סיכום הלכות כלאי הכרם

שיתוף

סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.

סימן רצו - סעיף ו

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן רצו - סעיף ו

אנס שזרע כלאיים בכרם מקדש אם נשתקעו או נתייאשו

משנה כלאים זמשנה ו: האנס שגזל כרם וזרעו שזרע את הכרם כלאים ויצא מלפניו שחזר הכרם לבעליו כשהוא זרוע קוצרו אפילו במועד ואף על פי שאינו דבר האבד שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, אעפ"כ מפני מראית העין התירו לקצור במועד שלא יהא נראה כמקיים כלאים בכרם. א"נ אם הוא ירא שמא יוסיף מאתים במועד אז הוי דבר האבד, דאף ע"ג דהאנס לא אסרן דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו מכל מקום אם הוסיפו מאתיים לאחר שחזרה לבעלים קדש, דלא גרע מלכשאחזור אלקטנו או סערתו הרוח לפניו דתנן לעיל שקדש: עד כמה הוא נותן לפועלים כדי לעקור את הכלאיים עד שליש. יתר מכאן קוצר כדרכו והולך אפילו לאחר המועד ולא נחשב שהתייאש מהכלאיים בזה שלא רצה להוסיף לפועלים יותר משליש מאימתי הוא נקרא אנס לומר מאימתי נקרא הכרם על שם האנס להחשב כְּשֵלוֹ לאסרו בזריעה משישקע שם הבעלים מן הכרם ויקרא ע"ש הגזלן, מאותה שעה תהיה הכרם חשובה כשלו ויקדש כל מה שיזרע בה::
ערוך השולחן יורה דעה סימן רצו: ואיןהכוונהדמדיןתורהישיאושלקרקעדא"כלמהאיסורורקמדרבנןועודדלהדיאמוכחרפ"גדסוכה [ל' ב] דאיןיאושלקרקעאלאמדרבנןקאמרשישיאושלענייןזהשתיאסרהכרם [ר"שותוס' סוכהשםד"הוקרקע]
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק זהלכה ד: מאימתי נקרא אנס משישקע. אמר רבי אחא נשתקעו הבעלים ולא נתייאשו הבעלים איסורו דבר תורה תוס': דאנן סברי שמייאשי. נתייאשו הבעלים ולא נשתקעו הבעלים איסורן מדבריהן. ויש קרקע נגזל בתמיה! איך מועיל כאן יאוש בעלים, הרי קרקע אינה נגזלת והיא עומדת ברשות הבעלים, ואיך האנס יאסור אפילו מדבריהם! ועונה. אמר רבי לא אף על פי שאין קרקע נגזל יש ייאוש לקרקע אמרו חכמים שהגזלן יקנה לענין שיאסור, אף על פי שאין הגזלן קונה קרקע.:
תוספות מסכת סוכה דף ל עמוד ב: והכי פירושו... מאימתי נקרא שם אנס על הכרם ליחשב כשלו שיאסר בזריעתו משישקע שם בעלים ממנו ונקרא על שם האנס ואף על פי שלא נתיאשו הבעלים דלא אמרו ווי ליה לחסרון כיס דאנן סברי דמיאשי ואפילו אמרי דלא מיאשי נעשה כצווח על ספינתו שטבעה בים ומיתסרא דאורייתא בזריעת האנס אבל נתיאשו ולא נשתקעו לא מיתסר מדאורייתא דקרקע אינה נגזלת אבל מדרבנן אסור ופריך ויש קרקע נגזלת כלומר לאסור אפילו מדרבנן ומשני דיש יאוש לאסור מדרבנן משום כלאים אבל מדאורייתא אין יאוש מדלא אסור מדאורייתא ומיהו היכא דנשתקע שם בעלים אפילו מדאורייתא יש יאוש מדהוי איסורו של כלאיים דבר תורה.
סעיף ו: לשון הרמב"ם פרק ה' הלכה י, ע"פ ירושלמי ז' ד': האנס שזרע כלאים בכרם חבירו, אם נשתקעו הבעלים כלומר שהכרם נקרא כבר על שם הגזלן אף על פי דאמרי שלא נתייאשו, הרי זה קידש מן התורה דאנן סברי דמייאשי. תוס'..
ואם לא נשתקעו הבעלים, אף על פי שנתייאשו, אינו מקדש אלא מדברי סופרים ירושלמי. וכתוב בספר הבתים מלשון הר"ם שמענו שאם לא נשתקעו ולא נתייאשו אינו מקדש כלל.כסף משנה.
עמוד הקודםעמוד הבא