התחברות
סיכום הלכות כלאי הכרם ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה. על סדר השו"ע. עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות.
סימן רצו - סעיף כו
הרב ירון אליה
סימן רצו - סעיף כו
המבריך ג' גפנים ועיקריהם נראים מצטרפים לשאר* הגפנים
משנה כלאים ז, ב: המבריך שלש גפנים ועיקריהם נראים דרך המבריך כשיוצאין שתי זמורות מגפן אחת חופר בארץ ומשכיב הזמורה תחת הקרקע באותה גומא ומוציא ראשה מצד אחר ונעשית גפן, נמצא משלש גפנים עושים ששה רבי אליעזר בר צדוק אומר אם יש ביניהם מארבע אמות ועד שמונה הרי אלו מצטרפות ואם לאו אינן מצטרפות.
רמב"ם שם: ר"ל מצטרפות זו עם זו ועם זולתן וייעשו כרם.
ר"ש שם: הרי אלו מצטרפין - להיות כרם. (כלו' בעצמם. שיש פה יותר משתיים כנגד שתיים ואחת יוצאת זנב)
ראב"ד על הרמב"ם ו' ט': א"א לא פירש לו רבו כהוגן כי מצטרפות שאמרו חכמים אפילו אין שם יותר הן מצטרפות להיות כרם שהן נידונות כשש גפנים שהעיקר כגפן אחת וראש הבריכה היוצא ממנה גפן אחרת.
ערוך השולחן יורה דעה סימן רצו :ויראה לי דלהרמב"ם הוה קשה מהו לשון מצטרפות ואין מצטרפות והו"ל לומר ה"ז כרם ואינו כרם ועוד דלמאי צריך ג' הא בשתים די? ועוד למאי תני "ואם לאו וכו"' פשיטא אטו עדיפי מגפנים גמורים?! וכבר הקשה כן הרא"ש ע"ש ולכן פירש דההצטרפות הוא לגפנים אחרות. ועכ"פ פי' הרמב"ם הוא פי' מרווח והראב"ד השיגו ואין זה השגה ודו"ק.
סעיף כו: לשון הרמב"ם פרק ו הלכה ט': המבריך ג' גפנים ועיקריהם נראים והם כששה גפנים, אם יש ביניהם כלומר בין עיקריהן. ד"א ע"פ ר"י מיגא"ש. מד' אמות עד ח' הרי אלו מצטרפים לשאר גפנים העומדות, וכאילו לא הבריכן ולר"ש ולראב"ד הם בעצמם כרם לעניין הרחקות ואפילו אין אחרות. גר"א: וכן עיקר.ערוה"ש: אין זה השגה.7ואם לאו, אינם מצטרפות.
היו פחות מג', אינם מצטרפים אלא מרחיק מהם ששה טפחים לכל רוח כדין גפן יחידית, וזורע.
היו פחות מג', אינם מצטרפים אלא מרחיק מהם ששה טפחים לכל רוח כדין גפן יחידית, וזורע.
- ↩
הרדב"ז כתב שהרמב"ם מודה לר"ש ולראב"ד כשהם כששה שהם כרם. אלא שהמקרה פה שרק עיקריהן נראים ולא ראשיהם וממילא נראים כשלשה ולא נחשבים כרם. החזו"א כתב שמדובר כאן בהרחקה מראש ההברכות, שלמרות שרחוקות מאד מהכרם דינם ככרם להרחיק ד' אמות ולא ו' טפחים וזה דווקא בג' שהוברכו ורחוקים זמ"ז.
