התחברות
None
נטיעה ושתילה בסוף שנה שישית
נטיעה ושתילה בסוף שנה שישית
עד מתי מותר ליטע אילנות בערב שביעית, ומדוע?
לגבי נטיעות כתוב בגמ' ראש השנה (ט, ב) תנו רבנן: אחד הנוטע, אחד המבריך, ואחד המרכיב, ערב שביעית שלשים יום לפני ראש השנה - עלתה לו שנה, ומותר לקיימן בשביעית. פחות משלשים יום לפני ראש השנה - לא עלתה לו שנה, ואסור לקיימן בשביעית.
ועוד שם (י ב) : דתנן:אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה, ואם נטע והבריך והרכיב - יעקור, (דברי רבי אליעזר). רבי יהודה אומר: כל הרכבה שאינה קולטת בשלשה ימים - שוב אינה קולטת. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים: שתי שבתות.
ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לדברי האומר שלשים - צריך שלשים ושלשים, לדברי האומר שלשה - צריך שלשה ושלשים, לדברי האומר שתי שבתות - צריך שתי שבתות ושלשים יום.
בהסבר מקורות אלו נחלקו הראשונים.
לרש"י(ד"ה שלשים ושלשים) הבריתא בדף ט' מדברת על איסור נטיעה של שלשים יום והמשנה מביאה מחלוקת בזמן הקליטה של הנטיעות, כאשר למעשה מוסיף רבה בר אבוה שאסור לטעת גם באופן שהשתיל יקלט בזמן איסור הנטיעה של ל' יום.
אמנם רבינו תם (שם תוס' שלשים ושלשים) חולק על רש"י ואומר 'שבלשון המשנה אין משמע כן פי' דלא איירי בתוספת שביעית כלל אלא בקליטה' ממילא מסיק שכל עניינו של רבה בר אבוה הוא רק לעניין ערלה, שהנוטע באופן שהשתיל יקלט קודם 30 יום לפני ראש השנה עולה לו שנה. אבל לעניין נטיעה קודם שביעית אין חיוב עקירה אלא אם נקלט בשביעית עצמה. ונמצא שלמעשה אסור לטעת אם יקלט בשמיטה. (להלכה נפסק בשו"ע בהלכות ערלה שזמן הקליטה לאילן הוא י"ד יום)
הריטב"א(שם ט ב) הסביר את שיטת ר"ת שכיון שלשיטתו אין איסור נטיעה כלל בתוספת שביעית (כדלעיל) ממילא מוכח שאין גם איסור קליטה בשביעית עצמה. ודברי המשנה באיסור נטיעה קודם שביעית אינו דין בתוספת שביעית אלא מתוך חשש מראית עין שכיון שהנוטע בזמן זה ימנה שנה ראשונה לערלה בשנת השמיטה ויראה כאילו נטע בשביעית.
הרמב"ם בפירוש המשנה (ב, ו) הסביר שבמשנה 'אין נוטעין...' מגולמים שני מחלוקות. הראשונה מה שנחלקו רבי מאיר ורבי אליעזר (מובא גם בגמ' ר"ה י ב) בדין מספר הימים בשנה שחשובים כשנה שלרבי מאיר יום אחד וכן דעת ת"ק במשנה ולר' אליעזר ל' יום וכן דעת שאר התנאים במשנה. ועוד נחלקו בזמן הקליטה כפי שמפורט במשנה. והגם שלפי זה לת"ק היה צריך להיות ל"א יום שהם ל' ימי הקליטה ועוד יום שיחשב כשנה, אלא שיום השלשים עולה גם למנין שנה וגם למנין ימי הקליטה.
עד מתי מותר ליטע אילנות בערב שביעית בזמן הזה ומדוע
במשנה שביעית ב, ו 'אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ר"ה ואם נטע או הבריך או הרכיב יעקור'
ובגמ' גיטין נג ב דנו בטעם האיסור והביאו שני טעמים: מפני מה אני אומר: בשבת בשוגג - יקיים, במזיד - יעקר, ובשביעית בין בשוגג בין במזיד - יעקר? מפני שישראל מונין לשביעית, ואין מונין לשבתות. דבר אחר: נחשדו ישראל על השביעית, ולא נחשדו על השבתות.
טעם הראשון הוא טעם מונין כלומר כיון שאם אדם יטע לאחר מועד זה תחשב הנטיעה לענין ערלה כאילו נטעה לאחר ראש השנה ותצא ממנין זה מראית עין של נטיעה בשביעית.
לדעת ר"ת והר"ן החשש לטעם זה היה רק בזמן המקדש וממילא היום אין איסור נטיעה קיים אלא מט"ו אלול.
אבל הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק ג הלכה יא כתב: אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה ל' יום קודם ר"ה של שביעית וסתם קליטה שתי שבתות, ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו.
נמצא שלרמב"ם יש איסור דרבנן בנטיעה מ"ד יום קודם שנת השמיטה. וכן נוקטים למעשה.
האם יש בערב שביעית איסור נטיעה באילנות סרק
בגמ' בגיטין (נג ב) מובאות שתי סיבות מדוע לדעת רבי מאיר בשמיטה יש לעקור אפילו כשנטע בשוגג בעוד לענין שבת הוא סובר שאין איסור מעשה שבת אם חילל בשוגג:
- כיון שישראל מונין לשמיטין – כלומר כיון שאדם שנטע בשביעית, אם לא יעקר העץ יוכלו תמיד לדעת מתי ניטע מצד מנין שנות ערלה שלו.
- ישראל חשודין על השביעית – ויש לחשוש שיעשו מלאכות בשביעית במזיד ויאמרו שוגג הייתי, מה שאין כן בשבת.
הנפק"מ בין התרוצים שטעם 'מונין' שייך רק באילנות מאכל שבהם יש דין ערלה ולא באילנות סרק. וכן שלטעם זה שייך איסור נטיעה גם בימינו כבר מלאחר ט"ו באב ואפילו שאין תוספת שביעית. משא"כ לטעם החשד, האיסור שייך רק בשמיטה עצמה או באופן שנקלט בה, ממילא הוא מתחיל בט"ו באלול.
הרמב"ם(ג יא) כתב: אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית אלא כדי שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה ל' יום קודם ר"ה של שביעית וסתם קליטה שתי שבתות, ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו.
מהר"י קורקוס(ג יא) הסביר את חשש מראית עין 'שהרואה הנטיעה הקטנה בשביעית יטעה לומר שבשביעית נטעו כי אין הכל מבחינים בין נטיעה של חדש לנטיעה של חֹדשיים' - ובהסבר זה אין לחלק בין עצי פרי לסרק וכלם בכלל האיסור (וכ"כ במאמ"ר שביעית לגרמ"א מאמר א).
הרמב"ן הסביר את דברי הרמב"ם שחשש מראית עין הוא מדין מנין שנות ערלה. ונמצא לשיטתו שעצי סרק אינם בכלל האיסור (וכ"כ פנ"י ר"ה ט, ב וכ"כ החזו"א יז, כג בהסבר הרמב"ם ובאול"צ שביעית שו"ת א, א)
האם יש בערב שביעית איסור שתילה לשיחים קטנים ופרחים וממתי
מינים אלו ודאי לא נכללים בדברי הבריתא לעיל על איסור נטיעה קודם שביעית כיון שאינן אילנות אולם יש נפק"מ לגביהם האם יש איסור לשתול אותם באופן שיקלטו בשביעית.
לדעת הריטב"א לעיל בהסבר רבנו תם אפילו בזמן ביהמ"ק לא היה איסור קליטה בשביעית וממילא פשוט להיתר.
אמנם לדעת רש"י ותוס' היה איסור קליטה לפחות בשביעית עצמה, ולכאורה יש לאסור.
טעם נוסף להחמיר הובא במנחת חינוך (שכו) לפיו חיוב מצות עשה של 'שבתה הארץ' כולל גם פעילות שנעשית בקרקע ישראל ואפילו ללא מעשה אדם (לענין זה תהיה נפק"מ גם להשכרת בית עם גינה לנכרי) ממילא יש לחשוש שקליטת השיחים בשביעית היא כמין נטיעה הנעשית בה.
להלכה הגרשז"א(מחת שלמה א מח) כתב שכיון שדברי הרמב"ם לאסור נטיעה בזה"ז קודם שביעית הם דעת יחיד (שלדעת ר"ת והר"ן בימינו לא חוששין לטעם מנין שנות ערלה) ונמצא שלשאר ראשונים אפילו עצי פרי מותר ליטוע, אפשר שאין להוסיף ולהחמיר לאסור גם בעצי סרק. אמנם אין להקל ולטעת באופן שיקלט בשביעית. אולם החזון איש (כב ה) כתב שבזמן הזה נוטעים אילן סרק עד ערב ראש השנה כיון שאין דין תוספת שביעית. וכ"כ הרב שאול ישראל (חוות בנימין א ט) מטעם ששמיטה בזמן הזה דרבנן ואין לחשוש בקליטה בה.
האם יש בערב שביעית איסור שתילה לירקות ותבואה וממתי
בירקות יש לכאורה טעם נוסף לאסור זריעה קודם השביעית, שהרי אם יזרע באופן שלא יספיק לנבוט קודם שנת השמיטה יכנסו באיסור ספיחין אפילו לשיטות המקלות בגדר ספיחין, ואפשר שגם יהיה חייב לעקרן ולכן אין לזרען באופן זה (וכ"כ בילקו"י שביעית ב ו) אולם מהדין נראה להקל שאין לחוש לאסור את עצם השתילה, כי גזירה לגזירה - לא גזרינן (מאמ"ר שביעית א, ח).
האם מותר בזמן תוספת שביעית להוציא עציץ עם האדמה והשורש שלו ולנטעו באדמה?
ראה לעיל חילוקי דינים בתלות בסוג השתיל האם שייך בו איסור שתילה בסוף שנה שישית. אמנם באופן זה ששותלים עם גוש אדמה לא שייך החשש של ימי הקליטה.
ולכן לגבי עצי פרי יהיה אסור מר"ח אלול.
ולגבי אילנות סרק למהר"י קורקוס הדין כעצי פרי ולרמב"ן בהסבר הרמב"ם מותר עד ראש השנה.
פרחים בגוש אדמה מותר כיון שאין בעיית קליטה. וכן ירקות גם למחמירים כיון שמדובר בשתיל שכבר נבט.