התחברות
None
חשוד על השביעית
חשוד על השביעית
האם מותר להשאיל או למכור לחשוד על השביעית כלי חרישה כגון טרקטור וכדו', או - עגלה, או נפה בשביעית? נמק.
במכירת כלים לחשוד על השביעית כתב הרמב"ם בפרק ח הלכה ב' כלל: 'זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת למלאכה שאסורה בשביעית אסור למכרו לחשוד, ולמלאכה שאפשר שתהיה אסורה ותהיה מותרת מותר למוכרו לחשוד'.
ולכן אם הטרקטור הוא מיוחד לחרישה בלבד יהיה אסור למכרו לחשוד על השביעית אבל אם ניתן לתלות שיעשה בטרקטור הזה עבודות אחרות המותרות בשביעית אין איסור למכרו לחשוד. כמו שמותר למכור פרה חורשת כיון שאפשר לשחטה.
ועגלה ניתן לתלות שיעשה בה עבודות מותרות וכ"כ הרמב"ם בהלכה ג': כיצד מוכר הוא לו המגל והעגלה וכל כליה, שאם יקצור בו מעט ויביא על העגלה מעט ה"ז מותר, ואם יקצור כדרך הקוצרין או יביא כל פירות שדהו אסור.
לגבי נפה לשכנה כתב הרמב"ם בסעיף ז' שמשום דרכי שלום תולים אפילו בתליה מרוחקת: וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית מפני דרכי שלום. גיטין סא.נפה.שאניאומרלספורבהמעותהיאלוקחתוכברה.שאניאומרלכבורבהאתהחולרחים.דשמאלטחוןבהםסמניןותנור.שמאלייבשבואוניןשלפשתן, אבל לא תבור ולא תטחון עמה. באיסור. שאסורלסייעידיעובריעבירה.
האם מותר למכור לחבירו בשביעית משאית להובלת פירות? טרקטור לחרישה? מעדר?
צריך להבדיל בדין זה בין סתם חבר לחשוד על השביעית. לחבר שאינו חשוד מותר למכור כל דבר כמובא ברמב"ם (ח, ד) ומותר למכור סתם למי שאינו חשוד אפילו דבר שמלאכתו מיוחדת למלאכה האסורה בשביעית, שהרי אפשר שקנה בשביעית לעשות לו מלאכה לאחר שביעית.
ונראה שגם לחשוד יש להתיר במשאית להובלת פירות שהרי שייך להשתמש בה גם בהיתר להובלת פירות שישית שנמצאים בשוק בשנה השביעית או פירות אוצר בית דין של שביעית ובכל אופן מתאימה גם להובלת בשר הגם שהיא תליה רחוקה התירו. ומעדר יכול להתאים גם לעבודות בנין המותרות. אמנם לגבי טרקטור, אם הוא מהסוג שמתאים רק לחרישה כמופיע בשאלה, נראה שיש לאסור בחשוד כיון שאין במה לתלות.
האם מותר לקנות מעם הארץ או ממי שחשוד על השביעית: תאנים ורימונים? פירות שחזקתם מהמופקר? פירות שאינם חייבים בתרומות ומעשרות כגון: בצל של רכפה? עדשים המצריות? זירעוני גינה שאינם נאכלים?
יבול שחזקתו מן ההפקר
בגמ בסוכה לט, א: אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות. ואם מסר - יאמר: הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי, ובא ואוכלן בקדושת שביעית. במה דברים אמורים שמותר למסור מזון ג' סעודות? כשראה את עם הארץ - בלוקח מן המופקר. אבל בלוקח מן המשומר שדה שלא הופקרה בשביעית כדין, אפילו בכחצי איסר - אסור.
מתיב רב ששת: ומן המופקר שלש סעודות ותו לא? ורמינהי: הפיגם, והירבוזין, והשיטים, וחלגלוגות, והכוסבר שבהרים, והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר - פטורין מן המעשר, וניקחין מכל אדם בשביעית, לפי שאין כיוצא בהן נשמר ולכן אין לחשוד בעם הארץ ששימרן בשביעית! - הוא מותיב לה והוא מפרק לה: בכדי מן שנו בכדי מזונותיו כלומר ג' סעודות.
נמצא שאם ראינו אותו לוקח משדה שהפקיר או אם מדובר במיני יבול שדרך להפקיר ניתן לקנות ממנו מזון ג' סעודות. ואחרת אסור לקנות ממנו כלל.
הרמב"ם בפרק ח': בהלכה י' הביא את הדין הכללי שלא למסור דמי שביעית לעם הארץ. ובהלכה יב כתב שפירות שחזקתן מן ההפקר קונים ממנו מעט כדמי שלש סעודות.
יבול שפטור ממעשר
במשנה במעשרות (ה, ח) שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסין הקילקין והעדשים המצריות ר' מאיר אומר אף הקרקס ר' יוסי אומר אף הקוטנים פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית.
ובטעם הפטור הסביר ברטנורא 'והמינין הללו כולם הם מדבריות וחזקתן מן ההפקר לפי שאינן נזרעים בגינה, לפיכך פטורים מן המעשרות'. וכן הסביר בפיהמ"ש לרמב"ם.
ובר"ש שם כתב לגבי שביעית 'ואפילו מן החשוד'. וכן ברע"ב 'אף מן החשודים למכור פירות שביעית'. וכן כתב הרא"ש אמנם הסביר שגידולים אלו מקורם מחו"ל וממילא אין בהם חשש.
אמנם הרמב"ם בהלכה יג התייחס למה שפטור ממעשר שלוקחים מכל אדם בשביעית. ובהלכה יד סייג שהיתר זה הוא לסתם עם הארץ ולא לחשוד שממנו לא לוקחים שום דבר שיש בו זיקת שביעית.
ויש להעיר שלדעת הרמב"ם סתם ע"ה חשוד על השביעית קצת ולכן לוקחים ממנו מזון ג' סעודות בלבד ולדעת ר"ת והרמב"ן סתם ע"ה אינו חשוד ולוקחים ממנו אפילו הרבה (ראה בדרך אמונה קיא שם).
עמוד הקודםעמוד הבא