התחברות
None
פרק ו - סחורה בפירות שביעית ודמי שביעית
פרק ו - סחורה בפירות שביעית ודמי שביעית
א | אין עושין סחורה בפירות שביעית אלא במעט, ואז הדמים והפרי בקדו"ש. | איןעושיןסחורהבפירותשביעיתדדרשי' לאכלהולאלסחורה. והוא איסור תורה. רש"י. תוס'. רמבן. , ואםרצהלמכורמעטמזון ג' סעודות. כ"מ מפירותשביעיתמוכר, ואותןהדמיםהריהןכפירותשביעיתויש לקחבהןמאכלויאכלבקדושתשביעית, ואותוהפריהנמכרהריהואבקדושתוכשהיה. וכן התירו למכור הנותר כדלהלן ב'. שכר בעד הטורח: ואףשהמוכראומרשאיןחושבהשכררקבעדהטורחלאמהנידכלשלאשכרואדםהטורחשלוול"שדמיםבעדהטורחוהויסחורהממשאףשיאמרשלוקחבעדהטורחדכלסחורהישלהבעליםהטורחג"כוזושיוויהסחורהואיןמותררקליתנובמתנה. (ואפשר שמכאן הצורך לכך שאדם חותם על מינוי שליחות על מנת לקנות פירות אוצר בית דין שהוא כעין ששוכר אותם לטרוח עבורו) | ויקראפרקכה, ו:וְהָיְתָהשַׁבַּתהָאָרֶץלָכֶםלְאָכְלָה– ולא לסחורה. האם גם הקונה עובר משום סחורה? ספר המקנהקידושין נב: אין הבדל בין המוכר ללוקח. חזו"א: בכל אופן עובר או משום סחורה או משום לפני עיוור. ע"פ דרךאמונה - ציוןההלכהס"ק (יב) נוב"יקמא אבהע"ז עז: אין איסור על הלוקח. |
|---|---|---|---|
ב | לאיהיהלוקחירקותשדהע"מ למכור ואם לקח לאכול והותיר או שאחר לקח ממנו מותר למכור. | לאיהיהלוקחירקותשדהומוכר, ולאיצבע לאחריםמקליפישביעיתשלו בשכר, מפנישזהעושהסחורהבפירותשביעית. לקחירקותלאכולוהותירמותרלמכורהמותר,והדמיםשביעית. וכןאםלקטירקותלעצמוולקחמהןאפילו בנואובןבתוומכרה"זמותרשהוא לא לקטן. ר"ש ז' ג'והדמיםדמישביעית. | גדר איסור סחורה בפירות שביעית – ע"פ שבת הארץ ה' יג' משנה שביעית ז ג: ולאיהיהלוקחירקותשדהומוכרבשוקאבלהואלוקטובנומוכרעלידולקחלעצמווהותירמותרלמכרן: רמב"ם:אחר יכול למכור כשהמלקט ליקט לעצמו בלבד. תוס' סוכה לט.: איסור סחורה הוא רק על המלקט אבל אַחֵר שקיבל ממנו מותר לו למכור 'דלאחשיבסחורהכיוןדהואלאליקטם'ובלבד 'שלאיהאמוכרבההואאתראכלשעה' ר"ן ע"ז פרק ה':אם מוכר בשביל טובת הנאה מועטת, (כלומר שאין לוקח המחיר בשלמותו אלא פחות משוויו. שבת הארץ) אין זה דרך סחורה ומותר. |
ג | איןמוכריןפירות שביעיתלאבמדהולאבמשקלולאבמנין. | כשמוכריןפירותשביעיתאיןמוכריןאותןלאבמדהולאבמשקלולאבמנין, כדישלאיהיהכסוחרפירותבשביעית, אלאמוכרהמעטשמוכראכסרה באומדלהודיעשהואהפקרולוקחהדמיםלקנותבהןאוכלאחר. +/השגתהראב"ד/ כשמוכריןפירותשביעיתוכו' עדואוגדדבריםשדרכןליאגד. א"אלשוןהמשנהוב"האומריםאתשדרכוליאגדלביתאוגדיןאותולשוקופירושוהואילשדרכולאגדואפי' לאכלובביתוכדישידעבכמהאגודותהואמסתפקבשבועג"ככשימכוראותןבשוקאוגדאותושאיןאגודתודרךסחורהאלאא"כדרכושלירקזהליאגדאבלביןאגדלאגדלאשמענוהפרש.+ | |
ד | מותר לאגוד לשוק כדרך שאוגדין לבית. | ואוגדדבריםשדרכןלהאגדלביתלמכורבשוקאכסרהכדרךשאוגדיןלהביאלביתלאכדרךשאוגדיןלשוק, כדישלאיהיהכמוכרבצמצום, ודבריםשאיןדרכןלהאגדאלאלשוקלאיאגודאותן. ולראב"ד לעיל ג' מה שנאגד לבית נאגד כך גם לשוק, והוא אותו אגד. | אגידה לשוק של דברים הנאגדים לבית רמב"ם: אוגד אותם באומד כמו לבית ולא במדויק כמו לשוק. ראב"ד, ר"ש: כיון שנאגד גם לבית אוגד כדרכו ואין הבדל בין צורת האגידה. |
ה | גם פירות חו"ל נמכרים רק באומד אלא אם ניכר שהם מחו"ל. | פירותחו"לשנכנסולארץלאיהיונמכריםבמדהאובמשקלאובמנין, אלאכפירותהארץאכסרה שמא יחליפו, ואםהיוניכריןשהםמח"למותר. אבל ירקות אפשר שמותר שהרי של א"י אסורים. ד"א. (ולפי מה שוסמכים על הר"ש בהחל לגדול בשישית, ממילא מצוי ירק שביעית וחזר האיסור) | |
ו | המוכרפירותשביעיתהאחרוןנתפשבשביעיתוהפריעצמוהואכמושהיה. | חומרבשביעיתמבהקדש של בדק הבית, שהפודהאתההקדשיצאהקדשלחוליןויתפשוהדמיםתחתיו, והשביעיתאינהכן, אלאהמוכרפירותשביעיתיתפשוהדמיםויעשוכפירותשביעית, והפירותעצמןלאנתחללוונעשוכפירותשארשנים, שנאמרבהתִּהְיֶהבהוייתהתהאלעולם, ולפישנקראתקדשתופשתדמיה, נמצאתאומרהאחרוןנתפשבשביעיתוהפריעצמוהואכמושהיה. וסתםמטבעותאיןחוששיןלהםשמאהןדמישביעיתשהולכיןאחרהרוב: | |
ז | לקח בדמי פירות שביעית או בדמי דמיהן, הפירות הראשונות והלקח האחרון חייבים בביעור ואסורים בהפסד. | כיצדלקחבפירותשביעיתאובדמיהןבשרנעשההבשרכאותןהפירותואוכלוכפירותשביעית, וצריךלבעראותןבשעתביעורהשביעית, לקחבאותובשראובדמיודגיםיצאהבשרונתפשוהדגים, לקחבדגיםאובדמיהןשמןיצאודגיםונתפששמן, לקחבשמןאובדמיודבשיצאשמןונתפשדבש, וצריךלבערהפירותהראשונותעםהדבשהאחרון בזמן הביעור של הראשונות, כדרךשמבעריןפירותשביעית, ואיןעושיןמשניהםמלוגמאולאמפסידיןאותןכשארפירותשביעית.אבלדברשאינומאכלכגוןכליוכיו"באסורלקנותמדמישביעית. ירושלמי פאה ז' ז'. | |
ח | אין חילול מועיל בפרי ראשון אלא משני והלאה. | איןשביעיתמתחללתלתפוס דמים בקדושתה אלאעלדרךמקח ולא דרך חילול, בד"אבפריראשוןאבלבפרישנימתחללביןדרךמקחביןדרךחילול. | |
ט | מחללים פרי על בהמה ועוף שחוטים ולא על חיים. | וכשמחלליןפריהנלקחשניתאיןמחלליןאותועלבהמהחיהועוףחיים, שמאיניחםויגדלמהםעדרים, ואצ"לשביעיתעצמה כשמחליפה דרך מקח, אבלמחלליןאותןהפירותעלהשחוטים. | האם קדושה נתפסת בבהמה בחייה? מעשה רוקח:לא נתפסת עדין מעשר שני. ערוך לנר: קדושה נתפסת בבהמה חיה. (וצריך להבין בדעת המעשה רוקח, אם אין קדושה נתפסת מה החשש שיניחם ויגדל מהם עדרים?) |
י | שביעית ודמיה אין פורעים מהם את החוב. ואין לוקחין בהם אלא אוכלין, ואם לקח באיסור יאכל כנגדן. | דמישביעיתאיןפורעיןמהםאתהחוב. וכ"ש פירות עצמן, וכ"ז הויכסחורהשאסורבפירותשביעיתואיןעושיןבהןשושבינות. מתנה לחתן שהוא כשתלום חוב כיון שנגבה בבית דין, ואיןמשלמיןמהןתגמולין. השבת חסד לחבירו כנגד חסדו, ואיןפוסקיןמהןצדקהלענייםבביתהכנסת. כיון שפסקו נעשית כחוב. וכן לעני שמבקש בבית באופן שחייב לתת. רידב"ז, אבלמשלחיןמהןדבריםשלגמילותחסדים. שאינם חובה על הנותן, וצריךלהודיע. שהן בקדושת שביעית, וכןאיןלוקחיןמהםעבדיםוקרקעותובהמהטמאה. שמותרליקחמדמישביעיתרקאוכלין. ובקידושי אשה נחלקו הפוסקים אם מותר לכתחילה. תוס' ע"ז סב. ואםלקחיאכלכנגדןכדרךשעושהבמעשרשנימשוםקנסויקנהבדמיהןפירותשאינןפירותשביעיתויאכלםבקדושתשביעית, ואיןמביאיןמהןקיניזביםוזבותויולדות.שהם חובה והוי כסחורה וחטאותואשמות. שמהם נשרפים והוי גם הפסד, ואםהביאיאכלכנגדן, ואיןסכיםכליםועורותבשמןשלשביעית משום הפסדואםסךיאכלכנגדן. | |
יא | אין נותנים מהם שכר לאומנין. אך מתנת חינם מותר. | איןנותניןמהןלאלבלןולאלספרולאלספןולאלשארהאומנין שאין נותנין פירות שביעית אלא לאכילה. אבלנותןהואלמישדולהמיםמןהבורלהשקותומים. ולא כרש"ס שאין לקחת מים ומלח מפירות שביעית. ומותרליתןמפירותשביעיתאומדמיהןלאומניןמתנתחנם. | |
יב | האומר הא לך איסר ולקוט לי ירק שכרו מותר בכל, ואם אמר לקוט לי בו ה"ז כדמי שביעית להוציאו באכילה ושתיה. | האומרלפועלהאלךאיסרזהולקטליירקהיוםשכרומותרואינוכדמישביעית לפישירקותשדהמצוייםוהויכנותןלומתנה. פיה"מ. דהויכמשלםלושכררגליושהולךלהביאםולאשכרהפירות. ר"ש, אלאמוציאובכלמהשירצה, ולאקנסוהפועללהיותשכרוכדמישביעית כחמרים להלן, ואםאמרלולקטליבוהיוםירק, ה"זכדמישביעיתואינומוציאואלאבאכילהושתייהכפירותשביעית. | |
יג | חמר העושה בפירות מלאכה האסורה קנסוהו ששכרו כדמי שביעית. | החמריםשמוכריםפירותעלחמוריהםהעושיםבפירותשביעיתמלאכתשביעיתהאסורה, כגוןשהביאו מהשדה לביתויותרמדאיאו שהביאו פירות שביעית לאחר הביעור. רמב"ן. הרישכרןכדמישביעיתואףשהמוכראומרשאיןחושבהשכררקבעדהטורחלאמהנידכלשלאשכרואדםהטורחשלו, ודברזהקנסלהם, ומפנימהקנסובשכרהחמריםולאקנסובשכרהפועל, מפניששכרומעטלאקנסובומשוםכדיחייו. | |
יד | בשעת לקיחת ככר מנחתום יכול להתחייב לשלם בפירות שביעית והככר כפירות. | הלוקחמןהנחתוםככרבפונדיוןואמרלובשעתלקיחהכשאלקטירקותשדה שאין בהם ספיחין גם לרמב"םאביאלךבו,ה"זמותר.ואותוהככרהריהואכפירותשביעית, ואםלקחממנוסתם אז דעתם למעות ולכן לאישלםלומדמישביעיתשאיןפורעיןחובמהן. | |
טו | אוכלין פירות שבעית בטובה ושלא בטובה. | אוכליןפירותשביעיתבטובהולאאמרי' דעי"זמחזידמןהשמורהואמלקטורחמנאאפקרינהוושלאבטובהולאאמרי' שמאעי"זיתרגללבאבשדהחברושלאמדעתובשארשנישבוע, בטובהכיצדשיתןלופירותשביעיתכמושעשהעמוטובהשנתןלו, אושיכניסולגינתולאכולכמישעשהלוטובהשמותרלולהחזיקטובהלבעליםבדבריםכאילועשהלוטובהאףעלגבשהתורההפקירתו:, ומישנתנולופירותשביעיתמחוברין במתנהאושנפלולובירושההריזהאוכלםכדרךשאוכלפירותשאוסףאותןהואבעצמומןהשדהאףעלפישעי"זהואמחזיקטובהלהנותן. | להחזיר טובה על קבלת פירות שביעית? רמב"ן, ראב"ד: מותר להחזיר טובה בדברים בלבד אך לא בממון. רמב"ם:מותר להחזיר טובה גם בממון. |