סימן רצו - סעיף סט
אמירה לנכרי
בבלי שבת קלט. : שלחו ליה בני בשכר ללוי: ... כשותא בכרמא מהו ירק הוא - וכלאים בכרם, או אילן הוא - ואינו כלאים בכרם? אדאזיל, נח נפשיה דלוי. אמר שמואל לרב מנשיא: אי חכימת - שלח להו. שלח להו: ... כשותא בכרמא - עירבובא. ולישלח להו צד היתר בה כדרבי טרפון? דתניא: כישות, רבי טרפון אומר: אין כלאים בכרם, וחכמים אומרים: כלאים בכרם. וקיימא לן בברכות, בפרק כיצד גבי ערלה, והוא הדין לכלאים, שאף היא מצוה התלויה בארץ, ואינה נוהגת מן התורה אלא בארץ.: כל המיקל בארץ - הלכה כמותו בחוץ לארץ? ענה רב מנשיה מדוע לא הקל להם לפי שאינן בני תורה ומקילי טפי. מכריז רב: האי מאן דבעי למיזרע כשותא בכרמא – ליזרערב עמרם חסידא מנגיד עילויה, רב משרשיא יהיב ליה פרוטה לתינוק נכרי וזרע ליהכשותא בכרמא שהיא במחלוקת קסבר בחוץ לארץ שרי, ומיהו, כל כמה דאפשר - משני, שלא ילמדו להקל. וליתן ליה לתינוק ישראל! - אתי למיסרך. - וליתן ליה לגדול נכרי! - אתי לאיחלופי בישראל.
רמב"ם הלכות כלאים פרק א הלכה ג : אסור לזרוע כלאים לנכרי, ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים, ואסור לאדם לקיים כלאי זרעים בשדהו אלא עוקרן ואם קיימן אינו לוקה, ומותר לישראל לזרוע כלאי זרעים בידו בחוצה לארץ ואפילו לערב הזרעים לכתחלה ולזורען בחוצה לארץ מותר ודברים אלו דברי קבלה. השגת הראב"ד: ומותר לומר לנכרי: א"א ואם אמרו בחוצה לארץ יאמרו בארץ והלא אף המקיים לוקה ואיך אפשר שלא ינכש אותם ולא ישקה אותם והלא הוא מקיים בידיו, ועוד אמירה לנכרי באיסור לאו בעיא ולא איפשיטא ולחומרא בבבא מציעא. טור: ור"ל אפי' בשל ישראל ואיני יודע למה כיון. שאסור לקיימו היאך יהא מותר לומר לנכרי לזורעם?! ב"י: ומר' משרשיא אין ראיה שכן מדובר דווקא בכשות שנמצא במחלוקת ומהדין מתירים בחו"ל.
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות כלאים: ואסור להניח לעובד כוכבים שירכיב באילן של ישראל. כדאמר במס' שבת פ' תולין (דף קלט א) דאפילו כשותא בכרמא אסור להניח לעובד כוכבים לזורעו בכרמו:ב"י: ולא התיר אפילו כשות כיון דלוי אסר לבני בשכר לפי שאינם בני תורה אנן השתא לאו בני תורה אנן טפי מבני בשכר וכמו שכתבו התוספות (שם ע"ב ד"ה יום טוב) לענין מת ביום טוב שני:
רמב"ם הלכות כלאים פרק ח הלכה יג : ...ואם אמר לתינוק נכרי לזרוע לו בחוצה לארץ מותר, אבל לא יאמר לנכרי גדול שלא יתחלף בישראל.
כלאי הכרם בחו"ל
רמב"ם הלכות כלאים פרק ח: ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ כשאינו ב' מינים וחרצן במפולת יד הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילהכס"מ: אפילו בזרע יחיד בכרם. רא"ש: דווקא כשיש חשש שנזרע במפולת יד. ואפילו בחוצה לארץ, והוא שיראה אותו לוקט ומוכר אבל ספיקו מותר כמו שבארנו בהלכות מאכלות אסורות.
סיכום דעות הראשונים בזריעה בחו"ל:
- רמב"ם – אע"פ שמותר לזרוע, הזריעה נאסרת באכילה ואפילו ללא מפולת יד (ר"ן וכס"מ) וכ"פ בשו"ע.
- רא"ש בהבנת הרמב"ם – מה שזרעשלא במפולת יד מותר, ומה שנאסר הוא מה שנמצא ויש עליו ספק מפולת יד. וכן כתב בתה"ד והוסיף שהיום הכל מותר כיון שלא שכיח כלל לזרוע חרצנים.וכתב לחוש שלא יכנסו שרשי הזרע בענף ההברכה משום הרכבה.
- רמ"ה, נימוק"י – כאשר זורע ב' מינים נאסרים ואפילו לא במפולת יד.
- ראב"ד, ר"י, רא"ש, מרדכי – מה שמותר לזרוע מותר גם באכילה ולא נאסר בחו"ל אלא ב' מינים וחרצן ובמפולת יד וכ"פ הרמ"א.
סעיף סט: לשון הרמב"ם פרק ח' הלכה יג', י"ד: כל השיעורים האלו שמרחיקים בין הגפנים והתבואה או הירק, אינם אלא בא"י או בסוריא. אבל בחו"ל, מותר לזרוע בצד הגפנים בתוך הכרם, לכתחלה. ולא אסרו בח"ל אלא לזרוע שני מיני ירק או תבואה עם החרצן במפולת יד.
ואם אמר לאו דווקא אלא יכול לכתחילה. ט"ז כרב משרשיא לתינוק עובד כוכבים לזרוע לו בח"ל, מותר. אבל לא יאמר לעובד כוכבים גדול, שלא יתחלף בישראל.
ואף על פי שמותר לזרוע הירק בצד הכרם בחוצה לארץ, הרי אותו הירק הזרוע שם אסור באכילה, ואפילו בחוצה לארץ, והוא שיראה אותו לוקט ומוכר, אבל ספיקו מותר. הגה: וי"א דהואיל ומותר לזרוע ירק בצד הגפנים בח"ל, מותר לאכול אותו ירק גם כן (הגהות מיימוני פ"י מהלכות מ"א ותה"ד סימן קצ"ד). ואין לחוש אלא במקום דאיכא למיחש שנזרע ב' מיני ירק או ב' מיני תבואה עם חרצן במפולת יד (מרדכי פרק קמא דקדושין); ועל כן נהגו להקל במדינות אלו בירקות הנמצאים זרועות בכרמים, כי לא שכיח שנזרעו באיסור.
דרך אמונה הלכות כלאים פרק ח הלכה יד ס"ק (עח): מיהו כ"ז בחו"ל אבל בא"י אפי' בזה"ז ואפי' להסוברים דבזה"ז בטלה קדושת הארץ ואינה אלא מדרבנן מ"מ החמירו בה לאסור כדין ארץ מקודשת וספיקו אסור ומ"מ א"צ לחוש לסתם ירקות הנמכרין בא"י שמא הן מכה"כ אף על פי שידוע שיש כרמים של כה"כ דאזלי' בתר רובא:
עמוד הקודםעמוד הבא