התחברות
None
פרק ב - עבודות קרקע הנעשים לתכלית המותרת
פרק ב - עבודות קרקע הנעשים לתכלית המותרת
א | מותר להוציא זבל לשדה רק בזמן שלא מזבלים את השדות ובכמות שניכר שהיא אשפה. | לאיוציאאדםזבליםמחצירוויתןבתוךשדהובשביעיתמפנישנראהכמזבלשדהושתהיהיפהלזריעה, ואםהוציאוהעמידממנואשפהמותר, ולאיעשהאשפהבתוךשדהועדשיעבורזמןשמזבליןבולעבודתהארץוהואמשיקשורהמתוק, ולאיעשהאשפהפחותהממאהוחמשיםסאהשלזבלכדישתהיהניכרתשהיאאשפהואםירצהלהוסיףמוסיף, היהלודברמועטמוסיףעליווהולךולאיעשהבכלביתסאהיתרמשלשאשפתות. | |
|---|---|---|---|
ב | מותר לעשות בכל סאה של השדה ג' אשפתות וכן לרכז הג' במקום אחד. | והרוצהלעשותכלשדהושלששלשאשפתותלתוךביתסאההיינובשדהגדולהעושהבכלביתסאהממנהג' אשפתותעושה. והרוצהלעשותזבלואוצרהיינושיעשהכלהג' אשפתותבמקוםא'עושהולאאמרי' כיוןשעושהערימהגדולהכ"כיחשדוהושהולךלזבלמזהכלשדהו. | |
ג | כשניכר שאינה לצורך הארץ מותר בכל אופן. | היהמעמידהזבלעלהסלעאו מצע אחר שאינו ראוי לזריעה אושהעמיקבארץג' טפחיםוהעריםהזבל, אושבנהעלהארץגובהג' והעמידעליוהזבלאינוצריךשיעור ואפילו פחות מק"נ סאהאפילועשהכןכמהאשפתותלתוךביתסאהביןגדולותביןקטנותמותר, שהריהדברניכרשאינןלעבודתהארץאלאלכניסתהזבל. | |
ד | מותר לעשות דיר סאתיים ולהוציא זבל מהדיר לשדה ומותר להעביר את הדיר בסמוך פעם אחת. | מותר אבל אינו מחוייב ולא כר"ש וראב"דלאדםלהוציאזבלמןהסהרשלצאןונותןלתוךשדהוכדרךכלמכניסיזבל, והעושהדירבתוךשדהובשביעיתואףעלגבדניחאלי' בזיבולההוא,כיוןשעיקרולהעמדתהצאןמותרודוקאאםאיןלומקוםנוחכזה, אבל לאיעשהויתרעלביתסאתיםויכניסהצאןלתוכו אלא אם עושה רצפה כבסעיף הקודם שניכר שאין כוונתו לזיבול, וכשיזבלואתכלהדירמניחדופןאחדמדפניהדירועושהדיראחרבצדו במקום הדיר הראשוןנמצאמזבלבתוךשדהוביתארבעתסאין. +/השגתהראב"ד/ מותרלאדם. א"אעיקםעלינואתהדרךובלבללשוןמשנתנוונתןאתהראשוןאחרוןכילשוןהמשנההמדייראתשדהועושהסהרלביתסאתיםועוקרשלשרוחותומניחאתהאמצעיתונמצאמדיירביתארבעתסאיןוכו' ומוציאמןהסהרלתוךשדהוכדרךהמזבליןוהקשובגמראאנןתנינןשדהשניטייבהאונדיירהוכו' אלמאאסורלדיירוהכאאתאמרתמותרא"ריונהמתניתיןברוצהלהעמידצאןבתוךשדהופירושלאלזבלאלאלהעמידשםצאנולחלובולגזוזעושהמחיצותלסהרוכו' וכשיתמלאזבלמוציאולשדהכדרךהמזבליןפירושכמושפירשתילמעלה.+ | האם מחוייב להוציא הזבל מהדיר? רמב"ם: אינו מחוייב. והחידוש שאע"גדכברישלודירבשדהומ"מיכולג"כלהוציאמשםלעשותג' אשפתותבתוךשדהו. ר"ש, ראב"ד:מחויבלהוציאמהדירולעשותמהזבלג' אשפתותלביתסאהוהחידוש שרשאילעשותדירשלביתד' סאיןקודםשיעשהאשפתות. וכן נחלקו האם מותר להעמיד הצאן במטרה לזבל שלרמב"ם מותר ולראב"ד אסור אלא שמעמיד לחלוב ולגזוז. |
ה | בשדה של ארבעה סאין משייר מעט מפני מראית העין | היתהכלשדהוביתארבעתסאיןמשיירממנהמקצתמפנימראיתהעין, כדישידעוהכלשהצאןהטילובהונדיירה, ולאיאמרוזיבלזהכלשדהובשביעית. | |
ו | לא חוצבין אבנים ממחצבה בשדה אלא אם כבר חצב ממנה שיעור. | לאיפתחאדםמחצב מחצבה לאבני בניןבתחלהלתוךשדהובשביעיתשמאיאמרולתקןשדהונתכווןשיסירממנההסלע, ואםהתחילמקודםשביעיתופצלממנהשבעועשריםאבניםברבועג' עלג' אמותעלרוםג',כלאבןמהןאמהעלאמהברוםאמהאוגדולותמזוה"זמותרלנקרממנובשביעיתכלמהשירצה. | משנהשביעיתגמשנהה: לאיפתחאדםמחצבבתחלהלתוךשדהועדשיהיובושלשמורביותשהםשלשעלשלשעלרוםשלששיעורןעשריםושבעהאבנים: מדוע אסור לעשות מחצבה בשביעית? רמב"ם:שמאיאמרולתקןשדהונתכוון ר"ש: מפנישנראהכעודר פסיק רישא דניחא ליה בדרבנן ד"א: ההיתר כשהתחיל קודם שביעית הוא אפי' אםניחאלי' בתיקוןהשדהודעתולזורעהאחרשביעית.כיוןשעיקרולצורךהאבנים התירו במלאכה דרבנן. (וכן משמע בהלכה הבאה ברמב"ם. אמנם כשעוסק במלאכה דרבנן עצמה לא יעזור שכוונתו להיתר אם יהיה תועלת אסורה במלאכה ולכן אדם שגוזם ליופי בְּמָקוֹם שגם יועיל לצמיחה כגון דשא או גדר חיה דלילים, אסור. כיון שעוסק במלאכה של גיזום וכל מה שהיא מדרבנן היא מצד חסרון הכוונה) |
ז | מותר לפרק גדר אבנים עד לקרקע אם אבניה גדולות ורבות. | גדרשלאבניםשישבגבהוי' טפחיםאויתרורצהליטולכלאבניואםהיובוי' אבניםאויתרכלאחתמהןמשוישניםאוגדולותמזוה"זנוטל את אותן הגדולותשהרואהיודעשלצורךהאבניםהואנוטל ואפילו כוונתו גם לתקן שדהו כדלהלן ח', היההגדר פחותמי' טפחיםאושהיופחותמי' אבניםאושהיואבניוקטנותממשוישניםנוטלעדשיניחטפחסמוךלארץ. | עבודות עפר לצורך בנין: מותרת ובלבד שהמטרה ניכרת בצורת הפעולה השונה. ודנו הפוסקים האם די בהיכר למומחים או צריך היכר לכל אדם. קטי"ש 44. וניכר מלשון הרמב"ם שכשאינו מתכוין אין הבעיה במלאכה אלא במראית העין וממילא כשאין בעיה של מראית עין ההיתר גמור כשאינו מתכוין. מזגן מטפטף, נטילת ידיים או גרירת מי שטיפה לגינה: כיון שאינו מתכוין ואינו דרך השקאה מותר. דיני שביעית השלם יא ו. |
ח | אם לא אכפת לו מתיקון הקרקע או שהתחיל קודם שביעית נוטל הגדר עד הארץ. | בד"א שאסרנו בגדר שאבניה מועטות או קטנות לפרק עד הקרקעבשנתכווןלתקןשדהו, (או) [ו]שהתחילליטולבשביעיתאבלאםלאנתכווןלתקןשדהואושהתחילמקודםשביעיתנוטלבשביעיתכלמהשירצהמכלמקוםוגומםעדלארץ וזה קל ממסקל אבנים (כיון שכאן עוסק בפירוק גדר ולא בסיקול), וכןאםהיהנוטלמשדהחבירואףעלפישהואקבלןגומםעדלארץ. | |
ט | אבנים גדולות רעועות מותר ליטול אפילו היו רק שתיים. | אבניםשראויותשתזעזעאותןהמחרישהאושהיומכוסותונתגלו, אםישבהןשתיםשלמשוישניםשניםה"זמותרליטולאותן ולר"ש גם את האחרות, היוקטנותמזהלאינטלו. | |
י | אבנים המונחות בשדה וצריך להם, נוטלן ומותיר את הנוגעות בארץ. | המסקלשדהובשביעיתמפנישהואצריךלאבניםואינו צריך לתיקון הקרקע נוטלאתהעליונותומניחאתהנוגעותבארץ, וכןאםהיהלובשדהוגרגרשלצרורות, אוגלשלאבניםנוטלאתהעליונותומניחאתהנוגעותבארץ, ואםישתחתיהןסלעאוקשיטולאתכולן כיון שאין המקום ראוי לזריעה. | |
יא | מותר לבנות גדר על פני הגיא ולקחת מהאבנים הסמוכות בשדהו* | לאימלאאדםגיאעפראויתקננובעפרמפנישמתקןאתהארץ (ישור הארץ מכשיר לזריעה), אבלעושההואחייץ מחיצה וגדרעלפניהגיא, וכלאבן אפילו קטנהשיכוללפשוטאתידווליטלהוהואעומדעלשפתהגיא סמוך לחיץהריזותנטל שניכר שהוא נוטל לצורך הגדר. +/השגתהראב"ד/ לאימלאאדםגיאעפר. א"אהמשנ' לאדברהעלזהכללאבלהיאכךאיןבוניןמדרגותע"פהגאיותערבשביעיתמשיפסקוהגשמיםמפנישמתקינןלשביעיתאבלבונההואבשביעיתמשפסקוהגשמיםמפנישמתקנןלמוצאישביעיתולאיסמוךבעפר (נ"אלאיסבוךבעפר) אבלעושהאותהחייץכלאבןשהואיכוללפשוטאתידווליטולהריזותינטל, נמצאשעלהמדרגהשעלשפתהגיאהואמדברכשבונהאותהבשביעיתלאיעשנהבעפרמפנישמכשירהלזריעהאבלעושההואחייץפירושבאבנים, וכלאבןשהואיכוללפשוטאתידוכשעומדבר"הוליטולאותהמתוךשדהחבירותינטלואיןכאןמשוםגזלובוניןבהאבלמתוךשדהולאמפנישהוארוצהבקיומודמנכשויהיבעשבאעליהון.+ | סיבת ההיתר ליטול מהסמוך רמב"ם: מדובר שנוטל מתוך שדהו וכשנוטל מהסמוך ניכר שכוונתו לחייץ ולא לסיקול. ראב"ד: מדובר שנוטל משדה חבירו וכשנוטל מהסמוך לרה"ר לא מקפידים בזה ואין פה גזל. |
יב | אבני כתף המיועדות לבנין נוטל מכל מקום | אבניכתףוהםהנטלותב' ג' עלהכתף וכיון שהן גדולות ניכר שמיועדות לבניןמותרלהביאןמכלמקוםביןמשדהחבירוביןמשדהו כשאינו מתכוין לתיקון השדה, וכןהקבלןמביאמכלמקוםואפילואבניםגדולות שאינם אבני כתף. ראב"דביןמשדהשקבלהביןמשדהשלאקבלה. +/השגתהראב"ד/ אבניכתףוהןהנטלותוכו' עדמותרלהביאןמ"מ. א"אירושל' מ"מאפילומתוךשלו, והקבלןמביאמ"מאפילופחותמאבניכתףפירושקבלןשקיבללעשותוחייץואיןחוששיןשהואמתכווןלחלוקאתשדהו.+ | |
יג | מותר לגדור פרצה בגדר גינה במקום צורך. | פרצה של גינה שנועדה לזריעהשהיאסוגהבעפראםאינהמכשלתאתהרביםאסורלבנותה, ואםהיתהמכשלתאתהרביםאושלאהיתהסוגהבעפראלאפתוחהלר"המותרלבנותה. ולא חוששים שיראה כמי שבא לשמור פירות שביעית. ר"י קורקוס.. +/השגתהראב"ד/ פרצהשהיאסוגה. א"אזוהגירסאמשובשתמצאתיהבירושלמיולאיכולתילתקנהואינהעלהדרךשכתבהואועודתנןמקריןאתהפרצהבמועדובשביעיתבונהכדרכו.+ | |
יד | אין לבנות גדר למקום שיש לחשוש שיזרע בו, וכשבונה בהיתר רשאי גם לחפור. | אסורלולבנותגדרבשביעיתביןשדהולשדהחבירושמא יחליט לזרוע שם, אבלבונהגדרבינווביןר"השאין דרך לזרוע שם. וכן בין חצרות מותר. ואותו שהותר לו לבנות גדר מותרלהעמיקעדהסלעולא חוששין שמא ינצל את החפירה לזריעה ומוציאאתהעפרוצוברובתוךשדהוכדרךכלמעמידיןזבל ואינו רשאי להשתמש ברה"רעבורה אפילו לשעה ואפילו ע"מ לתקן בו אח"כ את רה"ר., וכןאםחפרבורושיחומערהבשביעיתצוברהעפרבתוךשדהוכדרךכלהחופרים. | משנהשביעיתגי: הבונהגדרבינווביןרשותהרביםמותרלהעמיקעדהסלע. ירושלמישביעיתפרקג: לאשנואלאבינולביןר"ההאבינולביןחבירואסורבשביעית. |