"ה מודדין מן הגדר ואם יש ד"א מן הגדר מותר לזרוע אף על פי שהוא בתוך ד"א מעיקרי הגפנים דהא ודאי ליתא דאם ב"ה מודו דכה"ג כרם מיקרי הואיל והוא בצד הגדר א"כ פשיטא שצריך להרחיק מעיקרי הגפנים ד"א כדין שאר הכרם אלא על כרחך דכי פליגי בבא לזרוע מצד האחר חוץ להגדר הוא דפליגי ואם הגפנים סמוכין לגדר הן אם כן מאי בינייהו דלא שייך לומר דפליגי בדבר מועט כזה אם הד"א מתחילין מצד העיקרי הגפנים או מצד הגדר מזה וקאמר ר' יונה דתיפתר דמשכחת לה דאיכא בינייהו אף בכה"ג: אמר ר' יונה תיפתר שהיו הכרתין נתונין מקצתן בתוך ארבע אמות ומקצתן חוץ לארבע אמות והן עיקרי הגפנים שקרויין כך כדלעיל בכמה מקומות נתונין מקצתן וכו' כגון בעריס מעוקם והגפנים מקצתן הן בצד בליטת הגדר למבפנים ומקצתן יוצאין להלן במעוקם מן הצד להגדר ואם באת למדוד מן הגפנים שבצד בליטת הגדר ד"א כדי לזרוע שם תמצא שאלו הגפנים הן חוץ לד"א אבל הגפני' שמן הצדדין להגדר הן בתוך ארבע אמות כזה וא"כ היינו דאיכא בינייהו אף בגונא שהן סמוכות להגדר: מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין ניחא. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין מקום שהחוט כלה אסור והשאר מותר אבל לב"ה דסברי דהמדידה היא מן הגדר וא"כ אין להקפיד על אלו הגפנים שבצדדין וחוץ לגדר אלא מודד ד"א מן הגדר עד מקום שהחוט כלה הוא שאסור לזרוע והשאר מותר ואף על פי שהוא בתוך ד' אמות שבגפני הצדדין דעיקר העריס על הגפנים שמבפנים להגדר הוא ומן הגדר הוא דמושחין ותו לא ובכה"ג משכחת לה חומרא לבית שמאי וקולא לבית הלל: היו שם שתי אמות מאן דאמר מעיקר הגפנים מושחין אינו אסור אלא שתי אמות. מאן דאמר מעיקר הגדר מושחין אסור עד שתי אמות אחר. כלומר ועוד איכא בינייהו בשאין הגפנים סמוכות לגדר אלא שיש ביניהם מרחק שתי אמות וא"כ למ"ד מעיקר הגפנים מושחין הד"א אינו אסור חוץ להגדר אלא שתי אמות דאותן ב' אמות שבין הגפנים לגדר בחשבון הן ומותר לזרוע אחר ההרחק ב' אמות מן הגדר אבל לב"ה דסברי מעיקר הגדר מושחין א"כ אסור עוד שתי אמות אחרות דמן הגדר צריך שיהיה ד"א והאי משכחת לה שפיר בעריס המכוון ובכה"ג ב"ש לקולא וב"ה לחומרא:
השגת הראב"ד הלכות כלאים פרק ח הלכה ג: כיצד הרחיק את השורה וכו'. א"א מעולם לא עלה על דעת שום מפרש שיהא צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל מפסיק בין הגפנים והזרע אלא כל הרחקה או מן הגפנים לשדה או מן הגדר לשדה וב"ה סברי מן הגדר לשדה ואם היו שתי אמות מן הגפנים לגדר למ"ד מן הגדר מושחין דהיינו ב"ה אינו אסור אלא שתי אמות וב"ש דאמרי מן הגפנים מושחין אסור עד שתי אמות אחרות והכי איתא בירושלמי.+
כסף משנה הלכות כלאים פרק ח הלכה ב : והראב"דשכתבדבירושלמיאיתאכפירושו,נראהשהיתהגרסתובירושלמימהופכתמשלנו:
סעיף נח: לשון הרמב"ם פרק ח'' הלכה ג': כיצד, הרחיק את השורה של גפנים מן הכותל, אמה, ונמצא העריס מן הגפנים ולכותל, מודד מן הכותל ד' אמות וזורע שדין הגדר כדין הגפן .ירושלמי. ולא כראב"ד שהגדר חוצץ, ונמצא בין הזרע ובין עיקרי הגפנים חמש אמות. ואם בא לזרוע מצד הגפנים, מרחיק מעיקרי הגפנים ולא כראב"ד שמונים מהגדר ד' אמות, שנמצא רחוק מן הכותל ה' אמות. ועל דרך זו דנין בכל עריס.
