התחברות
None
בית וחממות לעניין שביעית
בית וחממות לעניין שביעית
האם יש איסורי מלאכה בתוך בית בשביעית
בדין חיוב שמיטה בתוך בית הסתפק הירושלמי (ערלה א, ב).וצדדי הספק הוא שמצד אחד לבית אין דין שדה ולכן פטור ממעשרות כיון שחיוב מעשרות הוא ב- 'היוצא השדה שנה שנה' אבל מצד שני יש לו דין ארץ ולכן חייב בערלה שבה נאמר 'וכי תבואו אל הארץ ונטעתם'. ואילו בשביעית הוזכר גם שדה בפסוק 'שדך לא תזרע' ומצד זה צריך להיות פטור. וגם ארץ בפסוק 'ושבתה הארץ' ומצד זה אמור להיות חייב.
הרמב"ם (מעשר א,י) כתב שבכל אופן קיים חיוב מעשר מדרבנן לאילן שנטעו בתוך בית. ואילו לראב"ד שם לא נראה חיוב זה. במרכבת המשנה (שמיטה א, א) הסביר שהרמב"ם השמיט דין זה מהלכות שמיטה כיון שכל חיוב נטיעה בשמיטה הוא מדרבנן וממילא אין ענין לגזור בו22.
האם יש חיוב עשה של 'ושבתה הארץ' בבית
הראי"ה (שם) הסתפק שאפשר שלגבי חיוב העשה בתוך בית חייב בכל אופן שהרי בו נאמרה רק המילה 'ארץ' – 'ושבתה הארץ שבת לה'' וכדין ערלה שחייב או שמא אין בכלל העשה אלא מה שבלאו וממילא שם נאמר 'שדה'. ועוד יש להסתפק הפוך אולי חיוב העשה מגלה גם את גדרי הלא תעשה הסמוך לו וממילא יש גם איסור לאו23. וכן דברי ההמשנה (ב,ד) 'ועושין להם בתים עד ראש השנה' מוסברים בירושלמי (שביעית ב, ג) שהבית מועיל לצמח בזה שעושה לה צל והיא גדלה מחמתן ואפשר שמוכח שגם בתוך בית יש איסורי שביעית. ואולי מסיבה זו לא הביא הרמב"ם את דין בית בשביעית להלכה.
וכן כתב הרב עוזיאל (השמיטה עמ' 155) שאסור לזרוע בבית מצד חיוב העשה. והפטור הוא רק מהלאו. אמנם הרב אריאל (באהלה של תורה ג, י) תמה עליו שאם האיסור ברור, אם כן מהו ספקו של הירושלמי.
בערוה"ש (טז, א) כתב שהרמב"ם לא הביא איסור נטיעה בבית כיון שמדברי הגמ' בגיטין (ז, ב) משמע שלשביעית צריך דווקא עציץ נקוב24, וממילא דין בית כאינו נקוב ופטור משביעית.
האם בגידולים בתוך בית יש איסור ספיחין
כתב בשו"ת נשמת חיים (לרב ברלין סימן קיד , ג) לגבי ורדים, לפטור מספיחין בתוך בית מצד ספק הירושלמי בזה אם נוהג בבבית בכלל דיני שביעית. והובא בספר השמיטה (עמ' כח הערה 2)25.
ובמראה הפנים שם הסביר בטעם הרמב"ם שלא הזכיר דין 'בית' בשביעית כיון שספק הירושלמי היה רק על איסור ספיחין26(ולא לגבי זריעה). אמנםלהלכה כתב שפשוט שספיחין מותרים בתוך בית ולא גרע משדה בור ושדה ניר שהתירו.
וכן התירו למעשה בקטיף שביעית (ט"ז, ז)
מה נחשב בית לענין שביעית האם תלוי בגג או בדפנות
בשבט הלוי (ח, רמו) הביא בשם החזו"א (כב, א) שהעיקר תלוי בכיסוי ואפשר שצריך גם מחיצות וכתב עליו שהיא קולא יתירה ולהלכה ודאי צריך גם מחיצות י' טפחים ואפילו מנילון. וכן כתב הגר"ש ישראלי. ובקטיף שביעית (עמ' 103) כתבו שלדעת הגרצ"פ פראנק (הר צבי זרעים ח"ב סי' לד ד"ה וכן כרם ציון השלם הר צבי סי' סו) אין צורך בדפנות וכך משמע מדברי הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' עג).
הגר"מ אליהו (ד, ו) כתב שמעיקר הדין מותר לזרוע על מצעים מנותקים אפילו ללא חממה והוא קל מעציץ שאינו נקוב כיון שניכר טפי27. אך ראוי לירא שמים להחמיר שלא לזרוע רק במצע מנותק ע"ג חממה. וכן בילקו"י (ד, כא) הקל לגבי חממות בצירוף מצע מנותק.
כיצד נפסק להלכה בדין מלאכות בתוך בית בשביעית
כתב בפאת השולחן (כ סעיף כג - בית ישראל סימן נב)שכיון ששביעית בזה"ז דרבנן יש להכריע את הספק לקולא. אמנם בבית ריזב"ז (על דברי פאת השולחן שם) כתב שהעיקר שנוהגת בבית כל דיני שביעית. והחזון איש (כב, א) כתב שבעציץ שאינו נקוב ובתוך בית יש למקל על מה לסמוך כיון שלא מצינו בהדיא איסור בשביעית בעציץ שאינו נקוב ולגבי בית כבר הורה זקן (הפאת השולחן) להקל. אמנם בבית לבד יש להחמיר אכיון שעיקר הספק בדין דאוריתא. וכן כיון שלמרות שפשוט לירושלמי שבית פטור ממעשר פסק הרמב"ם (מעשר א, י) לחייבו מדרבנן (והראב"ד חולק) ואפשר שהוא הדין לשביעית שיש בה חיוב מדרבנן בבית בכל אופן.
במנחת שלמה (א, נא ז) כתב שקשה להקל בתוך בית כיון שאפשר שדומה למעשר שחיובו בעציץ שאינו נקוב מדרבנן למרות שאין בו דין 'שדה' והוא תלוש. וכן יהיה בשביעית בבית שיתחייב מדרבנן ועוד שזהו ספק בדבר שעיקרו מהתורה. ועוד שהרמב"ם לא כתב קולת בית בשביעית. אמנם במקום אחר (ג, קנח) כתב שכיון ששביעית בזה"ז דרבנן ניתן לצרף בחממות הספק בבית ובעציץ שאינו נקוב כדי להקל גם במלאכות דאוריתא.
וכן הגר"מ אליהו (מאמ"ר שביעית ד, ו) כתב שלמעשה יש להחמיר בעציץ נקוב בבית ולהקל בעציץ שאינו נקוב.
אמנם בילקו"י (ד, כו) התיר לזרוע בתוך בית אפילו בעציץ נקוב. (ורק לגבי חממות כתב שצריך גם עציץ שאינו נקוב).
ובקטיף שביעית (עמ' 101) התיר לעשות בבית מלאכות שהן תרי דרבנן כגון נטיעת צמח סרק בגוש או כל מלאכה דרבנן ע"י נכרי. וכן התירו מלאכות הנמצאות במחלוקת28 כגון אוקומי בפירות. והוסיפו שקדושת שביעית קיימת שם בכל אופן.
האם לחממות יש דין בית בשביעית ובאילו תנאים
במשנה (ב, ד) הובא שמותר לעשות בתים לנטיעות עד ראש השנה. הרמב"ם הסביר במשנה זו שמדובר בסככות ואילו הר"ש הסביר שם בתחילה שמדובר במחיצות למילוי עפר ובסוף דבריו כתב שמשמע בירושלמי שמדובר בצל. לכאורה משמע ממשנה זו שבשביעית עצמה יש איסור לעשות בתים לאילנות ומשמע שיש בבית איסורי שביעית. אם כך יש ליישב מה היה ספקו של הירושלמי לעניין בית. וכתב החזו"א (כ, ו) לחלק שבמשנה שאסרו בבית מדובר ש'הבית להיטיב הגידול', אבל בספק בירושלמי מדובר ש'נוטע בבית הצמחים הם במצב בלתי טוב ורצוי, שנשלל מהם תועלת הגשמים והעננים והאויר וקוי השמש והבית להם לרועץ' ולשיטתו כתב בספר שביתת הארץ (להגב"י זילבר דף ע' דין כ')שחממות שמועילות לצמח אין להם דין בית להקל. וכ"כובתשובות והנהגות (ד, רנח)אך הוסיף שמה שמגדלים ירק עלים בחממות בגוש קטיף אינו כיון שמטיב לירק אלא כדי למנוע כניסת חרקים ובאופן כזה אינו נחשב שדרך לזורעו כך.
אמנם הגר"ש ישראלי (חוות בנימין חלק ג סימן צז) הוכיח מכך שגם חיוב חצר במעשרות הוא רק מדרבנן כמו בבית29, שלא ניתן לומר כחזו"א שסיבת הפטור היא כיון 'שהוא להם לרועץ' אלא הפטור רק מצד שאינם בגדר 'שדה' וממילא יהיו פטורים אפילו אם מועילים לצמח כגון בחממות. וממילא חממות שלנו מותרות בגידול כיון שעכשיו ששביעית דרבנן פושטים את ספק הירושלמי לקולא. (ולמרות שעיקר דיני שביעית דאוריתא, עתה הספק דרבנן) וכן העלה הגרע"י (יביע אומר ט, לא) להקל וכתב שאחרי שהתורה מיעטה בית לא ניתן להחמיר בזה מסברות וטעמים ואפילו שהיום דרך לזרוע בחממות אין בזה נפק"מ. וכן הביא בשם הרב פישר שהוסיף שאפילו לשיטת המחמירים יש לומר שהחממות קצת ממעטות מטיב השמש המגיע לגידולים.
בקטיף שביעית (עמ' 102) סיכם שלרוב הפוסקים דין חממה כבית וע"מ שלחממה יהיה דין בית צריך להקפיד:
- שגובה הגג יהיה מעל עשרה טפחים.
- שהחומר ממנו עשוי הגג יהיה מלא ולגר"מ אליהו די בכיסוי יריעה בצפיפות של מעל 50% והגר"ש ישראלי מחמיר.
- לרוב הפוסקים שיהיה מבנה קבע.
- להרבה פוסקים שיהיו גם דפנות י' טפחים.
מבחינת פעולות בצמחים בחממה התירו מלאכות דרבנן שבלעדיהם תהיה פחיתה גדולה ביבול כשיטת החזו"א בדין אוקומי כגון השקיה, דישון, ריסוס וכו'. והירקות שגדלים שם קדושים בקדושת שביעית.
- ↩
וצריך עיון שבכל אופן איסור זריעה הוא מהתורה ויש לכתוב חיובו מדרבנן בתוך בית.
- ↩
ולפי זה כתבו בקטיף שביעית פרק יז עמוד 101 הערה 3 בשם הרב ישראלי שיש להקל רק ב'תרי דרבנן' בבית. כלומר להקל שם רק במלאכות דרבנן.
- ↩
הגמ' שם כותבת שעפר חו"ל הבא בספינה לארץ חייב בשביעית, ור' יהודה שם מעמיד אותה בשהיא גוששת. וכתב עליו בשו"ת שבט הלוי חלק ו סימן קסז: 'ולא ידעתי מה קאמר דמה ענין סוגיא דגיטין להירושלמי דמסופק (הירושלמי) לענין זורע בקרקע הבית ממש אלא דקרקע הבית נקרא ארץ ולא שדה, - וגמ' דגיטין לענין עציץ מיירי - וגם בזה עכ"פ איסור דרבנן איכא.
- ↩
והגם שעיקר דבריו נאמרו לגבי ורדים ובהם יש סברא נוספת להקל שאינם מאכל אדם, בכל אופן מסוף דבריו בהערה משמע שהכליל לשאר גידולים בתוך בית.
- ↩
אמנם הראי"ה (שבת הארץ קונטרס אחרון סימן ג) דחה את העמדת מראה הפנים בירושלמי שהרי הירושלמי דן מצד פסוקי התורה וספיחין הם מדרבנן אלא ודאי פשוט שעל עצם איסור שביעית קאי לענין איסור המלאכות ולענין קדושת הפירות.
- ↩
נראה שכוונתו שכיון שעציץ שאינו נקוב הוא גזרה בשל דמיונו לעציץ נקוב, ממילא אין מקום לגזור במצעים מנותקים שהרי ניכר השוני בהם מעציץ נקוב בפריסת המצעים וכו'.
- ↩
ולכאורה לפי זה יש להקל בבית מרוצף בכל מלאכות דרבנן גם למחמירים בריצוף לענין זריעה.
- ↩
כמובא ברדב"ז (מעשר א, י) שהעובדה שחצר קובעת למעשר מוכח שדינה כבית שפטור מדין תורה אמנם חייבת מדרבנן