התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכד - סעיף יב
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכד - סעיף יב
ככרות שנתערבו יפריש באופן שודאי יקח מכיכר או עיסה חייבים
משנה דמאי ז משנה ז: מאה טבל מאה חולין שנתערבו נוטל מאה ואחד.
שו"ת הרא"ש כלל ב סימן ב : אשר שאלת וז"ל יהודית אחת עורכה עיסתה לתקן ככרות בבית הא"י והאמת שהא"י גלגל ועד שתקנה שש ככרות אמרה אוי ששכחתי שלא הפרשתי חלה והפרישה חלה מן העיסה שנשארת בעריבה וכשנאפה נתערבו יחד החיוב עם הפטור.
ולאותן ככרות יעשה להן פרנסה ממקום אחר, יעשה עיסה שיש בה חמשה רבעי' קמח ויצרפנה עם הככרות בתוך כלי א' ויקח מאותה עיסה חלה על אותן ששה ככרות... ואם רוצה להפריש מיניה וביה צריך להפריש מכל ככר וככר מעט או ישימם בכלי א' ויקח מכלם רק מחמשה אז לקח מסתמא מאותן שלא נתקנו. כלומר כיון שהיו ארבעה כיכרות פטורות, אם יפריש מחמישה ודאי יהיה בהן מהחייבות.
סעיף יב: מי שנתערב לו פת שהפריש ממנו חלה עם פת שלא הופרש ממנו, אם יש לו קמח יעשה עיסה מחמש רבעים ויצרפנה עם הככרות בכלי, ויפריש ממנה על אותם ככרות שנתערבו. והרש"ל כתב שדי בעיסה קטנה וא"צ חמישה רבעים כפי שהועילה עיסה קטנה בסעיף קודם. דרישה וט"ז. כיון שמצרפן בסל אחד (עם הפת החייבת) הרי נתחייבה בחלה ודברי השו"ע כשאינם בסל אחד. ערוה"ש ל"ח. אך רעק"א כתב שעיסה אינה מתחייבת עם פת אפויה ולכן צריך שיעור בנפרד ןערוה"ש העיר ע"ז 'לענ"ד צ"ע'.
ואם רוצה להפריש מיניה וביה, צריך להפריש מעט מכל ככר וככר, או יצרפם כולם בכלי אחד ויפריש מכל אחד על כולם. דאל"כ דילמא מפריש מהפטור על החיוב.ש"ך כג עד שיפריש מכדי חשבון הככרות הפטורות ומאחד יותר, כגון אם ה' שהופרש עליהם נתערבו בעשר שלא הופרש עליהם, יפריש מששה, שאז ודאי הפריש מאחד שלא הופרש עליו.
הגה: האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה, ובתוכו בשר, מותר להפריש מעיסה אחרת החייבת בחלה על זו, ונפטר ג"כ טעם העיסה הנכנס בבשר (ב"י בשם תשובה). שגם אותו טעם חיובו מהתורה. מהר"ם סימן ש"ט. אשמועינן דיכול להפריש חלה על הבשר גופיה דאף על גב דבבשר ליכא אלא טעמא לחוד לא אמרינן דהוי כמפריש מחיוב על הפטור. גר"א כ"א. ש"ך כ"ד.
ולהפריש מהבצק שבה שיש בו טעם בשר הט"ז ט"ו אסר והדגמ"ר והגאון מליסא התירו. פת"ש ד'.
בעניין הפרשה למפרע לאחר בישול כתב מהר"י וויל שיפריש שיעור קטן כך שישאר בעיסה ק"א כנגדו כדי שיבוטל למפרע והעיר הב"ח שכשמפריש אחד ממ"ח נעקר האיסור למפרע כיון שיש ברירה מדרבנן וממילא לא צריך ק"א לבטל. והט"ז ט"ו צידד כמהרי וויל כיון שבבישול התפשט טעם האיסור לא די בברירה והוכיח כן מזרוע בשלה (וציטטו כמהרי"ו) והוסיף שכן יש לנהוג להותיר ק"א כנגד ההפרשה בכל הפרשה למפרע אך פת"ש ד' חלק על זה בשם תשובות ר' משולם.
עמוד הקודםעמוד הבאואם רוצה להפריש מיניה וביה, צריך להפריש מעט מכל ככר וככר, או יצרפם כולם בכלי אחד ויפריש מכל אחד על כולם. דאל"כ דילמא מפריש מהפטור על החיוב.ש"ך כג עד שיפריש מכדי חשבון הככרות הפטורות ומאחד יותר, כגון אם ה' שהופרש עליהם נתערבו בעשר שלא הופרש עליהם, יפריש מששה, שאז ודאי הפריש מאחד שלא הופרש עליו.
הגה: האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה, ובתוכו בשר, מותר להפריש מעיסה אחרת החייבת בחלה על זו, ונפטר ג"כ טעם העיסה הנכנס בבשר (ב"י בשם תשובה). שגם אותו טעם חיובו מהתורה. מהר"ם סימן ש"ט. אשמועינן דיכול להפריש חלה על הבשר גופיה דאף על גב דבבשר ליכא אלא טעמא לחוד לא אמרינן דהוי כמפריש מחיוב על הפטור. גר"א כ"א. ש"ך כ"ד.
ולהפריש מהבצק שבה שיש בו טעם בשר הט"ז ט"ו אסר והדגמ"ר והגאון מליסא התירו. פת"ש ד'.
בעניין הפרשה למפרע לאחר בישול כתב מהר"י וויל שיפריש שיעור קטן כך שישאר בעיסה ק"א כנגדו כדי שיבוטל למפרע והעיר הב"ח שכשמפריש אחד ממ"ח נעקר האיסור למפרע כיון שיש ברירה מדרבנן וממילא לא צריך ק"א לבטל. והט"ז ט"ו צידד כמהרי וויל כיון שבבישול התפשט טעם האיסור לא די בברירה והוכיח כן מזרוע בשלה (וציטטו כמהרי"ו) והוסיף שכן יש לנהוג להותיר ק"א כנגד ההפרשה בכל הפרשה למפרע אך פת"ש ד' חלק על זה בשם תשובות ר' משולם.
