התחברות
None
הזמן הקובע לקדושת שביעית
הזמן הקובע לקדושת שביעית
באר מתי מתחילים דיני שביעית בפירות העץ, פירות האדמה, חטים, תירס, אורז, אתרוג?
הרמב"ם (ה, יז) כתב לגבי פירות 'משיתחיל לעשות פרי לא יקוץ אותו שהרי מפסיד האוכל' וכתב על זה החזו"א (יט, כא) 'ונראה שלפני שיעור זה כיון שמותר לקוץ ולהפסיד אין בו גם דין הפקר'. וכ"כ במעדני ארץ (ה, ו) 'מסתבר דחייל שאר קדושת שביעית משעת חנטה הוא הדין מההיא שעתה חייל גם חובת הפקר'.
ונמצא שכל חיובי הפירות באים כאחד: קדושת שביעית, חובת הפקר ואיסור ההפסד. לכל סוג יבול יש את השלב הקובע שאם הוא התרחש בשביעית הוא נקדש בקדושת שביעית.
שלב הגידול הקובע לשביעית בגידולים השונים:
ירקות וגידולי שדה – אחר לקיטה (רמב"ם ד, יב) . ולגביהם חובת ההפקר היא עם תחילת שנת השמיטה (חזו"א יא, ז. משפטי ארץ י, י)
בכלל גידולים אלו (קטיף שביעית ו, ח): בננות, גרעיני דלעת ואבטיח (כשמגדלים לצורך הפרי) תפוחי אדמה (למרותשבפועלהםזרעיםהנאכליםאינםמוגדריםכקטניתכיוןשגדליםתחתהקרקע) ושעועית בתרמילים.
וכן שיחים כשאינם מעוצים או כשהם חד שנתיים.
למעט אם מקובל להפסיק השקייתם בשישית וכך עשו, כפי שפעמים עושים בדלעת. שאז הם כפירות שישית.
אילנות – (רמב"ם ד, ט) – אחר חנטה. ונחלקו הראשונים מהן שלב זה בפרי:
- לרמב"ם המדובר בהבאת שליש.
- לתוס' ור"ש נפילת הפרח.
ולמעשה הורו הרב אויערבך והגרמ"א לחשוש מספק לכל השיטות.
אתרוג – (רמב"ם ד, יב)
- לרמב"ם: לחומרה אחר לקיטה לשביעית ואחר תחילת גידול לחיוב מעשרות.
- לרוב הראשונים: אחר חנטה כשאר פירות לכל ענין.
ולמעשה מחמירים כרמב"ם. קטי"שו' ו'. וזה דווקא באתרוג. אבל בשאר פירות ההדר יותר יש מקום לסמוך על חנטה ולא להחמיר פעמיים.
תבואה וקטנית - (רמב"ם ד, ט) – שליש גידול.
אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי אלו מותרין, ואף על פי שאוסף אותם בשביעית הרי הן כפירות ששית לכל דבר.
אורז דוחן פרג ושומשום ופול המצרי – הלכה יא – גמר גידול.
האורז והדוחן והפרגים והשומשמין ופול המצרי שזרעו לזרע הולכין בהן אחר גמר פרי, אם נגמר פרים קודם ר"ה הרי אלו מותרין בשביעית כפירות ששית, ואם נגמרו אחר ר"ה אף על פי שהשרישו קודם ר"ה הרי אלו אסורים משום ספיחים.
לדעת החזו"א ברמב"ם פול המצרי הולך אחר שליש גידול כתבואה ולא אחר גמר פרי שכן כתב בפרק א' בהלכות מעשר שני הלכה י'. ולרש"י ותוס' דינו אחר גמר פרי כד' המינים האחרים.
אמנם ברדב"ז ובר"י קורקוס כאן משמע שדעת הרמב"ם כשאר ראשונים שפול המצרי אחר גמר פרי.
לגבי הזמן שממנו צריכים להגיע לשלב הגידול הקובע כדי להחשב פירות שביעית כתב הרמב"ם בפרק ד' הלכה ט' שהוא יום ראש השנה של שביעית ודין זה שונה ממעשרות שלגביהם הזמן הקובע בפירות הוא ט"ו בשבט. וכתב בדרך אמונה שכן דעת רש"י אבל 'מהר"ש ור"ח לא משמע כן וקיימא לן כרמב"ם'.
עמוד הקודםעמוד הבא