התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף לד
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף לד
ג' שורות מרווחות מח'* עד ט"ז מותר לזרוע בתוכו
משנה שם[כלאים ד משנה ח]: ...היו שלש אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם דכיון דאיכא שלש שורות הוו ככרם גדול והמקום שבין כל שתי שורות מהן נדון כדין קרחת הכרם שהוא שש עשרה אמה. אבל חרבה השורה האמצעית, לדברי תנא קמא לא בעינן ביניהם שיעור קרחה כיון דלא נשתייר כרם, ולא דמי לכרם בן ארבע וחמש שורות דכי חרבה האמצעית אכתי נשאר כרם הלכך בעי המקום המוקרח ט"ז אמה: רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנינא בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם מאחר שהיה כבר כרם אף עתה דין כרם יש לו וצריך ט"ז אמה שאילו מתחלה נטען הרי זה מותר בשמונה אמות:
משנה כלאים דמשנה ט: הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה שכל שורה של גפנים רחוקה מחברתה ט"ז אמה מותר להביא זרע לשם ואין צריך להרחיק אלא ששה טפחים מן השורה, כעבודת גפן יחידית אמר ר' יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה והיה הופך שער שתי שורות לצד אחת וזורע את הניר ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור כרם גדול היה שכל שורה רחוקה מחברתה ט"ז אמה ולא היה רוצה לסכך גפנו ע"ג תבואתו, והיה מצרף השורות שתים שתים, וראשי הגפנים דהיינו השער של כל שתים ושתים הופך לצד אחד אלו כלפי אלו, ונשאר המקום פנוי מצד זה ומצד זה וזורע אלא שמניח ששה טפחים, ולשנה אחרת עושה להפך. שכך היה דרכם מקום שזורעים בו שנה אחת לשנה אחרת מניחים אותו בור בלא חרישה ובלא זריעה: ובא מעשה לפני חכמים והתירו. רבי מאיר ורבי שמעון אומרים אף הנוטע את כרמו על לא פחות מ-שמונה שמונה אמות מותר קסברי כיון דרחוקות השורות שמנה אמות הוה ליה כגפן יחידית, ומניח סמוך לשורה ששה טפחים וזורע את השאר, ולא בעינן שש עשרה אמה אלא בכרם חרב אבל בנוטע מעיקרא כי מרחקי שמנה אמות דיו. וכן הלכה:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ד : ראינו במשנה, ר' שמעון ורבי מאיר אומרים, אף הנוטע את כרמו על שמונה אמות מותרר' יונה בשם רב מותר הזרע ואסור לזרוע כלומר, לא אמרו ר"ש ור"מ אלא שאם בדיעבד עבר וזרע לא נאסרו הזרעים, אבל לכתחילה אסור לזרוע אלא אם יש שם ט"ז אמות. ר' יוסי בשם רב הלכתא מותר [הזרע ומותר] לזרוע כלומר, מותר לזרוע גם לכתחילה.. רב חייא בר אשי בשם רב הלכה כר' מאיר ור' שמעון. ושואלמה מה כוונתו?מותר הזרע ומותר לזרוע או מותר הזרע ואסור לזרוע כלומר, האם מותר לכתחילה לזרוע או רק בדיעבד אם זרע לא נאסרו? ועונה מן מה דאמר רבי בא משח לי רבי חייא בר אשי כרמי ר' חייא מדד לי את כרמימטע שמונה על שמונה והרחיק בין שורה לשורה שמונה אמות כדי שאוכל לזרוע בין השורות הדא אמר' מותר הזרע ומותר לזרוע מותר לזרוע לכתחילה.
רמב"ם הלכות כלאים פרק ז הלכה ג: היו שלש שורות אף על פי שיש ביניהן פחות מארבע הרי אלו כרם ורואין את האמצעיות כאילו אינם, וכן אם היו שלש שורות ובין כל שורה ושורה שמונה אמות או יותר הרי זה זורע בין השורות
כסף משנה הלכות כלאים פרק ז הלכה ב : ופסקבירושלמיהלכהכר"מור"שומתוךכךמשמעדליתהלכתאכהאדתנןהיושלששורותאםאיןביןשורהלחבירתהט"זלאיביאזרעלשםואףעלגבדראב"יסברהכילאקיי"לכוותיהואףעלגבדמשנתוקבונקיאיכאלמימרדשאניהכאדמשוםחנינאבןחכינאיקאמרלהואפשרדליהלאס"לועודדקאמרבירושלמידראב"יס"לכב"שדשורהאחתהויכרם.
השגת הראב"ד רמב"ם הלכות כלאים פרק ז : וכן אם היו שלש שורות וכו'. א"א לפי המשנה נראה לי שהיה לו לומר בכאן שאם היה בין שורה ושורה ט"ז אמות או יותר הרי זה זורע בין השורות לפי שראיתי הפרש בין שתי שורות לשלש שהשתים אין לה תבנית כרם כמו השלש ובח' אמות היא יוצאה מכלל כרם אבל השלש יש להן תבנית כרם ואינו יוצא מתורת כרם אלא ברחוק ט"ז אמה
ג' שורות מרווחות מח' עד ט"ז מרחיק* מהחיצונה ד'
רמב"ם הלכות כלאים פרק ז הלכה ד : ... אבל אם זרע חוצה לו צריך להרחיק משורה החיצונה ארבע אמות כשאר הכרמים.
השגת הראב"ד אבל אם זרע חוצה לו וכו'. א"א לא מצאתי לזה עיקר בירושלמי ואם אמר מפני מראית העין כ"ש בתוכו.
כסף משנה הלכות כלאים פרק ז הלכה ב: כתב הראב"ד א"א לא מצאתי לזה עיקר בירושלמי וכו'. ולדעת רבינו אפשר לומר דמשמע ליה איפכא שהרואה מבחוץ שלש שורות נטועות אינו מבחין שיש ביניהם שמונה אמות ונראה לו שהוא כרם גמור אבל בתוכו ניכר הוא שיש ביניהם מרחק רב. ומ"מ צ"ע מנין לנו לחלק בדבר:
ביאור הגר"א יורה דעה סימן רצו ס"ק נד: אבל כ"ז צ"ע דהא אמרינן בירושלמי שאין מחול לכרם קטן שלא יהא חמור חוצה לו מתוכו א"כ ה"ה הכא נמי.
סעיף לד: לשון הרמבם שם: היו ג' שורות ובין כל שורה ושורה ח' אמות או יותר כמסקנת הירושלמי, הרי זה זורע בין השורות כי דינם כגפן יחידית ולא מצטרפים כר' מאיר ור' שמעון במשנה. ולא כראב"ד שחייב עד ט"ז אמה כדין קרחת.
לפיכך הנוטע את כרמו מתחלה, והרחיק בין כל שורה ושורה ח' אמות או יותר, מותר להביא זרע לתוכו ומרחיק מכל שורה ושורה ששה טפחים בלבד.
אבל אם זרע חוצה לו, צריך להרחיק משורה החיצונה ד' אמות כשאר הכרמים. אפילו שבתוכה אין דין כרם, מפני מראית עין שמבחוץ נראה כרם גמור אבל בתוכו ניכר שיש מרחק רב. כס"מ. ולראב"ד וגר"א אין עיקר להחמרה בחוץ יותר מבפנים.
ואין דין בין השורות של זה הכרם ככרם שחרב באמצעו. שלרמב"ם כאשר יש בו ג' שורות המצומצמות מח' אמה והאמצעית נחרבה [רדב"ז כאן], צריך טז' אמה ביו השורות מצד קרחת הכרם שהרי פה מתחלה נטעם מרוחקים שמונה אמות ולא קיבלו דין כרם. ולא כראב"ד שגם במרווחת מתחילה צריך ט"ז אמה.
עמוד הקודםעמוד הבאלפיכך הנוטע את כרמו מתחלה, והרחיק בין כל שורה ושורה ח' אמות או יותר, מותר להביא זרע לתוכו ומרחיק מכל שורה ושורה ששה טפחים בלבד.
אבל אם זרע חוצה לו, צריך להרחיק משורה החיצונה ד' אמות כשאר הכרמים. אפילו שבתוכה אין דין כרם, מפני מראית עין שמבחוץ נראה כרם גמור אבל בתוכו ניכר שיש מרחק רב. כס"מ. ולראב"ד וגר"א אין עיקר להחמרה בחוץ יותר מבפנים.
ואין דין בין השורות של זה הכרם ככרם שחרב באמצעו. שלרמב"ם כאשר יש בו ג' שורות המצומצמות מח' אמה והאמצעית נחרבה [רדב"ז כאן], צריך טז' אמה ביו השורות מצד קרחת הכרם שהרי פה מתחלה נטעם מרוחקים שמונה אמות ולא קיבלו דין כרם. ולא כראב"ד שגם במרווחת מתחילה צריך ט"ז אמה.
