התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף כב
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף כב
גפן הפחותה מטפח אינה מקדשת בכרם קטן
בבלי סוטה מג: ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב: ילדה הפחותה מטפח לענין ערלה הסביר רש"י שלא תגבה לעולם עד טפח - אינה מקדשת את הזרעים משום כלאי הכרם דכתיב בהו תקדש המלאה הזרע ונראה לי דקסבר כדאמרינן במנחות (דף טו:) קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן נינהו ובכי האי כרם לא גזור רבנן אשאר זרעים. והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, אבל כולי כרם גדול שהיא שפלת קומה הואיל וחשיבה גזור עליה – מקדיש.
כסף משנה הלכות כלאים פרק ו הלכה ד : (על פירוש רש"י) ואין נראה כן מדברי רבינו שלא חילק בדין זה בין קנבוס ולוף לשאר זרעים. ומשמע לי שדין זה בכלל שיעורים שהם הלכה למשה מסיני:
רדב"ז הלכות כלאים פרק ו הלכה ד: וטעמא דלא אמרו חכמים שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב נקרא כרם אלא בזמן שהוא כשאר הכרמים אבל פחות מטפח לא נקרא כרם אבל בזמן שהכרם כולו ננס שפיר נקרא כרם ומקדשי. א"נ כרם ננס לא נקרא כרם אלא שרבנן גזרו עליו ולא גזרו אלא בזמן שהכרם כולו כך משום דמיחלף בכרם אחר אבל שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב לא גזרו: (ונפק"מ לשתי השיטות אם כרם ננס גדול הוא דאוריתא או דרבנן)
סעיף כב: לשון הרמב"ם פרק ו הלכה ד': ילדה, פחותה מטפח, אינה מקדשת את הזרעים לרמב"ם אפילו בזרעי קנבוס ולוף הל"מ ולא כרש"י. כס"מ6.
במה דברים אמורים, בשתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, אבל אם כל הכרם כן, הרי זה מקדשכיון שחכמים לא גזרו על כרם שתים כנגד שתים אלא כשהוא מפותח כשאר כרמים או שחכמים לא גזרו על על כרם ננס אלא כשהוא בכרם שלם שמיחלף. רדב"ז.
במה דברים אמורים, בשתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, אבל אם כל הכרם כן, הרי זה מקדשכיון שחכמים לא גזרו על כרם שתים כנגד שתים אלא כשהוא מפותח כשאר כרמים או שחכמים לא גזרו על על כרם ננס אלא כשהוא בכרם שלם שמיחלף. רדב"ז.
- ↩
אבל הר"י קורקוס כאן הבין ברמב"ם שהשתמש במילה זרעים כי דעתו כרש"י למעט קנבוס ולוף
