כאמור לעיל לרבים מהפוסקים יש לסמוך לזרוע בעציץ שאינו נקוב כשהוא גם בתוך בית. בצירוף הספקות לגבי חיוב שביעית בעציץ שאינו נקוב ולגבי שביעית בתוך בית.

מצעים מנותקים יש שנעשים ממשטחי ניילון שפרוסים על האדמה ומניחים עליהם אדמה נוספת לגידול. ויש לדון האם משטחי זריעה מנותקים מהקרקע דינם כעציץ שאינו נקוב.

כלי: בתשובות והנהגות (ד, רנח) חשש שדין עציץ שאינו נקוב שייך דווקא בכלי, אבל בפריסת יריעות פלסטיק על האדמה משטח הזריעה בטל לקרקע וחייב בשביעית. אמנם הציע שאם יהיה מרווח אויר בין הניילון לאדמה, ממילא לא יהיה יהיה בטל לקרקע ודינו יהיה כעציץ שאינו נקוב. אמנם הרב זלמן נחמיה גולדברג (קובץ בית אהרן וישראל צב עמודים סח – עא) כתב שהכל תלוי ביניקה מהארץ וכיון שאין משטח הזריעה יונק מהארץ דינו כעציץ שאינו נקוב. ועוד שכאן כל מטרת הניילון היא להפריד מהארץ ולהפסיק את יניקת הקרקע ובאופן זה אינו מתבטל.

הגר"מ אליהו (ד, ו) כתב שדין מצעים מנותקים קל מדין עציץ שאינו נקוב ומהדין מותר היה לזרוע בו אפילו שלא בתוך בית וזה באופן שיש בהם תרתי לטיבותא גם מצע מנותק מלמטה ובנוסף עציצים שאינם נקובים מלמעלה. (מאמרים סימן ה סיכום הלכות) וסיים וירא שמים יחמיר לזרוע רק בתוך בית.

בקטיף שביעית(עמ' 106) כתב שמצעים מנותקים תחת כיפת השמים אסורים מדרבנן ומותרים בבית או בחממה.

ולמעשה יש להקפיד על עציצים הניתנים מעל משטח מנתק שאינו חדיר למים³⁰.

במצע מנותק בחממות מותרים כל המלאכות ואין קדושת שביעית.

ברמב"ם שמיטה א ו: 'ושורין את הזרעים בשביעית כדי לזורען במוצאי שביעית'. ולמרות שהזרעים מתפתחים במים לא אסרו בזה והסביר בדרך אמונה 'שאין זה עבודת קרקע ובשביעית אין אסור אלא עבודת קרקע'.

ובגמ' גיטין ז ב: 'עפר חוץ לארץ הבא בספינה לארץ ישראל חייב במעשר ובשביעית. (פירש רש"י, שזרע בעפר שבספינה וצמחו, חייב, מפני שהנהרות שבארץ ישראל דינם כארץ ישראל). אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת'

וכתב הרמב"ם בפיה"מ שר' יהודה מפרש את דברי חכמים. נמצא שכשיש מרווח מים בין הספינה שהיא מקום הגידול לקרקע א"י ע"י מים, מותרת בשביעית.

ומפה העלה בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן יב: שמותר לזרוע באופן כזה בשביעית: 'וכן פסק הרב הגאון המפורסם רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי בספר השמיטה חלק ב' (עמוד קד), שהזריעה במים בלבד מותרת בשביעית. ע"ש. וכן פסק הרה"ג המפורסם רבי בנימין יהושע זילבר בספר הלכות שביעית חלק א' (עמוד כה), והעיד שכן פסק הגאון מופת הדור החזון איש זצ"ל, ושהטעם לכך לפי שאפילו אם נאמר שאסור לזרוע בשביעית בעציץ שאינו נקוב, מכל מקום בזריעה במים בלבד יש להקל, שלא אסרה תורה אלא זריעה כדרכה בעפר שיש עליו תורת קרקע, והוא בכלל שדך לא תזרע, אבל זריעה במים בלבד אין עליה לא תורת שדה ולא תורת ארץ. וכן העלה בספר השמיטה ח"ב עמ' ק"ה'.

אמנם יש אוסרים גם זריעה במים וכ"כ הרב פרנק בכרם ציון סימן י"א והרב עוזיאל שו"ת משפטי עוזיאל מהדו"ת יו"ד ח"ג סי' קג והסבירו את הגמ' בגיטין שהדבר אסור כיון שהמים הם כארעא סמיכתא.

ואם גידולי המים נעשים בתוך בית יש להוסיף סניף נוסף להקל כדלהלן.