התחברות
None
שמיטה בזמן הזה
שמיטה בזמן הזה
האם בזמן הזה שמיטה מהתורה או מדרבנן ובמה הדבר תלוי*
מהו גדר שמיטה בזמן הזה?
בזמן הזה לא נוהג יובל כיון שאין כל יושביה עליה (ערכין לב ב) ואין בית דין שימנה ויקדש את השנה והחודש (רז"ה מובא בספר התרומה מה ד).
לגבי הקשר בין יובל לשמיטה: בירושלמי (גיטין ד ג): רבי אומר...פסקו היובלות נוהגת שמיטה מדבריהן. אמנם בספרא (בהר ב) כתוב: שביעית נוהגת אע"פ שאין יובל.
- רש"י (גיטין לו א 'בזמן הזה') הסביר שיש מחלוקת בין הירושלמי לספרא.
- אמנם תוספות בערכין (לב, ב) הסביר בספרא שהכוונה שאם לא קיימו את היובל בזמן שהוא מחוייב אין זה מבטל את השמיטה, אבל כשלא מחוייב, כמו ימינו, שמיטין מדבריהם כרבי.
שיטות הראשונים בשביעית בזמן הזה:
עיטור(פרוזבול) : מהתורה. שכן יש להוכיח:
- מקושיית הגמ' (גיטין נג ב) על רבי מאיר מדוע מחמיר בשוגג בשביעית שיעקור ובשבת מקל למרות ששניהם מהתורה.
- משאלת הגמ' (מועד קטן ג ב) האם יש מלקות על תוספת שביעית.
- חכמים שהם רבים חולקים על רבי בירושלמי הסובר ששביעית מדרבנן והלכה כרבי מחברו אבל לא מחבריו.
ספר התרומה(ארץ ישראל) : מדרבנן. כיון שבטלה קדושת הארץ למצוות התלויות בה כתרומות ומעשרות.
רז"ה (הובא בספר התרומה מה ד) בטלו השמיטות ואינן נוהגות כלל. שכמו שבטלו היובלות לגמרי כך גם השמיטין. ואפילו לדברי חכמים שאין שמיטה תלויה ביובל, שמיטה צריכה מנין בית דין ואין היום.
אמנם הרמב"ן כתב עליו שאפילו לרבי גם כשיובל בטל מתקיימת שמיטה מדרבנן ק"ו לחכמים שחולקים עליו. וכיון שהלל תיקן לוח, אין הקדושה תלויה כבר בבית דין שיקדש.
בדעת הרמב"ם נחלקו האחרונים שכן כתב (ד, כה) שנוהגת 'שלא בפני הבית' ועוד כתב (י , ט) 'ובזמן שאין היובל [נוהג] אינו נוהג אחד מכל אלו חוץ משביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם כמו שביארנו' ולכאורה משמע מדבריו ששביעית בארץ נוהגת מהתורה והשמטת כספים מדבריהם. ולכן כתב בכס"מ (ט א) בדעת הרמב"ם ששמיטה מהתורה.
אמנם וכן מהר"י קורקוס (י ט) כתב שמצא בספר כתיבת יד נוסח אחר לרמב"ם 'ונוהגת שביתה בארץ מדבריהם וכן השמטת כספים בכל מקום מדבריהם' וכן כתב בבית יוסף (יו"ד שלא) בדעתו ונמצא ששמיטה לרמב"ם מדרבנן.
ועוד שכתב הרמב"ם בהלכות מלכים (יא ,א) 'המלך המשיח עתיד ..וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה' ומוכח ששמיטה מהתורה חוזרת רק בימי המשיח (הובא בספר מאמ"ר בשם ר"י פורת יוסף, הרב יהודה צדקה)
וכ"כ טור (יו"ד שלא): ובשביעית היא שמיטה ואסור בחרישה ובזריעה ובכל עבודת קרקע ובא"י האידנא מדרבנן.
אמנם ערוך השולחן (שמיטה טו ט): פסק כרבי רק בשמיטת כספים (שכן רק לענין פרוזבול כתבה הגמ' את שיטת רבי) אבל עבודת הקרקע מדאוריתא.(וראה בית יוסף שלא יט שדין שמיטת הקרקע כדין שמיטת כספים)
אמנם להלכה הסכימו הפוסקים ששמיטה בזמן הזה דרבנן וכ"כ בחזו"א (ג ח) וכ"כהראי"ה (אגרת תקנה), וכ"כהגרע"י (יבי"א י לז ב)והגרמ"א (מאמ"ר שביעית ב, ב)
עמוד הקודםעמוד הבא